מה הסוד הכי גדול שלכם? (השאלה נועדה כדי לפרוק, אתם יכולים לכתוב מאנונימי)

אנסו אותי בגיל 9

אף אחד בעולם הזה לא באמת יודע עלי כלום.. רק אמא שלי וגם זה לא הכל..
מה שרואים מבחוץ- גם החברה הכי טובה שלי- לא יודעים עלי פשוט כלום

יש לי פחד וחרדה מטורפים אני מתה מפחד מכל דבר שצריך להקריא או סתם להיות מול אנשים אפילו מול שני אנשים זה יותר מידי בשבילי ואני סובלת מזה: (

אני נראה אמיץ אבל אני מפחד מהכל למרות שכולם חושבים שאני הכי חזק

יש לי פחד וחרדה.. אבל אני לא מוציאה אותו החוצה.. ואני גם ביישנית ביחסי בנים בנות

אני שונאת את המשפחה שלי ואני מתכננת להרוג אותם.

לצערי אני נמשך לקטינות..

אני ביסקסואלית ואני מתאהבת בידידה שלי

יש לי חרדה חברתית נוראית, אני מנסה להסתיר אותה
אני זקוקה לעזרה, אבל אני מפחדת לבקש אותה.

אני שוקלת 94.
אפילו אמא שלי לא יודעת את זה.

אני לא בטוחה תמיד בזהות המגדרית שלי.

אף אחד לא יודע עלי כלום אבל כלום גם לא המשפחה שלי לא נראלי שאכפת להם בכלל

יש לי מחשבות אובדניות כל הזמן כמעט ויש לי משפחה איך להגדיר אותה לא ממש שפויה

יש לי טריכוטילומניה ואני לא מצליחה לצאת מזה

למרות שאני בן אדם אנרגטי וחברותי אני נורא מפחדת להפתח ולהתחבר לאנשים.

שאני בי, כולם חושבים שאני אוהבת רק בנים, אני פוחדת שלא יקבלו אותי...

אני מאוהבת במורה שלי

שאף אחד לא באמת מכיר אותי כמו שאני ושכול לילה אני בוכה מתוך שינה

לא תמיד אני שוטף ידיים אחרי השירותים.
אני אף פעם לא יוצא החוצה מהבריכה\ים כדי להשתין. פשוט משתין בפנים.
אני מאונן עם חומוס, חרדל, ופעם אחת עם צ'ילי. (שרף לי בטירוף)

אני בן 17 ומתבייש בזה שאני בתול

הייתי חותך.

אני רוצה לרצוח את אבא שלי בעוד כמה שנים

יש לי ocd ודיכאון וחרדות, וזה כל כך כל כך הורג אותי מבפנים, אבל אף אחד לא יודע, כי אני תמיד נראת כל כך כיפית וחברותית

אני פעם הרעבתי את עצמי, שקלתי 45 וחשבתי שאני שמנה כי זה היה סוג של תחרות בין הילדות בכיתה והיתה אחת שהיא ממש אבל ממש ירדה עלי ורציתי להיות יותר טובה ממנה בהכל וזה התחיל שהיא הייתה רזה יותר ואז הרעבתי את עצמי אף אחד לא ראה חוץ מחברות שלי שבהפסקת עשר אף פעם לא אכלתי והייתי באה לבית ספר חיוורת...
עכשיו אני ספורטאית. ואומרת לבנות שיותר קטנות ממני שלא יעשו את זה כי זה יהרוס להם את החיים.

יש לי בית ממש קטן והמשפחה שלי בבעיות כלכליות קשות.

בא לי שיפול אסטרואיד על כדור הארץ וכל האנושות תיכחדd:

שאני עדיין מאוהבת בילד ששבר לי את הלב לפניי חצי שנה ולא איתי מאותו בית הספר, זה הורג אותי להישבר כל יום בליל ולבכות, לא מצליחה להמשיך הלאה.

אני חותכת ומרעיבה את עצמי

אני סכיזופרנית.
ויש לי התקפי חרדה
ודיכאון
ואני מדמיינת דברים
ושומעת דברים.

אני ראיתי מישהו אונס מישהי ובמקום להתקשר למשטרה או לקרוא למישהו לעזרה אני פשוט ברחתי משם. זה אוכל אותי מבפנים כל יום ויום.

אני בטיפול פסיכולוגי כבר 4 שנים
והייתי בקשר יזיזתי, הוא כמעט אנס אותי..

שאני מאוננת:/

לפעמים אני לא מבינה מה החיים רוצים ממני אני מרגישה מוזר לקום בבוקר מרגישה מוזר עם החיים שלי כנראה בגלל שאני לא מתאמצת בשביל להשיג דברים הכל מגיע אלי בקלות אני מנסה לשנות את זה ולא מצליחה..

נכנסתי לדיכאון בגלל כל מיני דברים שקרו לי בעבר
ואני לא מצליחה להשתחרר מזה, אני מרגישה כאילו שאני תקועה במקום ולא מצליחה להמשיך הלאה, את האמת שאני משתפת בזה את אח שלי, אני הכי קרובה אליו, אבל אני לא מספרת לאנשים שמסביבי שאני בדיכאון.. כולם חושבים שאני בסדר גמור.. אני פשוט יודעת להעמיד פנים.
וגם יש לי בריחת שתן. - לוקחת כדורים שמונעים את זה ואז זה גורם לי להתבייש בזה פחות.
עוד סוד - הסתרתי מאח שלי שאני מאוהבת באח שלו במשך כמה שנים. בסוף לא יצא מזה כלום גם ככה, בזבוז..
ואני גם מרגישה שלא כולם מכירים את האופי האמיתי שלי, אני לא נפתחת לכולם אז אני פשוט מתנהגת בצורה אחרת עם כל בן אדם, אני לא יודעת להגדיר את עצמי כמשהו החלטי, אני כל הזמן מתנהגת בצורות שונות.. אז אני לא יודעת בדיוק מה האופי שלי.
עד עכשיו הייתי מאמינה באלוקים באמונה שלמה, בזמן האחרון אני לא כל כך מאמינה.. ואני לא משתפת בזה את האנשים, אבל זה ממש מבלבל אותי מבפנים, ואני ממשיכה לשמור שבת מתוך הרגל של שנים, אבל גם אי אפשר להגיד שהפסקתי להאמין לחלוטין.. ויש עוד כמה סודות, אבל את זה אני אשמור לעצמי..

יש לי כל הזמן מחשבות אובדניות ולא סיפרתי את זה לאף אחד כולל החברות הכי טובות שלי.

אני לא מבינה למה עשיתם לי מינוס,
זה הסוד שלי. באתי לפרוק אותו ואתם גורמים לי להרגיש לא בנוח עם עצמי/:

מאוהבת בחבר של אח שלי **

מה זה משנה איך הגיבו? ואם עשו לך מינוס או פלוס? העיקר שפרקת את הרגשות שלך.

אני מאוהבת בבן דודה שלי

כל פעם שמישהו מעצבן אותי אני חושבת למה אני צריכה את החיים האלה אף אחד לאוהב אותי..
אני אוהבת מישהו שכל החברים שלי וגם החברים הרחוקים שונאים, וישלו חברה
אני גולשת באתר הזה
אני שונאת שנאת מוות את איך שאני ניראית
אני ביישנית וחסרת ביטחון למרות שכולם חושבים שזה הפוך לגמרי

אני ממש שונאת את החברות שלי
אני בדיכאון
אני ממש רוצה למות אבל אין לי את האומץ לעשות את זה
אני מרגישה ממש נורא
ואני כל הדברים האלה למרות שממש לא רואים עלי

לי זה משנה, ועוד להרבה אחרים
קצת עצוב שמישהו צריך להיות בדיכאון כדי לא לקבל ביקורת פוגעת.

אני מסכימה איתך.

אני מאוהבת בשכן שלי

זה יישמע מתנשא אבל מהרגע שאני זוכרת את עצמי הרגשתי כ"אליטה."
כאילו אני מעל כולם.
אני משתדלת לא להראות את זה כלפי חוץ אבל יש רגעים בהם זה יוצא החוצה ואני מתנהגת כמו ביצ'ית גדולה..

אני הומו ומישהי אנסה אותי לפני כמה חודשים

השאלה הזאת כבר הייתה

שכבתי עם החברה הכי טובה של חברה שלי

אני מתביישת מילד שאני אהבתי אותו
ואני מפחדת להקריא מול הכיתה משהו ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה ולהפסיק את זה

השתכרתי ושכבתי עם 2 בנים ובת ביחד (לצערי זה קרה)

אני מפחדת מליצנים

אני פרנואידית ושונאת את המשפחה שלי..

לכולם יש סודות אבל יש כאן סודות שכדי לדבר עליהן. מי שמעוניין לדבר ולפרוק מה שיושב על הלב אני כאן בשבילו או בשבילה באמת מכל הלב

חבר שלי זרק אותי עכשיו

אני היתי נקייה 60 יום מלחתוך ובטעות חזרתי לחתוך..

שאני לא אוהבת את חבר שלי:/ אין לי גם את האומץ להגיד לו את זה כי אני פוחדת שהוא יעשה לעצמו משהו

שכבתי עם חבר בוגר ממני בשנה בגיל 12 בערך או אפילו לפני.

יש לי חרדה חברתית ממש קשה בצורה ממש קשה
אני חולת צומי
פעם עשו עלי חרם וניסיתי להתאבד
אני מרגישה ממש שנואה ובודדה כמעט כל החיים שלי

אני מת מפחד עכשיו, הכרץי בסטיפס משהו שעכשיו יש לו תמונה שלי ערום והוא אמר לי שהוא הפיץ אותה אצל החברים שלי בפייסבוק. ואני לא יודע עם הוא סתם מאיים או שהוא באמת עשה את זה
מקווה שאלוהים יוציא אותי מזה

למה שלחת לו? והוא לא יעשה כלום אל תפלי בזה! תגידי לו שאת הולכת למשטרה והוא יפסיק עם זה. תדברי איתי...

הוא בן

שניסתי להתאבד ולא הצליח לי
אפילו בלהתאבד אני לא מצליחה

גם לי

הפחד הכי גדול שלי הוא להיות לבד ומצד שני להיקשר סתם לאנשים

ניסיתי להתאבד.
אני מתנהג כמו אינטליגנט אבל הדבר היחיד שיש לי אלו מילים יפות וריקנות אינסופית במקום נשמה. אין לי אומץ, גם אם אני מדליק סדרה אהובה על דברים שאני לא רוצה לראות, אני מסיט את העיניים, אני אוטם את האוזניים.
יש לי המון זהויות, אני לא מסוגל להיות אדם אחד. אני יוצר את עצמי מחדש ברגע שאני נופל ומחפש אנשים אחרים להיאחז בהם, למען האמת. היו מספר אנשים שגילו שזה אני והבינו את המניע לי אבל הם מעטים.

אני בדיכאון ואני לא מוכנה לקחת את התרופות שאני אמורה לקחת.. אני מפחדת שמהתרופות האלה יתפתחו לי עוד תופעות לוואי ומהפרעה נפשית (דיכאון) זה יתפתח אצלי למחלה נפשית (מאניה דיפרסיה למשל) כי יש לי כמה אנשים כאלה במשפחה.. זה חרא גנטי.

אני מפורסם ואף אחד לא יודע כאן מי אני ;)

בתגובות של השאלה הזו נפתח צד כל כך כן, אמיתי ואנושי, שהתרגשתי לקרוא...
מצד שני כמובן שגם כאב לי לקרוא חלק מהתגובות, כי חלקן מעוררות בי דברים מן העבר האישי שלי וחלקן פשוט כואבות ללא קשר. אז גם אני אגיד ~

בעברי בגלל הרבה ויותר מדי סיבות, תכננתי להתאבד וכמעט ביצעתי את זה.

וחוץ מזה, אתם מקסימים ומקסימות. ומי שצריך עזרה אני פה בשבילכם.

יש לי פחד מלדבר ליד ילדים בכיתה שלי, בקטעים של להקריא טקסטים וכל הדברים האלה מלחיצים אותי אה וגם יש לי בעיה עם ליצנים.

חחח
לשמעון פרס

לסבית..

ניסיתי להתאבד..
חתכתי ואז נגמלתי לכמה ימים
ואז עברה עלי תקופה קשה מאוד וניסיתי לחתוך.. עכשיו יש לי צלקת.
פעם הרעבתי את עצמי וירדתי 3 קג ביום
כל התעללות בבעלי חיים אני בוכה
אני רוצה שאף אחד לא יתעלל בבעלי חיים
אמא שלי פעם כמעט הורידה לי דם מהפה
וסבתא שלי איימה עלי שתזרוק עלי זכוכיות

שאני לא אוהבת את הגוף שלי (בנתיים)
ואמא שלי קוראת לי הרבה פעמים שמנה ופרה ואני פשוט בוכה בחדר בגללה

אני מתחזה לבנות יפות וככה מדברת עם בנים שגדולים ממני בהרבה שנים, גורמת להם להתאהב בי מהתכתבויות וגם אני נקשרת אליהם ולסיפור המזויף ולשם המזויף שאני בונה.
כמעט עלו עלי פעם, ואחת איימה שהיא תתלונן למשטרה על כך שהשתמשתי בתמונות שלה.
אני יודעת שזה פשע ממש ממש נורא.
אני כל הזמן מפחדת שאחד הבנים שדיברתי איתם בעבר יפגוש אחת מהבנות שהתחזיתי אליהן, ההורים שלי יגלו הכל וייפתח לי תיק במשטרה.
אני לא מצליחה לחיות רגיל מרוב הפחד הזה, ובגלל זה אני גם לא עונה לטלפונים חסויים או למספרים שלא שמורים אצלי.
וכשהייתי בת איזה 12 שלחתי תמונות ערום שלי לאיזה אידיוט ועד היום אני מפחדת שהוא יפיץ אותן.

אני שונאת את עצמי
את איך שאני נראית
את המחשבות שלי
את הרגשות שלי
למה אני לא רובוט או עם לב מאבן?

אנונימית שמתחזה. תדברי איתי אני יעזור לך

מצטערת אני לא רוצה לחשוף את המשתמש שלי..
אבל אשמח אם תוכל לכתוב כאן.

ההורים שלי תמיד יורדיים עלי
ואני לא אוהבת את עצמי

פשוט אני מזדהה עם המקרה שלך. וחא אמיתי לספר כאן משהו.. מבטיח לך שזה בנינו. אם בא לך דברי איתי

האנונימית שמתחזה, גם אני עשיתי את זה פעם וזה היה נורא. היום אני יותר שלם עם עצמי כשאני אני, אבל אני מפחד שהעבר יחזור לרדוף אותי אז... אני מזדהה

מצצתי לחבר שלי ואבא שלי מת

ניסיתי להתאבד פעם ואז הרגע האחרון החלטתי שלא.
חתכתי ורידים הרעבתי את עצמי.
כשאני אומרת לאנשים שאני שונאת אותם זה בעצמם אומר שאני אוהבת אותם. אני לא מסוגלת לבטא את האהבה שלי.
אני מפחדת מאחותי.
אני מפחדת להיות לבד, אני נראת מלאת ביטחון ושמחה אבל אני יודעת להסתיר את זה כל כך טוב.
סביבה מלאה באנשים חדשים תמיד מפחידה אותי.
אני מפחדת שישפטו אותי בגלל שאני בעודף משקל.
אף אחד לא יודע את זה עלי.
אני נראת כל כך מלאת ביטחון וכאילו אני שמה פס על כולם, אבל זה כל כך לא נכון.

החברה הכי טובה שלי (הקודמת) שלחה המון אנשים כדי שיקללו אותי ויפגעו בי... רציתי להתאבד...

אני חושבת שאני לסבית, אני בדיכאון ויש לי חרדות שאף אחד לא יודע עליהן. גם לא אמא..:/

יש לי בת זוג ואנחנו ממש אוהבות אחת את השנייה
אף אחד לא יודע זאת לא המשפחה שלה ושלי, ולא החברות שלנו

לאנונימית גאה:
תאמרי למשפחה שלך העיקר שתרגישי שלמה עם עצמך

הייתי אנורקסיה כי חברים אמרו לי שאני צריכה להרזות וכדאי לי לעשות את זה,
אני חושבת שאנורקסיה זה דבר יפה מאוד,
אני מעשת,
פגעתי בעצמי תקופה די ארוכה במשך כול יום

אני לא מעריכה את עצמי כמו שצריך... אני שונאת את עצמי וכל הזמן טועה... אני נקשרת לכאלה שפעם חברים שלי ופעם לא... ואני תמיד עצובה אבלא מראה אתזה... ואני פוגעת בעצמי כל הזמן ואין לי עם מי לדבר...

אני מתחילה להתאהב במישהו ואני מרגישה את זה מתעצם כל פעם שהוא מחמיא לי... אבל אני יודעת שהוא בקטע עם מישהי: (

את יודעת מה אני חושבת?
שאסור לך להתבייש בסודות שלך כי אין אחד שהוא מושלם!
לכל אחד יש את הדברים הפחות טובים אצלו
אני חושבת שלא רק את אלה כל מי שהגיב פה זה לא מעיד על בנאדם חלש
זה בנאדם שסך הכול צריך לפרוק קצת וזה מותר!
אל תתביישי במי שאת ובמה שיש בך!
תאמיני שאנשים יאהבו אותך איך שאת!

זו הפעם ראשונה שאני אומרת את זה
אני קלפטומנית ואני מנסה להתגבר על זה כמה שזה קשה לפעמים, בנוסף אני שקרנית ברמות מפחידות
הלוואי שהיתי יכולה לשנות הכל הלוואי

יש לי התקפי חרדה
הרכבתי את עצמי והעלתי את הכל בחזרה
חתכתי
וסיפרתי את כל הסודות שלי למשהי שבסוף גילתה את הכל וסכסכה ביני לבין כולם וסיפרה לבן שאני אוהבת אותו שאני אוהבת אותו*

אני חושבת שאני רואה רוחות ושדים כל הזמן.

אין לי כל כך סוד חוץ מזה שכל הזמן יורדים עלי וכולם שונאים אותי
יורדים על השיניים שלי (אני עם גשר)

אני שונא את אמא שלי ואבא שלי אני לא יכול לסבול אותם יותר ו אני מקווה שהם ימותו.!
סליחה על זה אתם פשוט לא מבינים.

שכבתי עם בן דוד של חברה שלי, כשהיא ישנה..

הייתי מעשנת פעם ועד היום אף אחד לא יודע

אני ילדת מעבדה, ילדת בפחנה, יצרו אותי במעבדה אבא שלי נתן זרע בקיצור אל תשפטו אם זה יצה החוצה כנראה לא הייתי כותבת את זה אלה הייתי מתאבדת ולא יוצאת מהבית
אני מאוננת
אח שלי הטריד אותי מינית
אני משקרת לכולם שאני מקובלת ויש לי מלא חברים
אין לי חברים
אני חותכת
פעם אחת בטיול צופים אז אני ועוד אחד התחלנו לאונן ביחד
שונאת את החיים
אני כחולה ממש
אני אוהבת את המגע שבנים נוגעים בי אפילו ככה רק ללטף הזוי ביותר
יש מלא אבל אין לי כוח עוד אל תשפטו

אני מפחדת מהחושך
אני שונאת שנאת מוות פרחות וערסים (בצורה קשה)

אני מתאהבת בקלות. רציתי להתאבד. הייתי ילדה דחויה. אף אחד לא יודע עלי כלום. אני משקרת כל הזמן ואני שונאת את עצמי. וואלה זה משחרר

יש לי הפרעה דו קוטיבית

שואל השאלה:
אומייגאד עכשיו התחברתי וגיליתי שיש 112 תשובות:o
וואו אני שמחה שפרקתם ❤

כאן אם מישהו רוצה לדבר

אנשים בעצם לא יודעים עלי כלום. הם חושבים שאני חסרת רגשות, אטומה, לא אכפת לי מכלום והאמת היא שאני מוצפת רגשות אך מתביישת מדי בשביל להביע אותם, אנשים בחיים לא ראו אותי בוכה אבל אני בוכה הרבה יותר משנדמה להם, ואכפת לי מכל כך הרבה דברים אני פשוט חוששת מדעותיהם של אנשים

אני מעשנת זה לא ממש סוד אבל ההורים והאחים שלי לא יודעים...

עישנתי פעם אחת ירוק עם חברה טובה

יש לי חרדות נוראיות
אני מפחדת ללכת לשירותים, אני מפחדת ללכת סתם ככה בבית, המקום הכי בטוח בשבילי בבית שלי זה המטבח והשירותים למעלה (המטבח כי יש בו מלא סכינים ומחבתות והשירותים למעלה כי גם הפורץ הכי טוב לא יפרוץ תדלת שם כשהיא נעולה ) אני מפחדת לפתוח את התריס כי אני מפחדת שיש מישהו בחלון יש לי סכין במיטה ואני ישנה איתה בלילה למקרה שמישהו יבוא אליי בלילה, אני מפחדת לישון עם הראש לקיר, אני חייבת להיות עם הראש לכיוון הדלת. כשאני לבד בבית אני נסגרת ונועלת תחדר שלי כדי שאף אחד לא יוכל להיכנס עד שההורים שלי באים
אני מפחדת ללכת ליד מכוניות
אני מפחדת להיות עם פנים למיקדימה ושמישהו יבוא אליי מאחורה עם איזה סכין או משהו
ויש עוד הרבה, אבל ניראלי שזה מספיק

אני ממש רגישה ודומעת בקלות
מרגישה די בודדה לאחרונה, לא יודעת אם קשור אבל מאז שהפסקתי להיות בקשר עם ידיד שאני כל הזמן חושבת עליו
אני ממש אוהבת חושך ואפילו קצת את הלבד
הייתי פעם אופטימית ואני מקווה שזה יחזור..
אני צריכה אהבה ומישהו שיקשיב לי
לפעמים אני שומעת קולות בראש וזה מפריע לי
כבר זמן ממושך יש בי צד נוסף- מתעניינת בשירי רוק, צבעים כהים, ירח, ים, אהבה (דברים שקשורים ללבד ואהבה)
ואף אחד לא יודע על מה אני חושבת או מה עובר עלי באמת

יש לי חרדה חברתית נוראית, תמיד יש לי קולות ברא ששלא משנה מה אומרים לי כולם, הם יקחו את זה לדבר שלילי שיפגע בי. אני מפחדת ללכת לקניון מהפחד לראות מישהו מבית ההספר שלי. אני כל כך מפחדת מהמבטים של האנשים ברחוב שהם חושבים עלי שאני מכוערת שמנה לא נורמלית. אני מחייכת מבחוץ ומסתירה הכל, אבל אני ממשיכה להיות בודדה ונשברת כל פעם יותר. מעולם לא היו לי חברים אמיתיים, שלא נדבר על ידידים. אין לי בגלל חברים בבית ספר החדש שלי. אני סבלתי מאכילה כפייתית ועכשיו אני מרעיבה את עצמי.

אני מרגישה הקלה כשאני חושבת על חיים בלי החברות שלי.
חרדה חברת.
נמאס לי מהרבה דברים ומהכל בעצם, לפעמים אני אומרת לעצמי עוד קצת ויגיע היום שאני אזדקן הטבע שלו יעשה את שלו ואני לא אצטרך לסבול את העולם הזה יותר.

אני מרגיש צורך לרצות את כולם. פעם בכיתי כשהייתי בטוח שאני לא הולך להגיש עבודה בזמן. זה לא משהו אבל זאת הבעיה שלי, אני מרצה וזה מה שאני.
אה, ואני מתנשא. אני מתנשא ברמות מטורפות. למשל אם מישהו עושה טעות דקדוקית אני משתגע אם אני לא מתקן אותה. פעם רבתי עם מישהו רבע שעה על בעיית דקדוק שהייתה לו ו הוא היה בטוח שטעיתי אבל צדקתי. עוד משהו, שיש לי רצון תמיד להיות מעל אחרים. תת סעיף בהתנשאות. אני לא מרוצה מזה אבל זה מי שאני. תודה וסליחה על הבלוק של הטקסט.

אני מחבבת את הבן שחברה שלי אוהבת
אני תמיד מנסה להראות שמחה ואני לא

טוב זה לא בדיוק סוד גדול אבל נזרום איתכם..
שמתי לב שכל אחד ואחד מתאר מצבים או קשיים שיש לו אז אני לא בן אדם מושלם יש לי חסרונות, לא מעט, אבל תמיד אומרים שאדם חכם זה אדם שבזכות הקשיים שלו הוא מצליח להיבנות ולהבנות עוד משבר עוד קושי אבל זה מה שבסופו של דבר מביא אותו לשלמות האמתית
אז סתם ככה ב15 דקות לחצות הלילה אני שואל את עצמי
להתלונן או להיות חכם?. ("אמונה זה הדבר הכי חזק")

- אמא שלי ניסתה לחנוק אותי ביום הולדת 15 שלי
- אני לא מצטערת על שום דבר שעשיתי, ולא הייתי משנה כולם
-אני חושבת לפני שאני עושה משהו. במידה ועשיתי משהו רע, זה היה בכוונה מוחלטת
- יש לי טריליון קראשים, ורובם על "לא יפים"
- אני כל הזמן עם מחליק, וכולם בטוחים שזה השיער הטבעי
- אני בוכה כל הזמן
- אני מוקפת בהרבה חברים, אבל הם לא יודעים שאני לא באמת מחשיבה אותם בתור חברים שלי
- אני שונאת את רוב המשפחה שלי
- אני חותכת במקומות שלא יוכלו לראות (רגליים, בטן)
- אני שמאלנית
- אף פעם לא היה לי חבר, לעומת מה שמניחים
- יש לי חרדת בחינות ופחד קהל
- חשבתי על כל אדם שאני מכירה בסיטואציה מינית

זה לא סוד אבל אני צריכה לפרוק
שהאקס שלי זרק אותי לפני כמה ימים
וניראלי שהוא רצה רק לעשות סקס ולזרוק אותי
למרות שהתגברתי על זה ואני שמחה שהוא נפרד ממני
שאני חושב על זה זה ממש מעציב אותי:/ ואני פגועה

יש לי ארכנופוביה שזה חרדה מטורפת מעכבישים.. זה לא כזה סוד אבל לא הרבה יודעים את זה עלי, וגם אם זה קורה לי בפומבי אז אני אנסה להסתיר את זה כי מהצד זה נראה ממש מוגזם ילדותי ומפגר ואני מודעת לזה, אבל מי שלא סובל מזה לעולם לא יוכל להבין. זה שולט לי על החיים, וזה גורם לי להיות בלחץ מתמיד ובחרדה מתמדת. דוגמא- שכבתי במיטה, פתאום לידי על הקיר היה עכביש. צרחתי את הנשמה, קפצתי מהמיטה וברחתי לסלון. התחלתי לבכות כמו שלא בכיתי כבר הרבה זמן, אבל ממש בכי, קולני כמו של ילדים קטנים. אפילו כשהייתי קטנה לא בכיתי בכזאת עוצמה.. רק עכבישים גורמים לי לבכי כזה מוגזם. בינתיים הלכו להרוג את העכביש.. הרגו אותו, העיפו אותו לפח, ובכל זאת לא נכנסתי לחדר 4 ימים.. ובטח שלא למיטה. עד שהיה לי רגע של אומץ באחד הבקרים, הלכתי להתלבש בחדר... פתאום הסתכלתי על התקרה, ומה אני רואה? עכביש בדיוק מעלי. אני לא יכולה יותר. זה ישמע מפגר אבל אני מרגישה מקוללת. נשבעת לכם. זה כאילו רודפים אותי. מכל החדרים בבית, תמיד אצלי יהיו עכבישים. כשיושבים כמה אנשים ביחד בחוץ- דווקא עלי יטפס עכביש. זה נוראי ולא נורמלי וזה שולט עלי. כל דבר שאני עושה אני בודקת שאין עכבישים.. לפני השינה, במקלחת, מתחת לשולחן לפני ארוחה, בכיסא, בספה.. בחיים לא פחדתי ממשהו ככה. אפילו תמונה אני לא מסוגלת לראות. מישהו פה מזדהה? אני לא מכירה עוד מישהו עם ארכנופוביה.

אני מזדהה ואני בן זה עוד יותר מפדח בפומבי
ומי שרוצה לדבר ולפרוק אני כאן.