תשובה אחת
שלום רב
האמירה מיוחסת ליגאל אלון שהיה רמטכל וארכיאולוג
אלא שהאמירה היא כזו:
עם שאינו מכיר את עברו עתידו לוטה בערפל
והמשמעות היא שאם אנחנו לא לומדים את ההיסטוריה של עמנו העתיד שלנו כלל אינו ברור.
ננסה להבין זאת ממה שקורה במערכת החינוך.
פעם למדנו תנ"ך, בבית ספר חילוני לחלוטין, דרשו להביא כיפות כי התנך הוא ספר הספרים והוא הספר החשוב ביותר לעם היהודי. כולם הכירו את מה שקרה לעמנו בעבר, יציאת מצרים, הכיבוש של הארץ, הישיבה בארץ והגלויות.
היום לומדים, אם בכלל לומדים, סיפורי התנ"ך כסיפורי התנ"ך, סיפורים בערך ברמה של עליסה בארץ הפלאות, ולכן ההתייחסות לתנ"ך היא בדיוק כמו לזגורי בטלביזיה, ואני מקווה שאיני מעליב את זגורי, והתלמידים יוצאים לחיים בלי כל ערך של העבר היהודי בעולם. לא פלא שהם יורדים מן הארץ, מחפשים רוחניות בהודו, ולא מבינים בכלל מדוע עליהם לשרת בצבא שנלחם כל הזמן על ארץ שלא בטוח שהיא שלהם.
לזה בדיוק התכוון יגאל אלון בדבריו.
יותר מכך נוכל להביא את דברי דוד בן גוריון בעצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 שבה נערכה ההצבעה על תקומתה של מדינת ישראל.
בן גוריון עמד בפני נציגי כל העמים ואמר את הדברים הבאים:
לפני כשלוש מאות שנה יצאה אוניה מחופי אנגליה ועליה המתיישבים הראשונים של אמריקה הצפונית. האם מישהו מכם יודע כמה ימים ארכה ההפלגה?
מה אכלו האנשים על האוניה?
כמה אנשים מתו בדרך?
מהיכן בדיוק יצאה האוניה?
מה היה שמה של האוניה?
אף אחד לא יודע, אבל אלו היו התושבים הראשונים שהקימו את ארצות הברית.
לפני 3540 שנה יצא עם ממצרים, כולם יודעים בדיוק כמה אנשים היו שם, אנו יודעים בדיוק מה הם אכלו בכל הימים הללו. אנו יודעים בדיוק כמה זמן ארך המסע להגיע לארץ שלהם. אנחנו יודעים מי הנהיג אותם לאורך כל הדרך ומה התרחש שם בכל עת ועת.
ואתם תאמרו לעם הזה שהוא לא יכול לחיות במדינה שלו?
זה הצורך לדעת היסטוריה כי בלעדי ההיסטוריה אין עתיד לעם.
חג פסח כשר ושמח
חג חרות וגאולה
מאיר שמחוני
האמירה מיוחסת ליגאל אלון שהיה רמטכל וארכיאולוג
אלא שהאמירה היא כזו:
עם שאינו מכיר את עברו עתידו לוטה בערפל
והמשמעות היא שאם אנחנו לא לומדים את ההיסטוריה של עמנו העתיד שלנו כלל אינו ברור.
ננסה להבין זאת ממה שקורה במערכת החינוך.
פעם למדנו תנ"ך, בבית ספר חילוני לחלוטין, דרשו להביא כיפות כי התנך הוא ספר הספרים והוא הספר החשוב ביותר לעם היהודי. כולם הכירו את מה שקרה לעמנו בעבר, יציאת מצרים, הכיבוש של הארץ, הישיבה בארץ והגלויות.
היום לומדים, אם בכלל לומדים, סיפורי התנ"ך כסיפורי התנ"ך, סיפורים בערך ברמה של עליסה בארץ הפלאות, ולכן ההתייחסות לתנ"ך היא בדיוק כמו לזגורי בטלביזיה, ואני מקווה שאיני מעליב את זגורי, והתלמידים יוצאים לחיים בלי כל ערך של העבר היהודי בעולם. לא פלא שהם יורדים מן הארץ, מחפשים רוחניות בהודו, ולא מבינים בכלל מדוע עליהם לשרת בצבא שנלחם כל הזמן על ארץ שלא בטוח שהיא שלהם.
לזה בדיוק התכוון יגאל אלון בדבריו.
יותר מכך נוכל להביא את דברי דוד בן גוריון בעצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 שבה נערכה ההצבעה על תקומתה של מדינת ישראל.
בן גוריון עמד בפני נציגי כל העמים ואמר את הדברים הבאים:
לפני כשלוש מאות שנה יצאה אוניה מחופי אנגליה ועליה המתיישבים הראשונים של אמריקה הצפונית. האם מישהו מכם יודע כמה ימים ארכה ההפלגה?
מה אכלו האנשים על האוניה?
כמה אנשים מתו בדרך?
מהיכן בדיוק יצאה האוניה?
מה היה שמה של האוניה?
אף אחד לא יודע, אבל אלו היו התושבים הראשונים שהקימו את ארצות הברית.
לפני 3540 שנה יצא עם ממצרים, כולם יודעים בדיוק כמה אנשים היו שם, אנו יודעים בדיוק מה הם אכלו בכל הימים הללו. אנו יודעים בדיוק כמה זמן ארך המסע להגיע לארץ שלהם. אנחנו יודעים מי הנהיג אותם לאורך כל הדרך ומה התרחש שם בכל עת ועת.
ואתם תאמרו לעם הזה שהוא לא יכול לחיות במדינה שלו?
זה הצורך לדעת היסטוריה כי בלעדי ההיסטוריה אין עתיד לעם.
חג פסח כשר ושמח
חג חרות וגאולה
מאיר שמחוני
באותו הנושא: