אני ענייה מתלבשת מוזר עם טרנינג ונעלי ספורט מכוערות אני מקנאה בבנותהאלהשיש להם נעליים יוקרתיות כל השכבה חושבת שאני ילדה מוזרה ומגעילה, אני פשוט לא מראה את זה, אני הייתי רוצה להראות יותר נשיות, יש בנות שמתרחקות ממני בנים לא מדברים איתי מה לעשות?

מתוקונת שלי, תעריכי את הורייך שעובדים קשה כי לא לכולם יש את הטרניג הזה את נשמעת ילדה מהממת ומקסימה ומי שלא רוצה להיות חבר שלך? מפסיד
אני יגיד לך בכנות שלי היה את החלום הזה בחטיבת הביינים בקושי הייתי רואה את אבא שלי באמת עד שהבנתי שמותגים זה לא הכל בחיים וזה אותו מכנס אם איזה תוית פופולארית ובגלל זה דורשים עליה פי 1000 ממשהו פושטי
וכשהבנתי שמותגים זה לא הכל בחיים, ומצאתי חברים שקיבלו ואהבו אותי כמי שאני-נהפכתי לילדה מאושרת יותר, ילדה שיש לה את החברים שלה שלא צריכה מקובלים שיהיו סביבה כדיש היא תרגיש שווה, להפך הרגשתי דומה, חסרת משמעות ייחןדיות, הרגשתי ריקה, מנוצלת, מה שאני רוצה להגיד לך, זה שצאהבי את מה שיש לך כי אין לאחרים
אני מתלבשת כמוך, רואה את אבא שלי יותר, וגם הוא מאושר להיות בבית הרבה, ואני רוצה להגיד לך שלהיות מקובלת? זה לא אין, זה ההפך, זה פשוט מרוקן אותך ממי שאת, את החלומות והשאיפות שלך
אז לכי בראש מורם ברחוב על מי שאת
תודי לבורא עולם שאת חיה ונושמת
כי אני אוהבת את אבא שלי מאוד היום והוא הדבר הכי טוב שקרה לי!

דבר ראשון תנסי להעריך מה שיש לך כי קצת אנושיות והערכה אישית לא תזיק לך. דבר שני יש מלא בגדים טובים ויפים בזול ואם ההורים לא קונים לך אז את יכולה להתחיל לעבוד בעבודות כמו ביביסיטר ודברים אלה תלוי בת כמה את... דבר שלישי תנסי להכיר חברים שלא מבית הספר שלך ותנסי להעלות לך את הביטחון העצמי ככה השכבה תראה שהם טעו. אל תתני לכסף לגרום לך להעריך פחות את עצמך ואל תתנו לכמה ילדים מהשכבה לגרום לך לחשוב שאת מוזרה ולא נשית.

גם אני ממש לא עשירה, אפשר להגיד די ענייה אבל אני מתלבשת יפה וזול
יש חנויות של בגדים מהממים וזולים

מצטערת לשמוע: ( אבל מהדבר הכי נמוך מגיעים הכי גבוה תראי לאנשים שגם שאת ככה את יכולה להיות מקובלת את אמורה להיות עם ביטחון ואני יכולה לעזור לך:)