15 תשובות
את יכולה ללכת לחברה ולהיות אצלה או שתחכי עוד שנה עד שתהי ברשותך
שואל השאלה:
הוא לא נותן לי ללכת לחברות גם..:/
אנונימית
אז תלכי בלי שהוא ידע אחרי הלימודים
למה הוא מחליט לך על החיים?
זה נשמע שהוא מאוד מפחד עליך ורוצה להגן עליך
אבל הוא צריך להבין שזו לא הדרך
ואת גם גדולה, ואת צריכה שיהיו לך חברות.. ואת יכולה גם שיהיה לך חבר.
למה הוא כל כך מתנגד לזה שתתקדמי בחיים ושיהיה לך טוב, אני לא מבינה למה הוא סוגר אותך ככה.. את דתייה אולי? יכול להיות שהוא מפחד עליך בגלל זה, ולא רוצה שיהיה לך חבר בגלל זה.
את חייבת לעשות משהו ולא לתת לו לשלוט עליך, ואם הוא ינסה להרים עליך יד אז יש דבר כזה שנקרא משטרה, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה ולהתעלל ככה.
אנונימית
תדברי עם אמא שלך, עם אחים שלך.. תצאי מבלי שהוא ידע, תתעמתי מולו ותגידי לו שאת כבר מספיק גדולה ושאת אחראית על עצמך ושאין לו זכות לא לתת לך לצאת
אנונימית
הוא כן מתעלל. הוא לא נותן לה לצאת, סוגר אותה.. הוא לא מרשה שיהיה לה חבר, בגיל כזה היא צריכה להיות מספיק אחראית ובוגרת, וגם אם הוא רוצה להגן עליה, זו לא הדרך.. והוא גם מנסה להרים עליה יד וצועק עליה, אני לא מבינה איך אתם לא רואים שזה לא בסדר איך שהוא מתנהג.
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא דתיה למי ששאל.
והוא לא מקשיב לי הוא לא נותן לי להגיד מילה, אחים שלי לא גרים איתנו ואמא שלי לא יכולה חעשות כלום כי אבא שלי לא מקשיב לה וצועק עליה גם ואמר לה שזה החינוך שהיא נתנה לי. ואני לא כל כך יכולה לדבר עם אמא כי היא כל הזמן עובדת ואז חוזרת הביתה והולכת לישון. אני מרגישה לבד ואין לי עם מי לדבר, אני מרגישה כמו בכלא בלי חברים בלי כלום, רק בית ספר בית וזהו
אנונימית
לדעתי תלכי ליועצת של בית הספר או למחנכת ותבקשי עזרה. תספרי להן את כל מה שקורה והן יעזרו לך, תזכרי רק שאת לא צריכה להתבייש לבקש עזרה!
שואל השאלה:
אני מפחדת לבקש עזרה ממישהו, אני מפחדת שהוא יתעצבן עלי..
אנונימית
תראי, את יכולה להתפוס אותו ולהסביר לו שזה לא פייר, שאת כבר גדולה ואת יכולה להחליט מה לעשות.
הכי מקסימום.. חכי עוד שנה וכשתיהיי בת 18 תוכלי להחליט על עצמך ולא מתהיה לו משום זכות להגיד לך אם כן או לא
את יכולה לדבר איתו פעם אחת ברוגע ולהבטיח לו שאת עושה כיף עם החברים שלך ושאת זהירה בחוץ ושלא יקרה כלום כי את נערה אחראית ושיטיל בך אמון. בנוגע לחברים שלך- דבר ראשון את לחלוטין מתעלמת מהביקורות שהם נותנים עליך. בכל בוקר את יכולה לשנן לעצמך שאת טובה, חכמה, יפה ושאת אחת שאין לה שנייה. אפילו בצחצוח שיניים להסתכל במראה ולראות את הטוב. לשים בכל יום בצנצנת פתק שכתבת בו משהו טוב שקרה לך באותו היום- להסתכל על החיוביות. את יכולה גם לומר לחברים שלך שיש סיבה לכל העניין שאת לא יכולה לצאת החוצה- אבל אני מקווה שלא יצא לך להגיע למקרה הזה של הסברים כי את כבר תסתדרי עם אבא שלך. הכל יהיה בסדר בהצלחה:)
כל הכבוד שהוא דןאג לך ככה את חשןבה לו תתני לאמא שלך להתערב בנוסא הזה
וואו זה נשמע ממש נוראי...: (
הייתי מציעה לך אולי לדבר עם יועצת בית הספר (אם את עדיין לומדת)
לדבר עם אמא שלך על זה או עם אחד מבני המשפחה שאת מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו
אל תתני לזה להמשיך...
דברי עם חברות עם ההורים שלהם אולי הם ימצאו לזה פתרון..
כי לפי דעתי הפיתרון היחידי שניתן למצוא במקרה כזה זה רק על ידי דיבור
מקווה שעזרתי.. וכל מה שאת צריכה אני פה:)
אף אחד לא יצעק עליך עם תבקשי עזרה. אם את מרגישה שאת לא יכולה יותר וכל מה שאת רוצה זה לברוח מהבית תשברי עם אחים שלך אולי תעברי אליהם או שתלכי לסבתא שלך או לעובדת סוציאלית
תנסי לדבר עם אבא שלך ותביני למה הוא פוחד ותבטיחי לו שתעשי הכל כדי שלא יקרה כלום ותקחי איתך סלולרי ומדי פעם תצרי קשר איתו.
באותו הנושא: