אם הייתם צריכים לוותר על אחד החושים שלכם, מה זה היה?

חוש הטעם.. ככה לא הייתי מתפתה לדברים מתוקים

חוש הריח

טעם

ריח הוא גם ככה דיי דפוק אצלי

וגם כי מכיר אנשים מסריחים מאוד יכול להיות טוב לא להריח אותם.;)

תודדה על הפרחיםxd

השאלה הזו גורמת לי להעריך את החושים שלי

אין לי חוש ריח

ריח חחח

על שום חוש. זה מתנה שאתם יכולים לראות לשמוע להריח להרגיש דברים (טעם ומישוש)
תחשבו לרגע אם הייתם מאבדים את הריח (לזה שמעלי) אוקיי אז לא הייתם מריחים אנשים מסריחים אבל אז גם לא הייתם יכולים להבדיל בין הריח של הבושם של חברה שלכם לבושם של אמא שלכם למשל.
או טעם (לזה שמעליו) סבבה לא מתפתה לאכול דברים מתוקים זה יתרון עצום אבל היית מפסידה יותר מזה. את הטעם של האוכל שאת אוהבת וכל שאר המאכלים היה להם את אותו טעם של חול וזה נמאס באיזה שהוא שלב. בגלל זה יש מגוון של טעמים.
כל החפירה כאן היא שכל חוש הוא מיוחד במינו ולא צריך לוותר על אף חוש מרצון אז תודו לאלוהים על מה שיש לכם בלי לחפש בעיות וצרות:)

ריח.. מה זה משנה בכלל? חחח

טעם! הוא גם ככה לא משהו בזמן האחרון שום דבר לא טעים לי

ראיה! הלוואי יכולתי לא לראות את עצמי במראה ):

חוש הטעם!

ריח!..

אף אחד. מי שמוותר על ריח רק יוצא יותר דפוק כי הוא מאבד גם את חוש הטעם.

חוש ההומור... או שלא חחח

ראיה ושמיעה

מי שאמר שחוש הריח לא משנה
חוש הריח הוא 80% מהטעם
רוצה לבחור שוב?

אני אוהבת את כל החושים שלי! אבל אם הייתי חייבת אז חוש הריח.. הוא הכי פחות שימושי

אני טועמת טוב מאוד גם אם אני מצוננת או שאני סותמת תאף.

בלי שמיעה ראיה ומישוש אני לא רוצה לחיות.
טעם עושה לי אושר בבטן.. אז כנראה שעל ריח

טעם

ריח

שמיעה נראלי,

מישוש ;) סתם לא חח

חוש השמיעה

חוש החולשה של ההתאהבות

^ חחח חחח חחח יש לך את זה ביותר טלנובלה?

"על שום חוש... חפירה חפירה חפירה חפירה חפירה"
אמאא איך אני שונאת את המתחכמים האלה!

אממ ואללה לא הייתי רוצה לוותר על שום חוש אבל עם הייתי חייבת הייתי מוותרת אולי על הריח

ריח, אני חושבת שזה החוש הכי פחות נחוץ, בטח שעדיף איתו אבל אם הייתי חייבת סביר להניח שהייתי בוחרת בזה בלי להסס.
ראייה זה משהו שבחיים לא הייתי מוותרת עליו וכנל לגבי שמיעה, שני החושים האלה חשובים לי מאוד וגם יותר קל לעשות איתם דברים בסיסיים כמו לראות מקומות ואיפה נמצאים ולתקשר. (בטח שאפשר להסתדר גם בלי החושים האלה אבל הם בסיסיים מאוד).
לדעתי חוש הטעם זה כמו מותרות כי בעיקרון רק צריך לאכול כדי לחיות, זה לא חובה להרגיש את הטעם אבל אני מודה שאני מאוד אוהבת לאכול בעיקר כי דברים טעימים לי (;
טוב אז חוש המישוש, זה גם חוש שאני חושבת שהוא בסיסי, אני לא יודעת למה אבל אני מאמינה שאם לא היה לי אותו אז זה לא היה כיף במיוחד.
ועכשיו אני אחזור לריח - טוב לזה יש שני צדדים, חיובי ושלילי, מצד אחד נחמד מאוד להריח בשמים וריחות של אוכל אבל יש גם ריחות רעים כמו זבל או הכיתה שלי (סליחה חברים לכיתה) וטוב גם זה סוג של מותרות מבחינתי אם צריך לוותר על אחד מהחושים, אבל זה מותרות שהייתי מסוגלת לוותר עליה ביותר קלות לעומת חוש הטעם.
סליחה על החפירה 3:

טעם. ככה הייתי יותר רזה חח