נטייה להרעבה עצמית - יש לי תקופות שאני בדאוון, ואני מרזה ומרעיבה את עצמי אני, עם סכרת נעורים. ואני נפגשת עם פסיכולוגית כדי לטפל בזה. אבל מפחדת מהתקופה הקרבה.. אני בעבודה חדשה ולא רוצה לפגוע בכך..

את לא צריכה לסבול עם עצמך לאכול את עצמך אם את מרגישה שאת מדוכאת תמצאי משהו שמשמח אותך בחיים ותדבקי בו או אם זה משהו אז תשתדלי להיות בקרבתו על שהתקופה תעבור לך אם את תתחילי להרעיב את עצמך את תכנסי לסיבוכת גדולה יותר ממה שאת נמצאת ורק תדרדרי תמצאי נקודת אור ותחלצי את עצמך מהמצב...
אני מקווה שעזרתי תרגישי טוב ושהיו לך חיים נפלאים:)

אם את נפגשת עם פסיכולגית מקצועית ומוסמכת תעשי במדויק כל מה שהפסיכולגית מיעצת לך לטובתך

שלום,
אני שומעת כמה עומס יש עליך - בין הנטייה לדיכאון ולדכדוך וההרעבות שמלוות אותה, לבין המודעות למצבך שדורש ממך לטפל בעצמך בזהירות ומסירות, לבין העבודה החדשה שיש לה (אני מניחה) את הלחצים משלה עליך. וכל אחד מהדברים האלה כנראה לוחץ ומעמיס עליך ומושך אותך לכיוון אחר...
וגם אם את מקבלת עזרה מפסיכולוגית כי את באמת רוצה להיות במסלול של בריאות והצלחה, אני שומעת שאת עדיין מודאגת, עדיין מפחדת מהחלקים הדיכאוניים שיש בך, מהנטייה לפגוע בעצמך. להרעיב את הגוף וככה אולי לקבל תחושת שליטה שתעזור לנפש שכואבת..
יקרה,
נשמע שאת יודעת מה טוב לך ואיפה את רוצה להיות ואני מאחלת לך המון המון הצלחה בניסיון להיות בריאה ומאושרת יותר. אם את מחפשת מקום בו תוכלי לפרוק ולספר עוד על האתגרים והקשיים שלך, על הניסיון להחלים, על הפחדים והחששות שמלווים אותך - יש איפה.
אני מתנדבת בסה"ר - סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'ט אישי ואנונימי כל יום בין תשע בערב לחצות. את יותר ממוזמנת לבוא ולדבר איתנו. המתנדבים והמתנדבות שלנו לא ישפטו או יבקרו אותך אלא ינסו להקשיב ולעזור עד כמה שהם יכולים.

נחכה לך,
מאחלת לך כל טוב מכל הלב,
מתנדבת סה"ר