אני רואה פה לא פעם ולא פעמיים, שאלות והתייעצויות של אנשים שצוחקים ומשמיצים את השואה. וזה מביא לי פשוט עצבים בגוף, למה הם ככה?

אנשים שלא אכפת להם מאף אחד

שואל השאלה:
זה פשוט מכניס בי עצבים.
אני מתאפקת לא לצאת עליהם.
לדוגמא ראיתי פה שאלה - אני רוצה לשאול מישהי מה המשחק הכי אהוב שהיה להם בשואה אם היא צודקת אני מביא לא נשיקה ואם לא אני הולך.


זה פאקינג מזלזל ומגעיל רצח, אגואיסטים מסריחים פשוט.. הוא עוד מדבר על משחקים בשואה? שילדים המציאו לעצמם משחקים שתהיה להם סוג של ילדות? זה פשוט עצוב מה שהולך עם הילדים המסכנים האלה.

להמון אנשים לא אכפת מהשואה לצערי אבל אי אפשר לשנות אף אחד אני מבין למה את מתעצבנת

תקשיבי, גם אני הייתי חושבת שזה ממש נוראי פעם..
אבל את חייבת להבין שזה דבר מאוד קשה, ואנשים שונים מבטאים רגשות חזקים בצורה שונה...
הכרתי פעם אחת מישהי במשך שנתיים, ובשנתיים האלה היא תמיד הייתה מתחילה לצחוק בצפירה, וכולם היו יוצאים עליה בגלל זה, אבל אחרי שדיברתי איתה על זה היא סיפרה לי שסבא וסבתא שלה ניצולי שואה, והיא מאוד אוהבת את שניהם וסבא שלה בדיוק נפטר שנה לפני, וכשיש צפירה היא פשוט בסערת רגשות וזה מה שיוצא..
ואני גם חושבת שבמצבים מסויימים להסתכל על דברים עצובים בהיבט יותר מצחיק, עוזר לאנשים להתמודד עם הסטואציה

שואל השאלה:
אבל לצערנע זה לא מצחיק,
זה 6 מיליון (ואפילו יותר) יהודים, מהעם שלנו, שנירצחו וניטבחו כאילו הם סליחה על המילה זבל..
אם קשה להם, שיעשו את זה בלב, בשקט, בלי לשתף אף אחד.. זה בסדר גמור, אבל לא לשתף בכל מקום אפשרי ולצחוק על זה..