אני לא עצובה משום סוג של מוות, ממש לא אכפת לי, בין אם זה בן אדם שאני לא מכירה בין עם זה בן אדם שאני מכירה, מה יכולה להיות הסיבה לכך?

כל אחד מתמודד עם מוות בצורה שונה, אני לא חושבת שצריך לבזבז על זה מחשבה זה די נורמאלי

מוות בעיקרון זה דבר קשה. עם הגוף שלך מעכל דבר כזה נפשית בצורה שלא כוללת עצב זה טיבעי לגמרי וזה מקובל.

גם אני בינתיים לא הייתי עצובה ממוות, יכול להיות שזה בגלל שמעולם לא מת מישהו שקרוב אליי מאוד בגיל שכבר הייתי בוגרת. אני חושבת שזה משהו נורמאלי, יש כאלה שיותר קשה להם עם מוות והם לוקחים את זה קשה, ויש כאלה שלא מייחסים לזה יותר מידיי חשיבות ופשוט ממשיכים הלאה.