6 תשובות
למה אין לך חברים?
בדידות זה באמת דבר מדכא ואתה לא ראוי להיות בודד!
אני רוצה לשתף אותך במשהו ואולי זה יעזור יותר מאשר ההצעות שיכולתי לתת לך כמו "צא לפאבים ומועדונים... לך תסתובב וחפש חברים חדשים" "צא עם אנשים מהעבודה/ב"ס" או "תמצא חברים וירטואלים, הכל מתחיל משם", אבל בסופו של דבר זה הכל הגישה שלך! שלך! אז אולי זה יעזור לשנות את הגישה שלך, מקווה:
פעם, כשהייתי בודדה ומדוכאת, אחרי בערך 9 שנים של בדידות בב"ס, בלי חברים, חוץ מאלו שלפעמים ריחמו עלי ופנו אלי, הייתי פשוט מתחרפנת משעמום ונכנסת לדכאונות מהלהעביר את ההפסקות האלו לבד.. ההפסקות האלו הרגישו כ"כ ארוכות, גם אלו שנמשכו רק 5 דקות, זה הרגיש פשוט שזה לא נגמר!
פניתי למישהו ליעוץ.. איך להפסיק את זה, והייתי כ"כ בתוך הבועה שלי שהייתי רגילה שמרחמים ופונים אלי שאני אבוא ואשב איתם למרות שהייתי שותקת גם כשכן הייתי עם אנשים.. ואז הם התייאשו ממני ופשוט הפסיקו לפנות אלי. אז שאלתי את אותו איש חכם (ומיוחד עבורי) והוא כאילו נתן לי את הכאפה של החיים.. הוא שאל אותי איך אני מנסה.. מה הדרך שאני מנסה ליצור עם אנשים קשר?! ופתאום קלטתי שאני לא מנסה.. זו הבעיה. אתה צריך לנסות. וזה היה כ"כ כ"כ קשה בהתחלה לנסות ולהתייאש, ושוב לנסות ולהתייאש, אבל רק ככה זה עובד, אתה צריך ליצור קשרים ולא לחכות שאיזה נס יבוא אליך.
פשוט. תנצל את ההזדמנויות שבאות אליך, ואם הן לא באות, תיצור כאלה!
רק אל תשב בחיבוק ידיים ואז תתייאש מבלי שניסית
אני רוצה לשתף אותך במשהו ואולי זה יעזור יותר מאשר ההצעות שיכולתי לתת לך כמו "צא לפאבים ומועדונים... לך תסתובב וחפש חברים חדשים" "צא עם אנשים מהעבודה/ב"ס" או "תמצא חברים וירטואלים, הכל מתחיל משם", אבל בסופו של דבר זה הכל הגישה שלך! שלך! אז אולי זה יעזור לשנות את הגישה שלך, מקווה:
פעם, כשהייתי בודדה ומדוכאת, אחרי בערך 9 שנים של בדידות בב"ס, בלי חברים, חוץ מאלו שלפעמים ריחמו עלי ופנו אלי, הייתי פשוט מתחרפנת משעמום ונכנסת לדכאונות מהלהעביר את ההפסקות האלו לבד.. ההפסקות האלו הרגישו כ"כ ארוכות, גם אלו שנמשכו רק 5 דקות, זה הרגיש פשוט שזה לא נגמר!
פניתי למישהו ליעוץ.. איך להפסיק את זה, והייתי כ"כ בתוך הבועה שלי שהייתי רגילה שמרחמים ופונים אלי שאני אבוא ואשב איתם למרות שהייתי שותקת גם כשכן הייתי עם אנשים.. ואז הם התייאשו ממני ופשוט הפסיקו לפנות אלי. אז שאלתי את אותו איש חכם (ומיוחד עבורי) והוא כאילו נתן לי את הכאפה של החיים.. הוא שאל אותי איך אני מנסה.. מה הדרך שאני מנסה ליצור עם אנשים קשר?! ופתאום קלטתי שאני לא מנסה.. זו הבעיה. אתה צריך לנסות. וזה היה כ"כ כ"כ קשה בהתחלה לנסות ולהתייאש, ושוב לנסות ולהתייאש, אבל רק ככה זה עובד, אתה צריך ליצור קשרים ולא לחכות שאיזה נס יבוא אליך.
פשוט. תנצל את ההזדמנויות שבאות אליך, ואם הן לא באות, תיצור כאלה!
רק אל תשב בחיבוק ידיים ואז תתייאש מבלי שניסית
חחח זה בסדר.. גם לי אין הכי הרבה אפילו שאני נחמדה והכל.. אני פשוט עושה סלקציות. חיים עם זה:)
תחזור לחברים הישנים העיקר לא להיות לבד
גם לי אין הרבה חברות, תנסה להתחיל לדבר יותר בכיתה ולהתחבר לכולם אבל מה שכן לא להפוך לנגרר
לפעמים עדיף פשוט שלא יהיה חברים, יש קנאים ויש כאלה שרוצים לעשות לך רע..
באותו הנושא: