חיים ארוכים לפי התנ"ך - מה ההסבר שרשום בתנ"ך, שאנשים מסוימים חיו מאות שנים, מתושלח, למשל?

רק אחרי המבול אם אני לא טועה נגזרה גזרה שבני אדם יחיו עד 120 למעט חריגים

הם היו יותר צדיקים.
היום כמעט לכל האנשים מגיע כרת.
זה אומר שלא יסיימו חצי מימיו
לכן החיים קצרים מידי..

ויש גם הענין של תיקון הנשמות
ואם כל אחד יחיה 900 שנה הם לא יספיקו להגיע לתיקונם
כי העולם יכול להתקיים רק עוד 225 שנה

הנה הסבר של המלבי"ם (מאיר ליבוש), התורה והמצוה, (בראשית ח כב)

"הנה התברר לחוקרי הטבע שכדור הארץ שינה מקומו בזמן מן הזמנים, באשר החופרים במעמקי האדמה בארצות הקרות מצאו עמוק עמוק באדמה, עצמות פילים וקופים ויתר ברואים שלא יחיו רק באיזור החם, וע"כ שהיה עת שעמד האקלים ההוא קרוב לקו המשווה, וזה עדות שבימי המבול התמוטט כדור הארץ מדרום לצפון, והמדינה שעמדה עד העת ההיא תחת קו המשוה באה רחוקה מן המשוה לצפון ונעשה שם אזור הקר, והשנהבים והקופים שחיו באקלים ההוא מצאו שם קבר... זאת שנית בארו חכמינו כי קודם המבול לא נטה השמש במעגלו השנתיי כ"ג מעלות מן המשוה לצפון ולדרום כמו שהוא עתה, רק מסלול השנתיי היה אז ג"כ על קו המשוה או סמוך לו, וע"כ חיו בני אדם חיים ארוכים כי לא ידעו מנגעי התקופות ושנוי העתים שזה סבה לשנוי האויר ונגעי בני האדם ומחלותם, והעתק הזה שנעשה בכדור הארץ במצבו נגד השמש, שנה את האויר והפירות והחליש תוקף האדמה וכחה בהשקף על חיי האדם ובע"ח אשר עליה,