9 תשובות
ברגע שהפנמת שיש בעיה
שואל השאלה:
יש בעיות עם אוכל כבר שנתיים. הקאות, צומות, דימוי עצמי נמוך וכו'.
אבל אני נמצאת במשקל תקין, בטיפול פסיכולוגי כבר כמה חודשים (שלא עוזר). אוכל הופך להיות העיסוק העיקרי שלי.. אבל אני לא יודעת מתי זה כבר הופך להיות הפרעת אכילה שמצריכה טיפול
אנונימי
הי נשמע שאת בכיוון הנכון ועם רצון לשינוי
כדאי לשתף את הפסיכולוגית שלך בכך שאינך רואה שינוי כדאי להיות גלויה כי היא שם כדי לסייע (אם זה רק ההתחלה תתני לזה צ'אנס) יש קבוצות תמיכה לנוער כדאי לבדוק את זה אולי קבוצתי יהיה נחמד בשילוב הפרטני
לגבי האם זו הפרעה אם את מרגישה שזו הפרעה זו כנראה הפרעה...

בהצלחה
ברגע שזה נהיה אובססיבי כמו שתיארת בתגובה,

לכי למקום שמתמחה רק בטיפול בהפרעות אכילה:)

דבר ראשון אין דבר כזה זמן המתאים לטיפול בבעיה רצינית שכזו... אם כבר אז להפך כמה שיותר מוקדם יותר טוב... את ממש לא רציכה לחכות לעוד שנה או חצי שנה של סבל... דרך אגב סתם שתדעי שהכי טוב לטפל בבעיות כאלה בהתחלה שהמחלה עוד לא הספיקה להתפתח... אפילו מומלץ ללכת כמה שיותר מהר. אז אל תחכי יותר.
ברגע שיש חשש לבעיה.
אם החשש יתגלה כלא מוצדק - מה טוב. ואם, ח"ו, החשש מוצדק - ככל שתתחילי מוקדם יותר בטיפול, כך טוב יותר.: הפרעות אכילה זה דבר מסוכן ובמיוחד בגילך.
פני לרופא ילדים שלך, והוא יפנה אותך לגורם המתאים.
בהצלחה.
כמה שיותר מהר
האם הגעת לתת משקל? או שירדת לאחרונה הרבה במשקל? האם הסביבה שמה לב לכך? או שיש לך בולמוסי אכילה כל כמה זמן? ואז שוב לא אוכלת כלום? האם אחרי שאת אוכלת משהו משמין לטעמך את תמצאי את עצמך מקיאה בשירותים? אם משהו מהמשפטים הללו נוגע אליך כדאי לטפל בבעיה דחוף, דבר ראשון לספר להורים. בכל מקרא אני בפרטי אשמח לדבר:)
עצם העובדה שכבר שאלת שאלה כזו, הבחנת שאת נמצאת בבעיה, והגיע הזמן לטפל בה.
יש לי הרבה דברים להגיד לך, אם תרצי לשמוע ולקבל עצות.
אחת שיודעת.