סתירה בין צניעות לבין השקעה ביופי לפי היהדות - האם יש כזו?

זה תלוי כיצד מגדירים "יופי"

ברמת העיקרון אין בעיה ניתן להיות צנועה וגם להשקיע ביופי.

כדי ליישם זאת צריך להביןשצניעות היא ערך גבוהה מיופי
בכל מקום שהיופי פוגע בצניעות צריך להימנע (לדוגמא ישנם בחורות שמיני מוגדר אצלם כיופי)

ממש לא! בחורה להיות יפה ומטופחת, וגם צנועה באותו זמן! אני חושבת שיש אפילו מצווה כזאת שהאשה צריכה להראות יפה ולטפח את עצמה בשביל בעלה או משהו..

בבית עבור בעלה מצווה להתייפות, ובחוץ מותר רק באופן שלא ימשוך תשומת לב יתרה

ממש לא
צניעות אינה הזנחה ולא אמורה לבוא על חשבון אסטטיטקה וטיפוח

שלום רב

הסתירה שאת מדברת עליה שבין טיפוח יופי לצניעות אינה קיימת ביהדות.

צניעות ביהדות הקשורה בלבוש, איפור, פאות, וכל השאר הקשור בכך הוא המצאת המאה האחרונה. מעולם לא דובר ביהדות על צניעות במובנים הללו.

היופי שנתן אלוהים לאישה הוא מתנה מבורא עולם ולא צריך להסתיר את זה. כמובן שלא צריך לצבוע את הפנים בצבעים שימשכו את עיני האנשים בצורה פרובוקטיבית כי זה למעשה נעשה כדי למשוך תשומת לב מיותרת ואפילו מכער. אבל יופי אינו צריך להיות מוסתר.

לבוש לא צריך להיות מרושל או זרוק אלא לבוש נעים וטוב שמתאים לגופה של האישה ומחמיא לו. הלא אף בחור שבא לפגוש את המוצעת לו לשידוכים אינו מוכן לקבל אישה מצועצעת או מרושלת, הם רוצים אישה יפה.

לכן כל זה אינו קשור בצניעות.

הצניעות היחידה המופיעה הן בתנ"ך והן בגמרא עוסקת אך ורק במילים "והצנע לכת עם אלוהיך" מיכה ו' ח'

המושג קשור לדרך עבודת האלוהים, כמו לא להתבלט בתפילה, או בלימוד כדי שישימו לב שאתה יותר טוב מאחרים, מתפלל יותר בכוונה, לומד יותר בהעמקה, כשכל זה נעשה לצורך תשומת לב.

בברכה
הרב מאיר שמחוני