2 תשובות
פסיק
* פסיק מסמן עצירה, תפנית או הפרדה בתוך משפט.
* כותבים נוטים להגזים בשימוש בפסיקים. אחת הטעויות הנפוצות היא להניח פסיק במקום שהדיבור היה נעצר לוּ קראו את המשפט בקול. ואולם, מבנה נכון של משפט מלמד ממילא על עצירה בקריאתו, והפסיק נעשה מיותר.
* אז מתי מניחים פסיק?
- בחלקים כוללים שאין ביניהם וי"ו החיבור. למשל:
החזאי הבטיח גשם, ברקים, רוחות ועננות כבדה.
- לפני הסגר ואחריו, לפני תמורה ואחריה.
דוגמה להסגר: הנחל ישוב ויזדהם, זה הרי ידוע מראש, והמפעל לא יעשה דבר למנוע זאת.
דוגמה לתמורה: פריז, עיר האורות, היא הבירה האירופית האהובה עלי.
עם זאת, בהסגרים קצרים ובתמורות קצרות שבאים באמצע משפט אין צורך ואף מוטב שלא לשים פסיקים לפניהם ואחריהם. למשל:
אל הנחל זרמו לצערנו שפכים רבים.
אבל אם ההסגר מופיע בתחילת המשפט, יבוא אחריו פסיק, ואף אם הוא קצר, למשל:
כמובן, איש מאיתנו אינו רוצה שהנחל יזדהם.
* למשל, אפוא, כמובן, לדעתי, כידוע, כזכור וכאמור הן מילות הסגר נפוצות שמוטב שלא לשים פסיקים לפניהן ואחריהן כשהן באות באמצע משפט (המילה אפוא תבוא תמיד באמצע משפט, אבל האחרות יכולות לבוא גם בתחילתו, ואז יינתן אחריהן פסיק כאמור).
* אין לשים פסיק אחרי המילים כלומר, כגון וכמו, משום שמילים אלה קשורות קשר הדוק להמשך המשפט שבא אחריהן, ואילו פסיק יפריד אותן ממנו.
* שימו לב: המיתוס הידוע שלפיו לעולם אין לשים פסיק לפני וי"ו החיבור אינו אלא טעות. במשפט מאוחה - כלומר משפט שמורכב מכמה משפטים שבכל אחד מהם נושא ונשוא - מפרידים בין החלקים המאוחים בפסיק, אף שמחברת ביניהם וי"ו החיבור. למשל:
כל הנוכחים קמו ועמדו על רגליהם, ורק שמואל הקטן המשיך לשבת לאות מחאה.
* מלבד הפסיקים הברורים שהוזכרו עד כה, יש כללים גם באשר לפסיקים לפני פסוקיות ואחריהן, אך כדי לקיימם יש לזהות ולהכיר את החלקים התחביריים של המשפט, משימה שתִקשה על רוב הכותבים מן השורה. המלצתי היא שבמשפטים ארוכים ומורכבים, שכוללים כמה רעיונות זה בתוך זה או זה על גבי זה, הפרידו בפסיקים בין החלקים העיקריים, ואז קראו את המשפט שוב ברצף, רצוי בקול, וודאו שהוא ברור ורהוט.
* פסיק מסמן עצירה, תפנית או הפרדה בתוך משפט.
* כותבים נוטים להגזים בשימוש בפסיקים. אחת הטעויות הנפוצות היא להניח פסיק במקום שהדיבור היה נעצר לוּ קראו את המשפט בקול. ואולם, מבנה נכון של משפט מלמד ממילא על עצירה בקריאתו, והפסיק נעשה מיותר.
* אז מתי מניחים פסיק?
- בחלקים כוללים שאין ביניהם וי"ו החיבור. למשל:
החזאי הבטיח גשם, ברקים, רוחות ועננות כבדה.
- לפני הסגר ואחריו, לפני תמורה ואחריה.
דוגמה להסגר: הנחל ישוב ויזדהם, זה הרי ידוע מראש, והמפעל לא יעשה דבר למנוע זאת.
דוגמה לתמורה: פריז, עיר האורות, היא הבירה האירופית האהובה עלי.
עם זאת, בהסגרים קצרים ובתמורות קצרות שבאים באמצע משפט אין צורך ואף מוטב שלא לשים פסיקים לפניהם ואחריהם. למשל:
אל הנחל זרמו לצערנו שפכים רבים.
אבל אם ההסגר מופיע בתחילת המשפט, יבוא אחריו פסיק, ואף אם הוא קצר, למשל:
כמובן, איש מאיתנו אינו רוצה שהנחל יזדהם.
* למשל, אפוא, כמובן, לדעתי, כידוע, כזכור וכאמור הן מילות הסגר נפוצות שמוטב שלא לשים פסיקים לפניהן ואחריהן כשהן באות באמצע משפט (המילה אפוא תבוא תמיד באמצע משפט, אבל האחרות יכולות לבוא גם בתחילתו, ואז יינתן אחריהן פסיק כאמור).
* אין לשים פסיק אחרי המילים כלומר, כגון וכמו, משום שמילים אלה קשורות קשר הדוק להמשך המשפט שבא אחריהן, ואילו פסיק יפריד אותן ממנו.
* שימו לב: המיתוס הידוע שלפיו לעולם אין לשים פסיק לפני וי"ו החיבור אינו אלא טעות. במשפט מאוחה - כלומר משפט שמורכב מכמה משפטים שבכל אחד מהם נושא ונשוא - מפרידים בין החלקים המאוחים בפסיק, אף שמחברת ביניהם וי"ו החיבור. למשל:
כל הנוכחים קמו ועמדו על רגליהם, ורק שמואל הקטן המשיך לשבת לאות מחאה.
* מלבד הפסיקים הברורים שהוזכרו עד כה, יש כללים גם באשר לפסיקים לפני פסוקיות ואחריהן, אך כדי לקיימם יש לזהות ולהכיר את החלקים התחביריים של המשפט, משימה שתִקשה על רוב הכותבים מן השורה. המלצתי היא שבמשפטים ארוכים ומורכבים, שכוללים כמה רעיונות זה בתוך זה או זה על גבי זה, הפרידו בפסיקים בין החלקים העיקריים, ואז קראו את המשפט שוב ברצף, רצוי בקול, וודאו שהוא ברור ורהוט.
אני לא יודעת איך להסביר לך, אבל כעיקרון פסיק תמיד באמצע המשפט ולא בסוף שלו.
אולי זה יעזור:
אולי זה יעזור:
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: