מה הסוד שלכם? אתם יכולים לענות מאנונימי.. השאלה נועדה כדי לפרוק

אני מתיימרת להיות חכמה אבל אני מרגישה שאני לא ככה.

שאני גיי.

אני הומו

אני מדברת לעצמי.
טוב לא בדיוק מדברת, אלא לוחשת. ואני מדמיינת שאני מדברת עם אנשים אחרים (מפורסמים, חברים שלי, אנשים פה מהאתר).

אין לי תוכן בחיים. הכל ריקני וללא משמעות.

בדיוק כמו התגובה הרביעית (מדברת לעצמי ומדמיינת שמדברת עם אנשים)

אני עוברת בריונות

הייתי חותכת עד לפני חודשיים והפסקתי
אני נראת חזקה אבל נשברת מאוד מהר
לפני שנה כמעט אנסו אותי

שואל השאלה:
לאנונימית בתגובה מעלי
למה את נותנת להם לעשות לך את זה?! תערבי מישהו! הורים, הנהלה, יועצת בית ספר וכו'..
אל תתני להם להמשיך!

את מתכוונת אליי?

אין לי ממש חברים: (

עזבו כתבי בטעות עם שם...

שואל השאלה:
זאת שכתבה על הבריונות

אני לא רוצה לספר לאף אחד

שואל השאלה:
מה זה לא רוצה לספר לאף אחד?
תקשיבי, אף אחד לא יוכל לעזור לך אם לא תנסי לעזור לעצמך.
אני אומרת לך! תפני למישהו! תגידי למישהו! אל תתני למצב הזה הזה להימשך!

לא מספרת! מעדיפה שהמצב ישאר כזה מאשר יותר גרוע..

לזאת שמעליי תעברי בית ספר תספרי לאמא

שואל השאלה:
אפשר לדעת בת כמה את?

עולה ל-ח'

את מהמרכז?

שואל השאלה:
תקשיבי, את באמת לא מבינה כמה יכול להשתנות אם תפתחי את העניין. אם תגידי למישהו.
תעברי בית ספר. תתחברי לילדים. תפתחי קשרים חברתיים. והעיקר-תגידי למישהו! את לא תביני כמה זה יעזור לך! בבקשה!

שואל השאלה:
את לא שואלת אותי.. אני אמרתי כזה דבר?. פשוט הצעתי.. ואני לא מתכוונת לריב..

שאני שקרנית

פעם היו לי הפרעות אכילה

כן אני מהמרכז ואני לא מתכוונת לספר לאף אחד! גם לא להורים שלי!

כל החיים שלי אם היתה דמות מאיזו סדרת טלויזיה שאני אוהבת והייתי אוהבת את הדמות הייתי מתחילה לחקות אותה בהתנהגות עד שנמאס לי מאותה סדרה.. זה היה חוזר על עצמו כל פעם.. ועכשיו אני כבר לא יודעת מי אני יותר ומה האופי שלי כי כל הזמן הייתי מישהו אחר.. ולפני כמה זמן למדתי לחשוב חיובי ונכנסתי לתקופה מאוד טובה ועכשיו יש סדרה שאני פשוט מטורפת עליה והדמות הראשית שם עצבנית רצח כל הזמן והיא שלילית ושמתי לב שזה קצת משפיע עלי.. אנחנו לא אותו הדבר בכלל.. אבל אני רוצה להתנהג כמוהו ואני לא יכולה להסביר את הרצון הזה.. אני מרגישה מטופשת ואני פשוט רוצה... לא יודעת.. אני לא יודעת איך לשכנע את עצמי לא להתנהג ככה כי זה לא יוביל אותי לחיים טובים אבל אני לא יודעת איך לחזור להיות אני..

אני לא מספרת תסודות שלי באינטרנט גם לא מהאנונימי כמובן שאפשר לעלות על כולם פה ברגע!
אז הסוד שלי שהוא לא כל כך סוד כי אני מספרת אותו עכשיו הוא שיש לי ocd ואין לי בעיה לספר את זה גם פנים מול פנים לאנשים במציאות

שאני לא באמת בסדר.. זה בערך מסכם את כל הסודות שלי

לא אומר

שאני מפורסם

אה כן אני גם שקרן

ששחכו אותי בים בגיל 3

שאני חסרת ביטחון אבל חושבים שיש לי ביטחון בשמיים

נראה לי שאני לסבית.
כשאני לבד בבית אני מדמיינת שאני בן אדם אחר, מדברת עם עצמי ומדמיינת שאני מדברת עם אנשים אחרים ולא עם עצמי, בדרך כלל אנשים שהמצאתי.
אני לא רוצה ללבוש בגדי ים אבל ממשיכה ללבוש אותם כי אז ההורים שלי יחשבו שאני שונאת את עצמי או משהו ויתחילו לריב איתי. (אני אוהבת את הגוף שלי פשוט בגדי ים מרגישים לי חושפניים מדי)
אני רוצה להתנצר רק בגלל שכל הטפת הדת שעושים בבתי הספר מעצבנת אותי. (אני אטאיסטית אז כל הדתות מיותרות לדעתי, אין לי בעיה עם אנשים מאמינים כל עוד הם לא מכריחים אותי להאמין)
היה לי קראש על בת דודה של החברה הכי טובה שלי \:
הסרטים של מארוול קצת משעממים אותי אבל אני רואה אותם בכל זאת כי אני אוהבת את הדמויות.
החיים מרגישים לי ריקים ושטחיים.

ממ לא יודעת אם יש עוד

שאני בסטיפס

עברתי כמעט עד גיל 14 התעללות בבית ספר ונורא קשה לי לדבר על זה לא סיפרתי את זה לאף אחד אפילו לא לאימא שלי

בן דוד שלי הטריד אותי מנית ולא ספרתי הזה לאף אחד
הרגשתי את הז** שלו
בזמן שהוא אמר שהוא מערים אותי הייתיי בת 5-6
ניסו לאנוס אותי, הצלחתי לברוח
אפשר להגיד שאין אדם שלא מהזז עין שאני עוברת לידו
כאלו אני מפורסמת, היחס הזה הורג אותי כל פעם מחדש ומציעים לי טרמפים ואז מתחילים אתי בני 21 -
16 בנים

עושה דיאטה בלי שידעו בגלל שכולם אומרים לי שאני לא צריכה ושאני רזה אבל עלי לא עובדים כל הדיבורים האלה

שאני חושב שאני הומו אבל אני תמיד אהבתי ואני עדיין אוהב בנות חחח מוזר רצח ולא דיברתי על זה עם מישהו

שניסיתי להתאבד כמה פעמים

שאני כבר בת 16 ואף פעם לא היה לי חבר אוקיי?

שאני שומר סוד

שאני מדבר לעצמי

אני מדבר עם עצמי המון.. כבר ברמה שכאילו יש עוד מישהו בתוכי שעונה לי בחזרה..

שאין לי בכלל חברים..

כשאני לבד בבית אני לפעמים מדברת לעצמי ואני תמיד מפנטזת על אהבה אמיתית וגדולה שתהיה לי.
ולרוב אני מרגישה קצת מטומטמת כאילו אני לא יודעת הרבה דברים

אני בוכה כל יום וכולם חושבים אני חזקה...

בת 16 והרבה חושבים שאני לסבית
בגלל שאני מאוד יפה, כן מודעת מאוד
רק בגלל שאני מפחדת רק בגלל זה אין לי וכולם רוצים אותי רק בגלל היופי הגזרה שלי לא יותר מזה פתאום הכער ו יעזבו אותי מחכה ליחד שאוהב אותי באמת

היה לי ממש חרא בבית ספר ועכשיו אני עוברת לבית ספר אחר:) לא סוד אבל לפרוק חח

היה לי סרטן שהייתי בן 6

כל יום אני חושבת על להתאבד

נאנסתי שהייתי בת 4.
כמעט התאבדתי
עברתי בריונות ברשת וגם במציאות
יש לי הפרעות אכילה
אני לפעמים מפנטזת שהחיים שלי טובים ויש לי הורים נורמלים ואני יפה
פדופיל נגע בי
אמא שלי מחורפנת, היא פסיכית
אבא שלי ניסה לדרוס את האחים שלי
ההורים שלי גרושים
כולם שונאים אותי
אני בוכה לפחות פעם ביום, כולם חושבים שאני חזקה. כי אני אומרת להם את זה
אני מאוד קנאית
אני שונאת את עצמי ואת החיים האלה
אני מפנטזת שיהיו לי ילדים ואני אגדל אותם באהבה ומסירות, לא כמו שגידלו אותי

אני מכווצת את הבטן חחח ואז חושבים שיש לי בטן שטוחה xd

אכפת לי ממה שאחרים חושבים עלי ואני תמיד מנסה לעשות רושם טוב

שאני שונאת את החברה הכי טובה שלי
שלא מפסיקים לרדת עלי
שלאף אחד לא אכפת מימני בבית הספר
שההורים שלי מכים אותי
שאני לא הולכת עם חברים לים או לברכה כי אני שעירה בטירוף ואמא שלי לא מרשה לי לעשות שעווה

שאני לא יודעת לשמור סוד

שאני בסטיפס...

שאני עדיין אוהבת אותו ומתגעגעת אליו...

אני חותכת.

אני חותכת כמעט בכל מקום...

אני אוהב אותה, אבל היא לא יודעת.. וזה כואב: (

כתבתי הרבה סודות, ומחקתי. קשה לי לגלות סודות, גם באנונימי.

הייתי באשפוז לפני חודש

שאני דו מינית ואני דלוקה על מישהי..
אני מתגעגעת לאקס שלי בו זמנית.

אני לא יודעת מה האופי שלי ומה אני אוהבת.

אני מתנהגת כמו טיפשה כי לא נעים לי להראות שאני חכמה וכשמישהו אומר לי משהו מביך אני עושה כאילו אני לא שומעת או לא מבינה כי אני יודעת שאם אני אראה את עצמי האמיתי אף אחד לא יקבל את זה ובמיוחד לא ההורים והמשפחה שלי..

ליד אנשים מסוימים אני מתנהגת כדמות אחת וליד אחרים כדמות אחרת..

צילמתי לאדם שאני לא מכירה את החזה שלי בגיל 12..

שהייתי מאוהבת בהרבה ילדים ואפ פעם לא היה לי חבר (כן היה לי חבר אבל זה לא היה נקרא בקושי נפגשנו ואפילו לא התחבקנו)

אני חושבת שהגיע הזמן שאני קצת אחשוף את עצמי. שאני אפתח, ושאני אפסיק להיות דרמטית כל כך. אני בתהליך והאלה הזאת בדיוק עוזרת לי להיפתח. אני מודה לך ששאת את השאלה הזאת:

הסוד שלי הוא שיש מישהי שהסיפור חיים שלה הוא בדיוק כמו שלי, והמראה שלה דומה לשלי. אני מפחדת לספר לה.
לפעמים אני ממש מתוסכלת מזה שאנחנו כל כך דומות. זה מפחיד, זה לא נעים.
אם אני אספר לה היא תקשיב בכלל? לא חושבת.
זה עוד אחד מהסודות שלי, וכרגע חשפתי אותו. אז הוא כבר לא סוד.. לאט לאט אני כבר לא אפחד לספר מי אני.

שאני מתחילה להיות אנורקוסית
שאני נגררת אחרי החברים שלי ושותה (14)

שבנות אונסות אותי (ואני גבר)

שהיו מרביצים לי על בסיס קבוע עד כיתה ח' בבית.

שהמשפחה שלי לא יודעת איך אני שרה כי אני מתביישת מהם, אז אני שרה ממש בעוצמה כשאני לבד בבית. (ועוד הייתי תמיד במקהלות בבתי ספר וכאלה).

** אגב, אין בושה בלדבר לעצמך, גם אני עושה את זה וזה יכול להעביר לי שעות.
זה כיף מאוד לדמיין סיטואציות ולחשוב לעצמך ככה.
זה גם סימן לאינטיליגנציה.
לפעמים אני מדמיינת שאני בריאיון (תמיד באנגלית) ושואלים שאלות על הקריירה שלי חחח

אני מאוהבת

שאני לא חושבת שמבינים אותי באמת..
אני חושבת שכולם חושבים שאני מישהי שאני לא, כולל המשפחה, ירד קצת מהכל, שיניתי תחומי ענין ואני לא אותה ילדה שהייתי ואנשים ממשיכים להתייחס אליי ככה.
מצפים ממני ציפיות גבוהות מידי ולא פעם ולא פעם כעסו עלי\נפגעו ממני מדברים שציפו ממני לעשות

אין לי ביטחון בשיט אפילו שזה נראה כאילו יש לי מלא

ניסיתי להתאבד

חתכתי

התמזמזתי עם הידיד לשעבר

שאני בי (אולי, אני 50 אחוז לא בטוחה)

שאני מדברת עם עצמי (מדמיינת שאני מדברת עם אחרים, ומדמיינת שאני נמצאת בין חברת חברים כשאין לי כמעט אף אחד במציאות.. )

הוטרדתי מינית

עברתי ביריונות

שאני נוצריה

שיש לי אקס בן 21

שגיליתי את הסודות שלי לאנשים והם סיפרו אותם לאחרים..

שהידידים היחידים שהיו לי בגדו בי, וסיפרו דברים שלא היו צריכים לספר לגבי..

נתחיל:
אני נמשך לתרפיסטית שלי
אני טרנסג'נדר הומוסקסואל
אני נמשך גם לבנים וגם לבנות
אני שומע קולות והוזה דברים
אני בבית ספר לחולי נפש (כבר שנה רביעית)
אני יודע יותר ממה שנראה לאנשים
אני הטרדתי ילד בגיל 14
הטרידו אותי מינית ביסודי
עוד?

שאני בוכה כמעט כל יום ולא טוב לי בחיים, וכולם חושבים שאני מאושרת

שאני בזוגיות כבר שנה אבל.. אני עדיין מאוהבת באקס שלי ושחבר שלי לא יודע לגבי זה: (

שאני מתגעגעת ורוצה שישלח הודעה

- קשה לי לנסות ליצור קשרים חברתיים כי נמאס לי מהם מהר.
- אני אגנוסטיקן.
- הייתי רוצה לחיות בחו"ל, במדינה אחרת.
- אני מספר לאנשים שאני כותב סיפורים, למרות שטכנית כבר לא כתבתי כמה חודשים.
- לא הייתה לי חברה אף פעם, למרות שאני גבוה, ונראה טוב סה"כ
- אני סובל מחרדה ואני לוקח כדורי הרגעה נגד זה במידת הצורך.

אני מוזרה

אף אחד לא מבין אותי ולא יודע מה אני מרגישה למרות שכולם מתנהגים כאילו הם כן

אני חושבת שאני מאוהבת במישהו למרות שאני מתייחסת אליו ממש מגעיל

מתייחסים אליי דוחה בבית ספר

בבית הספר יש לי בקושי חברים איזה חמש בערך ועוד 3 בצופים


קוראים לי חנונית ותולעת ספרים האמת היא שאני קוראת כדי שאני לא ארגיש לבד

אני צריכה עזרה ואני יודעת את זה אני פשוט לא סומכת על אף אחד

אני בוכה כל יום

סבא שלי מת לפני יותר מ5 שנים ואני מדברת אל התמונה שלו אני אשכרה חושבת שתמונה של הסבא הכי טוב בעולם מבינה יותר מההורים שלי או מחברות ממש טובות

בקיצור אני צריכה עזרה ויש לי עוד בעיות

שואל השאלה:
לאנונימית שמעליי..
תפני לעזרה.. תפרקי את מה שיושב לך על הלב..

באלי למות ( אל תדאגו אני יתאבד )

צילמתי את עצמי בעירום בגלל שהייתי צריכה ביטחון והרגשתי מכוערת,

-כמעט נאנסתי

- הפיצו תמונות עירום שלי באינטרנט

-כל יום אני חושבת על חיים אחרים כי פשוט קשה לי להתמודד עם הכול

-פעם הייתי צבועה רצח ודיברתי על החברות שלי מאחורי הגב

-אני נמשכת לגברים שגדולים ממני לפחות בשלוש שנים ואני בת 14

שואל השאלה:
אנונימי שתי תגובות מעליי! לא! לאלאלאלאאלא!
אל תעשה את זה! כלום לא שווה את זה!

שאני משדרת חוזקה רק כדי שלא יעלו על החולשה הנוראית שבי
אני מרגישה לבד, כאילו אם היו שמים אותי ועוד בן אדם נתונים לבחירה, היו בוחרים תמיד בשני.
אני לא מבינה מה אני עושה לא נכון
אני מנתחת כל מצב קיים
אני גאון ואני יודעת את זה, קשה לאנשים להתמודד עם זה.
אני יודעת לקרוא אנשים ולתמרן אותם לפי הרצון שלי
אני יודעת 21 שפות, אם אני אגיד למישהו הוא יגיד שאני שוויצרית נוראית ומתנשאת.
האיי קיו שלי זה 181 לפי האוניברסיטה

נחמד לפרוק פה את הלב בלי שידעו מי אתה וישפטו אותך או יסתכלו עליך מוזר..
אם מישהו רוצה עזרה או סתם לדבר על זה אני פה (:
אגב הסוד שלי... יש לי כמה:
-אני אוהבת לכתוב
-אני מציירת
-אני מאוהבת במישהו קשותת
-אני רק נראת חזקה
-אפחד לא באמת עוזר לי, אני היחידה שעוזרת לעצמי וגם זה בקושי
-אני לא מרגישה שבאתי לחיים האלה עם מטרה, אני לא מרגישה שצריך אותי בכלל
וואוו חפרתי ^^

מי ששאלה את השאלה ממש חמוד מיצידך
ניראה לי שעזרת למלא..

אנונימית- קשקוש, אם היית יודעת 21 שפות היית בטלוויזיה.
אייקיו 181 יש אחד לכמה עשרות מיליונים, אני לא מאמין שיש בארץ אנשים שמסוגלים להתקבל לmega.
ולתמרן אנשים? את נשמעת כמו נרקסיסטית+סובלת משיגעון גדלות.

שאני מאונן על משהו בכיתה שלי.

שנראה לי שאני הומו אבל אנסתי את הכרית שלי ודמיינתי שזאת מישהי שאני אוהב חחח חחח חחח חחח חחח חחח

שהיה לי התקף חרדה כי קיללו אותי

אני מתיימרת להיות חנונית שאוהבת קומיקס כי אני חושבת שזה מגניב אבל תכלס קומיקס לא מעניין אותי בשיט (מצטערת לכל אוהבי הקומיקס, זה לא אישי)
לפעמים כשאני מכירה מישהו חדש שאני רוצה להרשים או אפילו סתם מפורסמים ואני עושה משהו שאני חושבת שירשים אותם אז אני מעמידה פנים שהם ממש שם ורואים אותי וחושבים שאני מגניבה בטירוף וכל מיני שטויות כאלה כי תכלס אני ילדה די עלובה אז אני באמת צריכה איזושהי דרך לחשוב שאני מגניבה, גם אם זה לא באמת
אני אף פעם לא יכולה להיות שמחה בחלקם של אחרים. אם נגיד יש משהו שהם קיבלו שגם אני רציתי אני אהיה כולי ממורמרת וקנאית ואני אנסה לדכא אותם ולהגיד שזה לא כזה שווה
פעם חברה שלי רצתה לעשות גלח כי עשיתי איזה חצי שנה לפני וסוף סוף הרשו גם לה ושכנעתי אותה לרדת מזה ואמרתי לה שלא יהיה לה יפה כי סוף סוף היה משהו מיוחד רק לי ולא רציתי שהיא תיקח לי אותו
אז כן תכלס אני ילדת כאפות >_<

אני כל הזמן מדמיין שאני הורג אנשים

ההורים שלי שולחים אותי לפנימייה ואין לי אף אחד לדבר איתו על זה.

1. אני מדברת לעצמי וכאילו יש דמות בתוכי שעונה לי.
2. אני שונאת להיות עם אנשים אחרים... בגלל זה אין לי חברים.
3. אני הרבה יותר שטותניקית, זורמת וחרמנית ממה שחושבים עלי.
4. עישנתי בגיל 12 סיגריה אחת שגנבתי מסבא שלי אבל מאז אני לא נוגעת.
5. יש לי אופי שמדרדר לדברים רעים כמו הפרעות אכילה, אלכוהול, סמים, סקס.
החלום שלי הוא להיות נורמאלית כמו כולם ולגדל את הילדים שלי באהבה וחום לא כמו שגידלו אותי.

אני מאוננת מגיל 6

אני לפעמים בוכה אני מדברת הכי גלוי לידיד שלי ואז בוכה כי אני חושבת שאני מטומטמת.
אני לא רוצה חבר עד גיל 16 אבל אני כן רוצה חבר אני רוצה מישהו שינשק אותי שיחבק אותי.
אני מפחדת להיות לבד בבית כי אני חושבת שיש רוחות רפאים וכאלה.
אני לפעמים מרגישה כמו זונה כולם מתרחקים ממני בגלל איזה מישהו אחד.
אני לפעמים חושבת מה אני יעשה בלי המשפחה שלי ובוכה.
כשאני מתעצבנת אני יכולה לצרוח ולהרביץ לעצמי.

חחח לפני כמה זמן היה לי משעמם, אז תוך כדי צפייה בטלוויזיה גלגלתי נייר ושרפתי את הקצה שלו. תכלס זה ממש הזכיר לי סיגריה וממש רציתי לנסות לעשן סתם בשביל לראות איך זה אז ברוב טמטומי שאפתי מהקצה השני והיה לי טעם של מדורה בפה כל היום >_< שכחתי שחסר לי טבק..

שכולם מדברים עלי גם החברות הכי טובות שלי בלי לנסות לשאול או להבין אותי ולפעמים פשוט בא לי לקום ולצרוח את כל מה שאני יודעת ואולי אז יבינו אותי
וגם שכל החברות שלי תמיד מספרות לי את כל מה שעובר עליהן תמיד פורקות עלי אבל הן בחיים לא מתענינות מה קורה אצלי רואות אותי בוכה ולא שואלות מה קרה רק לי אין על מי לפרוק הכל

אני שונא את עצמי ואני יודע שאני ילד כישלון.. אמא שלי אמרה לי את זה והיא תמיד בצד של אחי הגדול, היא שונאת אותי ומנצלת אותי, בתחילת השנה התחלתי לחתוך אבל נגמלתי מזה ורק כמה חברים שאני סומך אליהם יודעים את זה אבל אף אחד לא ניסה לעזור, אני דלוק על הידידה הכי טובה שלי אבל היא אומרת שהיא לא מוכנה לחבר (היא לא יודעת שאני מאוהב בה).. אני חושב על להתאבד 24/7 ואני ניסיתי פעם אחת, אני חסר ביטחון שמן נמוך ומכוער שסובל בריונות והקטע שהכי גורם לי לבכות זה שאני יודע שיש לאנשים חיים ייתר רעים והם עדיין מחייכים ואני לא כמו איזה בכיין מפונק.. (מצטער על החפירה הייתי זקוק לזה)

אני חושבת שאני בי, אני לא יודעת אני ממש מבולבלת.
ניסיתי לפגוע בעצמי מכיתה ו וזה התחיל להחמיר בכיתה ז עד ח שנכנסתי לדיכאון והסתרתי את זה, אף אחד לא ידע ועכשיו אני עוד יותר בדיכאון ואני משקרת לעצמי.
יש לי הפרעות אכילה.
אני מתכתבת עם אנשים באינטרנט ואני מדברת איתם על סקס ודברים שלא מתאימים לגילי וגם שלחתי תמונות עירום לאנשים שאני לא מכירה.
אני גם מדמיינת שאני מדברת עם אנשים מפורסמים או שאני מכירה.
הבן אדם השנוא עלי זה אני אפילו שיש רגעים שאני עומדת מול המראה ורוצה להתנשק עם עצמי מרוב שאני כל כך מאוהבת בי (כן, אני מוזרה)
בין החופש של ח-ט עישנתי 3 סיגריות.
התנשקתי עם בת.

יש פה מלא שאומרים שהם מדברים עם עצמם בלב ועונים לעצמם... נראה לי שזה לא שריטה כי למלא יש את זה וגם לי יש את זה.
לפעמים אני ממש מדבר לעצמי ועונה. נגיד ככה: "אתה זוכר שיש לך להכין את העבודה במתמטיקה? כן. אבל אל תשכח שקבעת ללכת להופעה מחר בערב. בסדר מה הקשר? אין קשר סתם הזכרתי"
חחח חחח ככה אני מדבר לעצמי שעות חחח...

אז ככה.. ננטשתי ע"י ההורים שלי כשהייתי בת חודש אני עכשיו בת 17 וכל יום בלילה אני בוכה עדיין על זה. אני אוהבת מישהו שלפני 3 אהב אותי אבל אני בכחשתי שאני אוהבת אותו. יש לי המון ידידים וחברות והכל אבל אני עדיין מרגישה לבד. ניסיתי להתאבד. חתכתי כמה פעמים. אבל העיקר.. יהיה טוב בסופו של דבר^_^מי שרוצה לדבר אני כאן

שואל השאלה:
תקשיבו.. כל אלה שכותבים שהם רוצים להתאבד.. לא! באמת, פשוט לא! לא משנה מה עובר עליכם כרגע, עד כמה החיים שלכם קשים, עד כמה אצלם חושבים שאתם לא יכולים לסבול את זה עוד.. תמיד יש פיתרון. תמיד. אין כזה דבר דרך ללא מוצא.
תעזרו באנשים. בהורים. בחברים. בכל מיני ארגונים שמטפלים בזה. היועצת בית הספר. יש הרבה אנשים שיכולים לעזור לכם לצאת מהמצב הזה, והתאבדות היא בכלל לא אופציה!
תמיד יש אור בקצה המנהרה, וגם לי היו תקופות לא קלות, אבל עברתי אותם. התמקדתי בדברים שעושים לי טוב. שמשמחים אותי.
תדעו שאני לידכם, גם אם אני לא מכירה אתכם, תומכת מרחוק. תמיד יש מישהו אתכם. אל תתנו לשום דבר ולאף אחד לקחת מכם את הדבר החשוב ביותר-החיים!

שאני חולה על משחקי ווידאו ויריות במחשב
במציאות אני סתם איזו רקדנית

אנשים לא מכירים אותי באמת, חוץ ממשהי אחת, הם חושבים שהם מכירים אותי אבל הם יודעים עלי ממש קצת, רק את מה שנראה לעין, הם לא יודעים מה המחשבות העמוקות שלי או הרגשות שלי.
אני לא באמת חזקה, אני רק רגילה להפגע.

ניסיתי להתאבד פעמיים, אני חותך כל הזמן, אף אחד לא יודע כלום.
אני בן 16 ואני מאוהב במישהו שיש לו חבר, והם לא הולכים להיפרד בקרוב, אני פשוט כל כך פתטי והדרך שלי להתמודד עם דברים זה לשתות מלא ולחתוך

שלושה וחצי חודשים שלא חתכתי
מישהי שהרגשתי שאנחנו חברות טובות ( לא הכי טובת כי אני לא מאמינה בזה) היא מעדיפה את חבר שלה, היא הודתה בזה, אמרה שאני אשמה שהתרחקנו ולא היא שהיא איתו לרוב, ומחקה אותי מהפלאפון שלה.
סבתא שלי נפטרה לפני שנה וקצת ואני מדמיינת אותה ברחוב.
יש לי פסיכולוגית בגלל שעד לא מזמן ( לפעמים זה עדיין חוזר) היו לי הפרעות אכילה ובעיות אחרות.
יש לי טראומת עבר שאני לא יכולה לעבור אותה.
אמרו לידיד הכי טוב שלי לא לדבר איתי.
אימא שלי היא בן אדם מורכב, היא ילדותית רצח.
אני מרגישה שקופה לרוב, הוכחה לכך, היא שהחברה שציינתי למעלה, לא ידעה שאני כותבת למרות שהריאתי לה הרבה קטעים שלי.
אני לא באמת אוהבת את עצמי, אני משלימה עם עצמי.
אני לא יכולה לסבול כשאומרים משהו על הגוף שלי. לא כי אני שונאת את עצמי, כי זה הגוף שלי ואני לא חושבת שלמישהו יש זכות לבקר אותו.
אני מסתירה מהרבה אנשים דברים.

מכור לפורנו אבל באמת יש דבר כזה: (

שעברתי בריונות (סוג של) והייתי בדיכאון ואף אחד לא שם לב. ואני מאוהב במישהי כבר שנה רק שבוע שעבר הבנתי שאני באמת באמת רוצה אותה כי תמיד הכחשתי.

אבל הי, גם אני סוד אחד גדול (למי שלא הבין קוראים לי רז ורז זה סוד)

^ לי קוראים לירז שזה לי - סוד ;)

אני שלחתי לאנשים תמונות עירום שלי ודיברתי איתם על דברים ממש גרועים בסקס
אני גנבת ( חייבת ליגנוב דברים מאנשים כל פעם שאני רואה משהו )
גנבתי לאבא שלי מלא סיגריות ועישנתי היום שתיים סתם בגלל שהייתי עצבנית רצח
אני שונאת את עצמי
אני חותכת
אני שונאת את המשפחה שלי
אני שונאת את החיים שלי
יש לי הפרעות אכילה
יש לי בעיות נפשיות
אני מרגישה ששונאים אותי
אני אוהבת לדמיין שהחיים שלי הם אחרים כאילו שזו אני רק בחיים אחרים כאילו יוצרת לעצמי עוד חיים

יש לי גרעפס

לאחרונה יש לפלוצים שלי ריח של הבושם של ריהאנה בהתחלה לא הבנתי על מה המדברים וברגע שיצא לי פוק שאלו אותי מאיפה הבושם

i just a girl.
יש לך שם מושלם. לא כמו שלי שלי סתם מכוער.

אני בת 11 ואני מגלחת מהפות

אוקיי בואו נעשה את זה ככה:
- אני סוג של יודעת דברים לפני שהם הולכים לקרות (פעם הייתי צריכה לקום מוקדם. זה היה בתקופה שרבתי יום לפני עם אמא שלי וכיוונתי שעון. היה לי חלום שפשוט ידעתי כל החלום שהשעון לא צלצל ופשוט כאילו מישהו צעק לי להתעורר. ואז בחלום קמתי לשעון וראיתי מה השעה ובול כשקמתי והדלקתי את המסך עברה דקה והשעון לא צלצל באמת. וכשקמתי קרה כמעט אותו דבר שקרה בחלום).
- תמיד יש לי הרגשה שאני שונה מכולם במשהו. שאני לא רגילה. אבל אז התחושה הזאת נעלמת.
-אני מרגישה כאילו מישהו צופה בי
- אני יודעת לקרוא אנשים ממש טוב. בדרך כלל כשאני מדברת עם מישהו אני מבינה ישר מה המניעים שלו ומה הוא חושב. ובדרך כלל מה שאני מרגישה נכון.
-אולי אני סתם פרנואידית או שקראתי יותר מידי ספרים אבל אני באמת מרגישה שיש לי כוח על טבעי כלשהו שאני פשוט לא מודעת אליו.
-אני די נדלקת על הדמויות בספרים שאני קוראת חח
-אני מרגישה כאילו יש יותר. יותר ממה שאנחנו יודעים. כאילו שאנחנו חיים פשוט מאוד בתוך בועה. ששום דבר לא אמיתי.

כמו התגובה הרביעית
וגם אני מאוהבת בילד שבו נגיד דיי חתיך שבוא נגיד שאין לי ממש סיכוי איתו!

התגובה שמעליי חצי המדברים שלך לפחות יש לי. וזה לא סודות כאלה גדולים אלא זה משהו מגניב וחמוד. תאמת אם לחברה שלי היה את כל זה (לא שתהיה לי) זה היה מוסיף וזה היה ממש מדליק אותי.:)

אני לא הולכת עם שורט בגלל שאני לא אוהבת את הגוף שלי

אני ביסקסואלית

אני מאוננת מגיל 9

אני צופה בפורנו מגיל 10

ניסיתי להתאבד כבר 5 פעמים

גרגר9
גםהשם שלך מושלם! מה אפשר לא לאהוב בו?

שאני מכור לבנות וכל הזמן מנסה להרשים אותן
*שיכחד המין הזה כבר!

הרטלין זיין לי את החיים אני לא באמת יודע מי אני

אני לובשת חזייה עם אקסטרה ריפוד למרות שאני בכיתה ח,
אני שונאת החברה הכי טובה שלי אבל לא אומרת לה את זה,
שאני שמחה שאני רבה איתה,
אני מאוהבת במישהו שקילל אותי,
אני לא מסוגלת לשמור סודות
חברה שלי עוברת לעיר אחרת ואני יהיה לבד
יורדים עלי בגלל העדה שלי

אממ לא יודע... אני גם לא הולך להגיד שהוא מושלם אבל אין לי בעיה איתו. את יודעת אני לא מהאלה שעפים על עצמם מכל שטות. תאמת זה השם שהכי מתאים לי לדעתי.

אני מאוהבת באח חורג של חברה שלי, ואנחנו יוצאים הרבה אבל אין לי אומץ להגיד לו בחיים

לאנשים שעושים אנלייק (החץ האדום הזה) לתגובות רק שתדעו שסוד זה סוד ולכל אחד יש סוד אחר ואת הסוד שלו ואם הסוד לא מצא חן בעיינכם אל תתנו לו אנלייק, זה סוד בסך הכול

יש לי ocd
שהייתי בחטיבה ילדים היו יורדים עלי כי הייתי ממש חסרת ביטחון וכולם פשוט דרכו עלי ושעליתי לתיכון תפסתי ביטחון מטורף ולא עניין אותי כלום וכולם עכשיו מכבדים אותי. וואי כמה שביטחון משנה הכל.
ולא בא לי לספר יותר בכל זאת אינטרנט.. חחח

ליד כל הסודות כאן זה יראה אולי שטחי אבל זה מה שעולה לי לראש עכשיו שאני אוהבת את האקס שלי, מאוד וכל פעם שמדברים עליו יש לי פרפרים בבטן וכל פעם שמזכירים שהוא יוצא עם חברים ויש שם ידידות שלו אני מתה מקנאה וכולם חושבים שעבר לי ממנו למרות שזה ההפך..

אני חותכת
היה לי גידול לפני כשנה וחצי, ורק הוריי ידעו מזה
אני בולמית
אני לא יכולה בלי צומת לב
אבא שלי היה מנקה רחובות
אמא שלי קופאית בסופר
אנחנו בחובות
אני ישנה עם 5 אחיי באותו החדר, וכשבאות אליי חברות שלי אני ממציאה כל יום תירוץ אחר.
קיבלתי מחזור כשהייתי בת 9, וסיפרתי לכולם (גם לאמא ) בגיל 12.5
ואת כל זה אני מסתירה - החיים שלי לא טובים

הזאת שמעליי. זה בסדר! ולא שטחי! כי את אוהבת את האקס שלך והיית בטח רוצה להיות חברה שלו עדיין...
אני מבין אותך כי אני מתגעגע למישהי ואוהב אותה והיא בכלל לא תחשוב לפנות אליי אני עוד בספק אם היא אוהבת אותי (ברור שלא למה שכן). אז זה בסדר. יש לנו אותה הרגשה

התחזתי לאקס שלי ופתחתי פייסבוק בשם של הידיד הכי טוב שלי ואז איימתי על עצמי ואל מי שאני אוהבת להתנשק ואז התנשקו ועכשיו אנחנו חברים

אני מדמיינת כל היום את הרגע שבו אני אפגוש את האדם שאני אוהבת, אני כותבת לו מכתבים אבל אף פעם לא מעזה לשלוח את מה שאני רוצה שהוא ידע.
אני מרגישה ממש בודדה.
אין לי ביטחון כמו שזה נראה, אני שואבת ביטחון מהסובבים אותי ולא ממני.

לפני חודש ניסיתי להתאבד וזה גרם לי עוד יותר להבין שאני לא צריכה להישאר

* יש לי אח שחזר בתשובה וזה יוצר פילוג במשפחה. אני תומכת בשני הצדדים ואני מרגישה רע עם כל העניין הזה.
* במקום ללמוד אני צופה בתוכניות ואחר כך בלילה אני בלחץ שלא למדתי בכלל..
* אני צופה בפורנו
* אני מקנאה בחברה שלי עד כדי שנאה. חברותיי האחרות מתעלמות ממני כשהיא בסביבה ונדבקות אליה כמו דבק. ככה גם כולם. כולם חושבים שהיא מהממת אבל היא ערמומית מאוד.
* אני שואפת לגבוה ביותר. זה בכלל לא יקרה אם אני אשאר כמו שאני..
* אני אוהבת לרצות אנשים, לגרום להם שמחה.. בגלל זה אני ביישנית ואני חצויה.
* עכשיו כבר לא, אבל הייתי אוכלת בלילות כשההורים היו ישנים. סוג של מרד למשטר שאמא שלי הייתה עושה לי.
* אני נורא צייתנית אבל בפנים אני מרדנית גדולה.

האנונימית שאמרה שהיא בודדה וכותבת מכתבים. אני מזדהה איתך והייתי עוזר לך.

אני מאמין שלא תרצי את העזרה כי בכל זאת את לא רוצה להיות לא רנונימית. אם בא לך עדיין, אני כאן בפרטי תמיד.:)

שואל השאלה:
בבקשה תקראי את מה שכתבתי למעלה..

אוף די בא לי לעזור לכולם פה אני לא יכול... די זה מעציב אותי: (

אני מאוהב בילדה שלא שמה עלי

אני דמיינתי לפני כמה חודשים שבאו לפה חייזרים והסתכלו עלי וחקרו את ההתנהגות שלי, וכמה זמן אחרי שהם הלכו באה קבוצה אחרת ואז הקבוצה הראשונה חזרה ואז עוד קבוצה באה וכרגע אין פה אף אחד. ואת הקבוצה הראשונה אני הכי אוהבת והם אותי

ויש לי עוד בסגנון
נראה לי שאני קצת חולת נפש.. לצערי..

^את לא חולת נפש..

אני כן.. זה ממש מטופש ואני מטומטמת ומוזרה שאני חושבת ככה.. והקטע הוא שזה נראה לי חצי אמיתי כזה.. אני לא יודעת איך להסביר: (

אני מרגישה לפעמים בודדה.
אני עברתי בריונות קשה ( בשבילי היא הייתה נורא קשה )
במשך שנה.
אני מרגישה זונה בגלל שאומרים שאני זונה או כחבה.
אני רוצה לצעוק על כל האנשים עושים רע לאנשים אחרים אבל אין לי נראה לי מספיק בטחון.
צילמתי את עצמי בערום ושלחתי לידיד שלי.
אמא שלי מתנהגת אליי כאילו אני חרא.
אני לא יכולה לסבול מציקים למישהו או מישהי לא עשו שום דבר רע ( וגם אם הם עשו לא צריך שיסבלו כל כך הרבה)
אני אוהבת צומי.
קל לי יותר לדבר עם בנים מאשר עם בנות.
אני נראה לי דו מינית.
אני עדיין לא יודעת מה אני.
וכן.. אני יודעת שחפרתי

אז ככה הייתה לי חברה שהיא הייתה החברה הכי טובה שלי והיו עוד שני בנים שהיו ידידים שלנו שהיו יוצאים איתנו הרבה. היו לנו עוד שתי חברות שהתחלנו להתקרב בכיתה ז' והידידים שלנו החליטו להתחיל לצאת לכל מיני מקומות אם השתיים האחרות אבל הם היו גם חברות שלי. שתי הבנות כל הזמן רבו ביניהם וכל פעם שהם רבו אחת מהם הייתה מצטרפת אלינו בהפסקות. החברה הכי טובה שלי התחילה להתחבר אליה אבל אז שתיהן השלימו וכל הזמן רצתה להיות איתם. אחרי כמה זמן שתי הבנות שוב רבו וזה היה ריב ארוך והיא הייתה איתנו בהפסקה ושמתי לב שהן מדברות ביניהם ואפילו לא שמות לב שגם אני שם. איכשהו הן ניהיו ה- bff אחת של השנייה וככה העברתי שנה שלמה להיות איתן בהפסקות בזמן שהן מדברות על כל מיני שטויות שלהן. אז היא כאילו "גנבה" לי את החברה הכי טובה. כן אני יודעת שזה מטומטם והלוואי שזאת הייתה הבעיה היחידה שלי כי על זה אני אכשהו מתגברת.
עוד משהו ממש מטומטם שזה מפריע לי זה הגובה שלי אני גבוהה וזה ממש ממש מעצבן אותיי. אני גבוהה מכל הבנים ומכל הבנות אולי יש כמה בודדות וכמה בנים בודדים שבגובה שלי חוץ מזה אני הכי גבוהה הבעיה היא שכשאני מדברת אם חברות שלי אני צריכה לרדת יותר נמוך כדי לדבר איתן וכשהן אומרות לי משהו באוזן אני צריכה שוב לרדת נמוך בגלל זה אבא שלי כל הזמן מעיר לי 'תיישרי את הגב' 'תלכי זקוף'.
כן יש לי עוד בעיות ואני חייבת לפרוק אותן כי זה או עכשיו או אף פעם. טוב אז יש מישהו בשכבה שלי שאני מחבבת כןכן מה לעשות לכל סיפור חייב קטע רומנטי או שממש לא, אני יודעת שהוא שם לב שאני מסתכלת עליו הרבה וגם הוא מסתכל בחזרה. אבל זה לא מה שמפריע לי קשה לו אפילו לבוא אלי לדבר איתי להגיד 'היי מה קורה' לשאול 'מה קרה' כשאני בוכה לא הוא רק מסתכל וגם אתמול הייתי במסיבה הזאת של השכבה שלי וראיתי שהוא כל הזמן הסתכל עלי אבל מה, הוא חייב לדפוק הופעה בא באיחור ממש לא אופנתי קורץ לבנות אבל כשהוא עובר אותי כלום! וגם הוא האקס של החברה שהייתה החברה הכי טובה שלי.
אם זה בכלל מעניין אתכם כי אני סתם חופרת פה.
אז ככה אנחנו בקטע הממש לא רומנטי וחייבים להכניס עוד מישהו מה לעשות כן אני מחבבת גם אותו. עכשיו בטח אתם שואלים מה הקץ כי בקודם הוא היה האקס שלי החברה שהייתה החברה הכי טובה שלי אבל פה אין קץ הוא חמוד וחלום של כל אישה הבעיה היא שהוא טיפה יותר נמוך ממני והשני יותר גבוה, אז קיצר בעצם יש פה קץ שתיים אפילו כןכן יש לו חברה והוא גדול ממני בשנה ככה ששנה הבאה אנחנו לא באותו בצפר. עם הראשון לא החלפתי בקושי מילה אבל עם השני הוא היה איתי במועצת התלמידים הזאת שדפקו אותי שם וככה החלפנו מילה שתיים וככה גם הכרנו. אבל משולש האהבה שלי לא מעניין בשיט.
טוב אז עוד משהו ממש מטומטם כןכן כל הדברים פה מטומטמים וכן יש כאלה שיגידו 'תגידי תודה שאלה הבעיות שלך בחיים' אבל אני חייבת להוציא את זה. טוב נכון שתי הידידים האלה שהזכרתי בהתחלה (אם קראתם בכלל) אנחנו כבר לא ידידים אבל היה בין אחד מהם קטע עם זאת ש"גנבה" לי את החברה הכי טובה, טוב אז הם היו איזה שלוש ארבע פעמים ביחד, אז הם רבו בגלל שהיא אמרה לו שהיא לא אוהבת אותו ושתבינו כבר מלא זמן הם לא ביחד והוא חושב שהיא מטורפת עליו כמו שהוא עליה, אז היא אמרה לו שהיא לא אוהבת אותו והוא התחיל לריב איתה על זה שהיא צבועה וכו'. מרוב העצבים הוא אמר לה 'את עצובה ומכוערת' וזה עדיין מצחיק אותי. אז קיצר הם רבו והיא כבר הייתה דלוקה על ידיד אחר שלה, ואז התחיל הקטע, היא כל היום חופרת עליו ועל מה הוא אומר ומה הוא עושה וככה וככה וככה. יום אחד רבנו וזה, לא חשוב, אז בזמן שבכיתי בשירותים כןכן היא הייתה איתו על הגג של בית ספר שעתיים שלמות! כןכן קראתם נכון אבל הכי חשוב על מה הם דיברו? הם דיברו על מה יקרא אם הוא ינשק אותה. קיצר עזבו אתזה לא רוצה להיכנס לזה זה יותר ארוך ממה שכתבתי.
אוקי אז כל חשוב לציין כל המסיבה אנחנו היינו במרדף אחריו בגלל החברה הכי טובה שלה, היא החליטה לשגע אותנו ולהחליט לה על האהבה שלה היא רדפה אחריו (שהוא עדיין לא הגיע והם חשבו שהוא הגיע) רק כדי שהיא תדבר איתו והיא גררה איתה אותי ועוד שתי בנות. רק כשהוא נזכר להגיע אז
אוף אני כותבת את זה ומרגישה ממש מטומטמת שאני אשכרה הולכת לשלוח את זה ומי יודע כמה אנשים יראו את זה ואני גם לא יודעת איך לספר את מה שהיה אני פשוט חייבת להוציא. עכשיו חשבתי לעצמי מי יקרא את זה בכלל? כולם בטח ידלגו כי זה ארוך ומשעמם ומה לעשות זה החיים שלי ארוכים ומשעממים. עכשיו אני חייבת לעזוב את זה את כל הקטע המסריח שהיה במסיבה ואני חייבת לעבור לבעיה שיש לי אותה 24/7 אמא שלי...
אני לא יודעת איך לכתוב את זה אף פעם לא סיפרתי את זה לאף אחד, לא שזה כזה נורא היא לא מתעללת בי או משהו אתם תחשבו שהסיפורים האלה סתם שיטחיים.
מאיפה להתחיל? לפני שעברנו לפה איפה שאנחנו גרים עכשיו גרתי בעיר אחרת ושמה החיים שלי לא היו מסובכים היה לי חבר שאהב אותי ואני אותו היה לי הרבה חברות שלא היו עושות לי מה שעשו לי פה והייתי כמו מלכה בבית, הייתי כל יום כל הזמן מדברת עם אמא שלי וכשעברו לפה לא יודעת מה קרה הקשר שלנו התחלש או איך אומרים "הועבר" כאילו מה שהיה לי עם אמא שלי עכשיו יש לה עם אחותי. כן אחותי טובה בהכל, כן היא יפה, כן הרבה בנים רוצים אותה, כן יש לה גוף יפה וכן וכן.
משהו ממש מעצבן נגיד אני מדברת עם אמא שלי בסבבה ופתאום היא באה מתחילה לדבר איתה. למי אתם הייתם מקשיבים? למי שדיבר איתה קודם אבל לא היא חייבת להיות משהו מיוחד ומעצבן היא מקשיבה לה ולי לא אבל להקשיב לאחותי זה סיוט היא מתחילה שיחה ומדברת ומדברת ומדברת וזה לא נגמר!
זהו הוצאתי את זה. זה לא קשור לשאלה ששאלו פה אבל ככה יצא. אני מפחדת לשלוח ולראות את התגובות שיהיו פה אז אני אשים באנונימי. אני יודעת שהרוב לא יקראו לא נורא הייתי חייבת להוציא את זה והוצאתי.

אני מתיימרת להיות מרדנית ו"ילדה רעה" כי זו התווית שהדביקו לי בכיתה אז אני זורמת עם זה אבל תכלס זה הכל העמדת פנים. ואני פרה בטירוף (אני שוקלת עשרה קילו יותר מרוב הילדות בכיתה אבל לרוב לא ממש רואים עלי) אבל אני לא עושה עם זה כלום כי אני עצלנית שאוהבת אוכל.

לאנונימית שמעל התגובה שמעליי (האנונימית עם התגובה הארוכה). קראתי הכל, ובאמת כאב לי לשמוע את כל זה.
אם את צריכה עזרה כי ממש בא לי לעזור ולתמוך ולעודד אותך ולפתור איתך כל בעיה שיש לך.

אני כאן בפרטי אם את צריכה עזרה (:

בגיל 12 שלחתי תמונות בעירום לפדופילים.. או לסתם ילדים מפה.. אני מרגישה אשמה עד היום וההורים שלי אפילו לא יודעים על זה: (