6 תשובות
הוא יערב את ההורים שלך
יבכה
אנונימי
הוא יערב את ההורים שלך
אנונימית
הוא ינסה לעזור לך, אבל יהיה מחויב לספר להורים שלך.
אני אגיד לך מניסיון: את יכולה לספר מה שאת רוצה לפסיכולוג והוא לא יוציא את זה החוצה, אבל כשזה מגיע לפגיעה עצמית הוא חייב לספר להורים. את לא רוצה לעבור את זה, אז פשוט תספרי להורים בעצמך / אל תספרי לאף אחד ותפסיקי עם החתכים.
אני אגיד לך מניסיון: את יכולה לספר מה שאת רוצה לפסיכולוג והוא לא יוציא את זה החוצה, אבל כשזה מגיע לפגיעה עצמית הוא חייב לספר להורים. את לא רוצה לעבור את זה, אז פשוט תספרי להורים בעצמך / אל תספרי לאף אחד ותפסיקי עם החתכים.
הוא ידבר עם ההורים שלך
אם את מרגישה מצוקה ואת אינך יכולה להתמודד לבד עליך לשתף אותו. במידה ואת אינך במצוקה ואת חושבת שאת יכולה להתמודד עם המצב אל תספרי לו.
יש לזה השלכות אם תספרי לו והן:
1. הוא יערב את הורייך ויספר להם את זה.
2. הפסיכולוג יכתוב מכתב חריף לפסיכיאטר\רופא משפחה ששם כתוב שאת צריכה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטר.
לפי דעתי לא כדאי לך להגיע למצב שאת תהיא בבית חולים פסיכיאטר כי שם יקשרו אותך אם תנסי לחתוך או ישימו אותך בבידוד. הפסיכיאטרים ידחפו לך כדורים ואת עלולה למצוא את עצמך שם 8 חודשים עד שנה. ואחר-כך באזרחות זה יפגע לך בכך שהצבא לא יקבל אותך ואם כן אז את תקבלי קהב"ס מאוד גבוהה. ולגבי רישיון נהיגה תהיה לך בעיה כי אותו פסיכיאטר מטפל יהיה חייב לדווח למרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) עקב חוק 12 סעיף ב' בדיני תעבורה שזה אומר שאם יגיע הרגע ואת תגיעי לגיל 17.5 ותרצי להוציא רישיון תצטרכי לעבור את המרב"ד ושם זה מבחני אישיות שיחות עם פסיכולוג/פסיכיאטר ואת שתקבלי אישור יקח 10 חודשים פחות או יותר. למרות שהיה מחקר בשנים האחרונות שבפועל 1% מהרופאים מדווח למרב"ד שיש סיכוי מאוד גבוהה שלא ידווחו עליך.
עדיין לא ממליץ לך להתאשפז.
לפי דעתי תבקשי יותר שיחות ותסבירי לו שקשה לך והוא ייתן לך כלים.
אם את מרגישה ממש מצוקה אז לא תהיה ברירה ותהיא חייבת לספר לו ויכול מאוד להיות שתתאשפזי אך זה לטובתך ושם יעזרו לך.
אני אישית מכיר אנשים שגם היו במצב שלך והם לא התאשפזו כי הם יצאו מזה לפני שהיה מאוחר. למה? כי הם לקחו את עצמם ביידים.
נ. ב אם את מתחת לגיל 16 לא תהיה בעיה שתתאשפזי מבחינת להוציא בעתיד רישיון נהיגה כיוון שחוק 12 סעיף ב' -חוות דיווח של רופא מתייחס רק לאנשים בגילאי 16+ שהמצב הבריאותי שלהם לא תקין שהרופא חייב לדווח למרב"ד (המכון הרופאי לבטיחות בדרכים). אם את מתחת לגיל 16 ואת בת 14 מן הסתם הרופא לא ידווח כי אין צורך ועד שתגיעי לגיל 16 בטח המצב שלך ישתפר להפליא אז לא תהיה לך שום בעיה מהבחינה הזאת!
שיהיה לך בהצלחה:)
יש לזה השלכות אם תספרי לו והן:
1. הוא יערב את הורייך ויספר להם את זה.
2. הפסיכולוג יכתוב מכתב חריף לפסיכיאטר\רופא משפחה ששם כתוב שאת צריכה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטר.
לפי דעתי לא כדאי לך להגיע למצב שאת תהיא בבית חולים פסיכיאטר כי שם יקשרו אותך אם תנסי לחתוך או ישימו אותך בבידוד. הפסיכיאטרים ידחפו לך כדורים ואת עלולה למצוא את עצמך שם 8 חודשים עד שנה. ואחר-כך באזרחות זה יפגע לך בכך שהצבא לא יקבל אותך ואם כן אז את תקבלי קהב"ס מאוד גבוהה. ולגבי רישיון נהיגה תהיה לך בעיה כי אותו פסיכיאטר מטפל יהיה חייב לדווח למרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) עקב חוק 12 סעיף ב' בדיני תעבורה שזה אומר שאם יגיע הרגע ואת תגיעי לגיל 17.5 ותרצי להוציא רישיון תצטרכי לעבור את המרב"ד ושם זה מבחני אישיות שיחות עם פסיכולוג/פסיכיאטר ואת שתקבלי אישור יקח 10 חודשים פחות או יותר. למרות שהיה מחקר בשנים האחרונות שבפועל 1% מהרופאים מדווח למרב"ד שיש סיכוי מאוד גבוהה שלא ידווחו עליך.
עדיין לא ממליץ לך להתאשפז.
לפי דעתי תבקשי יותר שיחות ותסבירי לו שקשה לך והוא ייתן לך כלים.
אם את מרגישה ממש מצוקה אז לא תהיה ברירה ותהיא חייבת לספר לו ויכול מאוד להיות שתתאשפזי אך זה לטובתך ושם יעזרו לך.
אני אישית מכיר אנשים שגם היו במצב שלך והם לא התאשפזו כי הם יצאו מזה לפני שהיה מאוחר. למה? כי הם לקחו את עצמם ביידים.
נ. ב אם את מתחת לגיל 16 לא תהיה בעיה שתתאשפזי מבחינת להוציא בעתיד רישיון נהיגה כיוון שחוק 12 סעיף ב' -חוות דיווח של רופא מתייחס רק לאנשים בגילאי 16+ שהמצב הבריאותי שלהם לא תקין שהרופא חייב לדווח למרב"ד (המכון הרופאי לבטיחות בדרכים). אם את מתחת לגיל 16 ואת בת 14 מן הסתם הרופא לא ידווח כי אין צורך ועד שתגיעי לגיל 16 בטח המצב שלך ישתפר להפליא אז לא תהיה לך שום בעיה מהבחינה הזאת!
שיהיה לך בהצלחה:)
באותו הנושא: