4 תשובות
יש מחלוקות עצומות בין גדולים וידענים מאיתנו. על כל מומחה שיאמר כך - יאמרו שניים ההיפך.
מה שבטוח הוא, שבריא זה לא. הויכוח בין כל המומחים הוא על כמה זה לא בריא - האם מאד או פחות. היינו ממליצים לך בכל מקרה לנקוט אמצעי זהירות כמו דיבורית אישית, מניעה וכדומה.
מה שבטוח הוא, שבריא זה לא. הויכוח בין כל המומחים הוא על כמה זה לא בריא - האם מאד או פחות. היינו ממליצים לך בכל מקרה לנקוט אמצעי זהירות כמו דיבורית אישית, מניעה וכדומה.
מערכת סטיפס
זה ממש לא נכון !!!!ולצערי לא הייתי סומכת לא על השר לאיכות הסביבה ולא על משרד הבריאות. כולם בעלי אינטרסים !!!!
טליה
התשובה היא קצת מסובכת, אז סליחה מראש.
1. קרינה אלקטרומגנטית מתחלקת לקרינה מיננת (עוקרת אלקטרונים מאטומים) ולא מיננת. הקרינה המיננת היא מסוכנת בודאות - מסרטנת. קרינת הסלולר היא קרינה לא מיננת, ולגביה אין מידע ודאי - כלומר, לא ידוע מנגנון ספציפי שעלול לגרום למחלה, למעט העובדה שהקרינה הזו גורמת לחימום.
2. אין קשר בין גודל האנטנה לבין עוצמת הקרינה והתדרים שלה. אם יוכח בעתיד שיש סכנה בקרינה הסלולרית, היא תהיה משמעותית הרבה יותר מהמכשירים, ולא מהאנטנות הענקיות שאנחנו רואים, בגלל שעוצמת הקרינה פוחתת לפי ריבוע המרחק, והמכשירים צמודים לאוזן שלנו (או למקום אחר בגוף, אם יש דיבורית). האנטנות הגדולות הן מספיק רחוקות כדי שההשפעה תהיה הרבה יותר קטנה.
3. המחקרים שנעשו עד היום בתחום ההשפעה של קרינה לא מיננת הם מחקרים סטטיסטיים שבודקים מתאם בין שימוש בסלולר לשכיחות גידולים סרטניים וכו'. הבעיה העיקרית של מחקרים כאלה היא שגם אם סטטיסטית נמצא מתאם (וברוב המחקרים לא נמצא), עדיין לא ידוע מנגנון שמייצר את הקשר בין הקרינה לבין הנזק, ולכן המחקרים האלה בעייתיים. יחד עם זאת לא מן הנמנע שבעתיד עוד יגלו מנגנון כזה.
1. קרינה אלקטרומגנטית מתחלקת לקרינה מיננת (עוקרת אלקטרונים מאטומים) ולא מיננת. הקרינה המיננת היא מסוכנת בודאות - מסרטנת. קרינת הסלולר היא קרינה לא מיננת, ולגביה אין מידע ודאי - כלומר, לא ידוע מנגנון ספציפי שעלול לגרום למחלה, למעט העובדה שהקרינה הזו גורמת לחימום.
2. אין קשר בין גודל האנטנה לבין עוצמת הקרינה והתדרים שלה. אם יוכח בעתיד שיש סכנה בקרינה הסלולרית, היא תהיה משמעותית הרבה יותר מהמכשירים, ולא מהאנטנות הענקיות שאנחנו רואים, בגלל שעוצמת הקרינה פוחתת לפי ריבוע המרחק, והמכשירים צמודים לאוזן שלנו (או למקום אחר בגוף, אם יש דיבורית). האנטנות הגדולות הן מספיק רחוקות כדי שההשפעה תהיה הרבה יותר קטנה.
3. המחקרים שנעשו עד היום בתחום ההשפעה של קרינה לא מיננת הם מחקרים סטטיסטיים שבודקים מתאם בין שימוש בסלולר לשכיחות גידולים סרטניים וכו'. הבעיה העיקרית של מחקרים כאלה היא שגם אם סטטיסטית נמצא מתאם (וברוב המחקרים לא נמצא), עדיין לא ידוע מנגנון שמייצר את הקשר בין הקרינה לבין הנזק, ולכן המחקרים האלה בעייתיים. יחד עם זאת לא מן הנמנע שבעתיד עוד יגלו מנגנון כזה.
דני
כל חשיפה לקרינת רדיו-סלולר-אלחוטי אינה בריאה.
קרינה זו נפלטת באופן רציף (משתנה בהתאם לעומס על הרשת) מהאנטנות הסלולריות. התקנים של המשרד להגנת הסביבה מבוססים על תקן icnirp שהיא וועדה של מומחים שחלקם קשורים או עובדים עבור תעשיית האלקטרוניקה, החשמל והסלולר. תקן ה icnirp מבוסס על השפעת חום ושולל כל השפעה ביולוגית אחרת. התקנים של המשרד להגנת הסביבה מבוססים על תקן icnirp, הן גבוהים ואינם מגנים. כל אנטנה תהיה "תקנית" בהשוואה לתקנים אלו, כלומר תשדר נמוך יותר. התקן בארץ עומד על בין 40 ל 100 מיקרו וואט לסמ"ר. אני מתחיל להרגיש כאב ברמה של 0.1.
כמו כן שיטת המדידה שגויה לדעתי ומראה רק חלק מעוצמת השידור.
בנוסף לאנטנות סלולר אנחנונ נחשפים לקרינה בלתי מייננת ממכשירים ביתיים רבים כגון הסלולרי עצמו, הטלפון הביתי האלחוטי שתחנת הבסיס שלו משדרת כל הזמן, מהראוטר האלחוטי ועוד מכשירים אלחוטיים ביתיים.
קרינה זו נפלטת באופן רציף (משתנה בהתאם לעומס על הרשת) מהאנטנות הסלולריות. התקנים של המשרד להגנת הסביבה מבוססים על תקן icnirp שהיא וועדה של מומחים שחלקם קשורים או עובדים עבור תעשיית האלקטרוניקה, החשמל והסלולר. תקן ה icnirp מבוסס על השפעת חום ושולל כל השפעה ביולוגית אחרת. התקנים של המשרד להגנת הסביבה מבוססים על תקן icnirp, הן גבוהים ואינם מגנים. כל אנטנה תהיה "תקנית" בהשוואה לתקנים אלו, כלומר תשדר נמוך יותר. התקן בארץ עומד על בין 40 ל 100 מיקרו וואט לסמ"ר. אני מתחיל להרגיש כאב ברמה של 0.1.
כמו כן שיטת המדידה שגויה לדעתי ומראה רק חלק מעוצמת השידור.
בנוסף לאנטנות סלולר אנחנונ נחשפים לקרינה בלתי מייננת ממכשירים ביתיים רבים כגון הסלולרי עצמו, הטלפון הביתי האלחוטי שתחנת הבסיס שלו משדרת כל הזמן, מהראוטר האלחוטי ועוד מכשירים אלחוטיים ביתיים.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: