"ליז אובחנה כדו-קוטבית וסבלה ממחלת המאניה דיפרסיה" מה זו המחלה הזאת? ומה היא גורמת לאנשים?

מאניה דיפרסיה זו מחלת נפש עם שינויים קיצוניים במצב רוח. דקה אחת את צוחקת, דקה אחת את בוכה. את כבר קלטת את העניין אני מניחה

זאת מחלה שמצבי הרוח משתנים בה כל הזמן.

שינויים קיצוניים במצב רוח מאניה זה שאתה יותר מידי שמח ובאנרגיות ודיפרסיה שאתה מדוכא ועצוב, וזה יכול להשתנות מאוד מהר.

זאת מחלה בנפש והיא גורמת לשינויי מצבי רוח קיצונים (ברגע אחד משמחה מוחלטת אפשר לעבור לאובדנות וייאוש)

זה מחלה שהבנאדם רגע מרגיש הכי סבבה בעולם
וגע אחד הוא פתאום מרגיש דיכאון ושבא לו למות ושהחיים שלו קשים

שואל השאלה:
ויש מצב שאני מכירה אנשים כאלה? הם מסתובבים חופשיים? אני רואה את הסרטון ועוד שניה בוכה, זה מזעזע. וחייבים להוריד אותו! מתוך כבוד למשפחה וכבוד לנערה החולה שנפטרה.
לפי מה שהבנתי ממכם, היא עשתה זאת בחוסר שפיות, אני בטוחה שאם היא הייתה שפויה היא לא הייתה רוצה שכל העולם יראה איך היא גרמה למותה.
זה מזעזע כולי צמרמורות.
למה אנשים כאלה לא סגורים בבית חולים? ושוב, האם יש מצב שאני מכירה אנשים שחולים בזה? האם הם כמונו?

הם לא צריכים להיות סגורים במוסדות פסיכיאטריים. אלא אם כן הם מגזימים ממש בתגובה האובדנית שלהם, שהם ממש חותכים את עצמם ומנסים להתאבד. לא כל אחד שיש לו מאניה דיפרסיה מגיב ככה בגלל זה לא כולם במוסדות פסיכיאטריים, אלא בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי

כן הם כמונו

כמו שכתבו לפני, זו הפרעה שמתאפיינת בשינויים קיצוניים של מצבי רוח, אך זה לא ככ מהיר כמו שציינו.
זה לא כאילו למשל אני היום בבוקר הייתי שמחה ובלילה עצובה.
זה יותר למשל במשך שבוע שבועיים הייתי במאניה, הייתי באופוריה מטורפת, היה לי מלא אנרגיה - בקושי ישנתי, המחשבות שלי התרוצצו, הייתי פזיזה ולא חשבתי הלאה וכו'
ואז הייתי בערך בסדר, ונפלתי לדיכאון מטורף, הייתי קטטונית, לא יצאתי מהמיטה, היו לי מחשבות אובדניות, בכיתי כל היום וכו'.
כמובן שזה רק דוגמא ואצל כל אחד ההפרעה מתבטאת באופן שונה, ואלה רק חלק מהתסמינים.
אפשר לטפל בהפרעה על ידי תרופות.

והם לגמרי "כמונו", הם בני אדם רגילים שפשוט האיזון הכימי שלהם במוח טיפה דפוק.
עם תרופות הם מאוזנים ואין צורך לאשפז אותם.

שואל השאלה:
אל תדגימי את זה על עצמך!
ותודה לכם על התשובות.
יהי זכרה ברוך.

נתתי דוגמא, אני לא מבינה מה הבעיה.
מצטערת אם זה שכתבתי "אני" במקום לדוגמא "מישהו", סתם היה לי יותר קל להסביר כך.

מחלת נפש עם שינויים קיצוניים במצב רוח.
ומסכנה מה אתם עושים לה מינוסים, היא בסך הכל אומרת מה שהיא חושבת.

כולה מינוס מה הבכי

שינויים במצבי הרוח פעם להיות הכי מאושרת בעולם וברגע אחד לחטוף דיכאון זה מחלה קיצונית והדיכאון יכול לבוא בלי סיבה ממשית

מי זו? איזה סיפור זה?

ילדה אחת שהייתה עם מאניה דיפרסיה והתאבדה וחופרים עליה

מה זאת אומרת הם מסתובבים חופשי?
כאילו הם חיות. אנשים עם בעיה נפשית, לכולנו יש סוג של בעיה נפשית

כולם סובלים משינוי מצב רוח, במאניה דיפרסיה זה קיצוני.
כמו ד'ר ג'קיל ומיסטר הייד.
אני אתן לך דוגמה,

ברגע אחד את מסתכלת במראה וחושבת אני מלכה אני יפה אני מוקפת בחברים, מי יכול עלי? יש לי ביטחון, החיים שלי יפים.
ברגע אחרי, את רק ממצמצת וחושבת אני אפס אני מכוערת אני לבד הלוואי שאני אמות.

אפשר לטפל בדבר כזה בתרופות אבל זה לא נוצן שליטה מלאה על המחלה.

מסתובבים חופשי? הם? סגורים במוסדות?

למה אני בכלל נכנסתי לשאלה הזאת.
אין לך טיפת שכל או מה._.
כל אחד שונה מהשני, ואנשים ''שחולים'' במאניה דיפרסיה לא חיות ואף אחד לא צריך להיות בשום מקום וכל אחד וכולנו בני אדם כמוך וכמוני.
זה אחד הרגעים שאני מאבדת תיקווה לגביי האנשות.