2 תשובות
מצטרף לשאלה: (
בתור ילדה שפעם הייתה ממש ביישנית ונפגעת מכל דבר וגם חסרת ביטחון (אני עדיין חסרת ביטחון בדברים מסוימים) כל הזמן ניסיתי לגרום לעצמי להשתנות, הייתי מבקרת את עצמי, שואלת למה אני לא כמו הבנות שמדברות בלי הפסקה ולא מתביישות מאף אחד, פשוט כעסתי על עצמי בגלל זה.
ניסיתי לשכנע את עצמי שיש לי מלא ביטחון ושאני לא נפגעת ואני לא מתביישת מאף אחד, ניסיתי להיות מי שאני לא. אתם חושבים שזה עזר לי? זה לא עזר, ההפך. רק הרגשתי גרוע יותר.
ואז, באמצע החיים בערך הבנתי משהו: אני לא צריכה להיות מישהי אחרת, זה בסדר להיות ביישן, זה בסדר להרגיש חוסר ביטחון, כולנו מרגישים חוסר ביטחון לפעמים, גם להפגע מדברים זה לא משהו רע.
הרגילו אותנו לחשוב שאנחנו צריכים להיות מושלמים: שיהיה לנו הרבה ביטחון, שלא נפגע מכל דבר, שנדבר עם אנשים בלי להתרגש ולהלחץ, אבל זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. זה לא אמיתי ולא הוגן לדרוש מעצמנו כזה דבר.
רק כשלומדים לקבל את כל החסרונות והיתרונות בלי לצפות שיקרה משהו, רק אז יש שינוי והוא יכול להיות כל כך מהיר עד שכמעט ולא מרגישים אותו.
ברגע שאתה מפסיק לשנות את עצמך בכוח ומתוך תחושה של "אני חייב להשתנות!" הכל נראה טוב יותר:-)
ניסיתי לשכנע את עצמי שיש לי מלא ביטחון ושאני לא נפגעת ואני לא מתביישת מאף אחד, ניסיתי להיות מי שאני לא. אתם חושבים שזה עזר לי? זה לא עזר, ההפך. רק הרגשתי גרוע יותר.
ואז, באמצע החיים בערך הבנתי משהו: אני לא צריכה להיות מישהי אחרת, זה בסדר להיות ביישן, זה בסדר להרגיש חוסר ביטחון, כולנו מרגישים חוסר ביטחון לפעמים, גם להפגע מדברים זה לא משהו רע.
הרגילו אותנו לחשוב שאנחנו צריכים להיות מושלמים: שיהיה לנו הרבה ביטחון, שלא נפגע מכל דבר, שנדבר עם אנשים בלי להתרגש ולהלחץ, אבל זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. זה לא אמיתי ולא הוגן לדרוש מעצמנו כזה דבר.
רק כשלומדים לקבל את כל החסרונות והיתרונות בלי לצפות שיקרה משהו, רק אז יש שינוי והוא יכול להיות כל כך מהיר עד שכמעט ולא מרגישים אותו.
ברגע שאתה מפסיק לשנות את עצמך בכוח ומתוך תחושה של "אני חייב להשתנות!" הכל נראה טוב יותר:-)