לאיזה משפט אתם יותר מתחברים? - "סוף מעשה במחשבת תחילה", או "סוף מחשבה במעשה תחילה"? ומה נכון מבינהם?

לפי מה שידוע לי המשפט הנכון הוא: "סוף מעשה במחשבה תחילה"

"סוף מעשה במחשבה תחילה" והוא גם הכי הגיוני.

בד"כ סוף מעשה במחשבה תחילה, אבל לפעמים יש מצבים שדווקא הפוך. יש דברים שאין מה לחשוב עליהם, צריך פשוט לעשות אותם.

סוף מעשה במחשבה תחילה כמובן
אליו אני מתחבר והוא גם נכון לטעמי

אני מכיר רק את "סוף מעשה במחשבה תחילה" והוא הנכון
think on the end before you begin
(את הביטוי ה2 איני מכיר כלל)
הביטוי הזה הוא בעצם עיקרון מאוד חשוב בחיים

כשתתחיל לזוז ולנסות יהיה יותר קל לחשוב על משהו אפקטיבי/ממוקד למעשה שלך, אז:
סוף מחשבה במעשה תחילה, כמובן שמעשה יופיע גם בסוף, זאת אומרת:
סוף מעשה במחשבה אחרי מעשה. (משהו כזה:))