מה הסטיגמות שמדביקים על ילדים שההורים שלהם גרושים? ומה אתם חושבים על ילדים כאלה?

כלום

יש לי חברה שההורים שלה גרושים, לא משנה לי ולא מפריע לי בחיים

אני אישית לא שמעתי כלום, לפי דעתי בעיקר מסכנים.
וכאילו, עם כמה שזה קשה לילדים (במיוחד אם זה בגיל צעיר) לפרק את המשפחה לחתיכות, וכל אחד הולך לצד וברוב המקרים האבא או האמא יוצאים מהעיר הנוכחית לכיוון עיר אחרת, מכירים בני זוג חדשים וזה,
אני לא חושב שיש טעם באמת לרחם על אותם ילדים.

אל מסכנים ובטח שלא עצובים
ילדים רגילים לכל דבר. ההורים של חברה שלי גרושים, ואין דבר יותר מדהים ממנה בעולם הזה, אמא שלה מקסימה, את אבא שלה אני לא מכיר, לקח לי זמן לשמוע את הסיפור הגירושים שלהם, אבל לבסוף כשהיא סיפרה היא גרמה לי לאהוב אותה עוד יותר, ילדים להורים גרושים הם ילדים אמיצים, שמחפשים את הטוב בכל דבר, ילדים שלומדים מהטעויות של ההורים שלהם,
ובעיקר הם ילדים שיודעים לאהוב עד עמקי נשמתם.

לא*

אויש נו איזה סטיגמות.
ומה יש להגיד? ההורים לא הסתדרו וזהו.
כיום זה קורה מלא וזה לא תופעה חדשה.
אני אישית חושבת שהם חזקים שהם מתגברים על זה וממשיכים בחיים.

שואל השאלה:
אתם יכולים לנעוץ בבקשה? אני חייבת דעות של הרבה ילדים, תודה רבה!