2 תשובות
במבט מכדור הארץ, בעין רגילה, ניתן לזהות כ4000 כוכבים. ואכן העמים הקדמונים סברו בטעות כי זהו בערך מספר כוכבי היקום (יש אומרים 6000 כוכבים) הפרוסים כמנורות לילה ב"תקרת" העולם השטוח, כהבנתם אז, שאנו חיים בו.
איש לא חשב אז כי ייתכן שהכוכב הקטן המנצנץ הוא למעשה גלקסיה רחוקה המורכבת מכוכבים רבים מאד.
היום ידוע כי מלבד הכוכבים הנראים לנו מעולמינו, מכיל היקום עוד כוכבים וצבירי כוכבים רבים שאינם נראים בעין רגילה. וכאמור, גם בין אותם הנראים לנו, יש כאלה שאינם כוכבים בודדים כפי שהם נראים, אלא גלקסיות רחוקות שכל אחת מהן מכילה אין ספור כוכבים.
הרמז הראשוני של התורה שאנו רואים בקשר לכוכבים, מופיע בפרשת בראשית (טו, ה): "ויוצא אותו החוצה, ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם, ויאמר לו כה יהיה זרעך".
הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו: כמו שאינך יכול לספור את הכוכבים היות והם רבים, כך יהיה זרעך כה רב. וקשה לכאורה, איזה הבטחה הבטיח הקב"ה לאברהם? אמר לו לספור את הכוכבים כדי להראות לו שזרעו יהיה רב כמו הכוכבים. והרי אם בעבר חשבו על מספר כוכבים שנע בין 4000 ל6000, מה טיבה של הבטחת הקב"ה לאברהם? אלא ודא שמדובר במספר עצום ביותר!
למרבה הפלא, עוד באותה תקופה עתיקה ידעו חז"ל מתוך התורה כי מספר הכוכבים שונה לחלוטין ורחוק באופן דרסטי מהמספר הנראה בעין רגילה. הם גם ידעו שהכוכבים אינם מפוזרים באי-סדר, אלא יוצרים מערכות מסודרות מאוד, המהוות יחד מבנה מרשים ביותר! (אמנם יתכן שאין הכוונה כאן למבנה פיזי אלא להרכב מסודר. כשם שבצבא גדודים ולגיונות יכולים להיות מעורבים מבחינת המיקום הפיזי שלהם, אך מסודרים מאד מבחינת האופי והמבנה הפנימי המיוחד של כל אחד מהם, משימותיו המיוחדות וכוחות העזר העומדים לרשותו. בכל אופן, מדבריהם עולה כי מדובר במבנה מרשים ביותר).
הנה לשון חז"ל בתלמוד ( ברכות לב, ב): "(אמר הקב"ה לעם ישראל שנים עשר מזלות (קבוצות כוכבים היוצרות צורות שונות כמו מאזניים, עקרב, דגים וכו') בראתי ברקיע. ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל (כנגד כל מזל משנים עשר המזלות נבראו שלשים צבירי כוכבים) ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון (כל צביר משלשים הצבירים הללו מורכב משלשים לגיונות של כוכבים) ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון. ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא. ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו 365 אלפי ריבוא כוכבים כנגד ימות החמה. וכולן לא בראתי אלא בשבילך.
עתה נחשב:
ריבוא – (רבבה) = 10,000
אלף ריבוא = 10,000,000
ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו 365 אלפי ריבוא כוכבים..
כלומר:
בכל גסטרא וגסטרא יש 365 x 10,000,000 (אלף ריבוא) כוכבים, שהם 3650 מיליוני (3,650,000,000) כוכבים!
כמה גסטרות קיימות ביקום?
נכפיל: 30 גסטרא x 30 קרטון x 30 רהטון x 30 לגיון x 30 חיל x 12 מזלות = 291,600,000 גסטרות.
וכדי לקבל את סה"כ מספר הכוכבים שביקום, יש להכפיל את מספר הגסטרות ב- 3,650,000,000!
כלומר:
291,600,000 x 3,650,000,000 = 1,064,340,000,000,000,000 כוכבים, שהם 1018.
יודגש כי האמור כאן מתייחס לאותם עצמים קוסמיים המוגדרים בפי חז"ל בשם "כוכב". אולם ברור שחז"ל לא כללו בחשבון זה גופים שונים המשייטים בחלל ואינם ראויים להיקרא בשם זה.
מדהים להיווכח, כי אלפי שנים לאחר שחז"ל דיברו על מספר כוכבים עצום, בשעה שהעמים מסביבם סברו כי יש רק כ-4000, כיום ההשערה המדעית הולכת ומתקרבת לקביעה המספרית (!) של חז"ל: מדעני נאס"א (עיין באתר הבית שלהם: http://imagine.gsfc.nasa.gov/docs/ask_astro/answers/970115.html) מעריכים שישנם כ1,000,000,000,000,000,000,000 כוכבים ( (1021. ואילו חז"ל נקבו במספר המדוייק על פי קבלתם בתורה: 1018 ועוד 64,340,000,000,000,000 כוכבים.
עוד יש לציין כי מדובר במספר הכוכבים בעת הבריאה. וכפי שעולה מהניסוח: "בראתי".
דוד המלך אומר (תהילים קמז): "מונה מספר לכוכבים" – משמע שרק בורא עולם הוא היחידי היודע את מספרם המדוייק של הכוכבים, וגם "לכולם שמות יקרא" ואין זה ביכולת בני אדם..! (כי אם היה הדבר ביכולת אדם הרי מדוע דוד מייחס יכולת זאת רק לבורא?).
והרי זה עוד פלא: מהיכן היה ברור כל כך לחכמי ישראל, כי שום בן אנוש לא יוכל לדעת את מספר הכוכבים?
אם אתה רוצה פירוט ברור יותר תמצא בספרו של הרב זמיר כהן "המהפך"שם הוא מחשב אחד אחד את הכוכבים. בהצלחה.
יפית
יפית-את מבססת את החישוב על התנ"ך?
לשואל-כמה כוכבים יש בגלקסיה-הרבה!
לשואל-כמה כוכבים יש בגלקסיה-הרבה!
באותו הנושא: