49 תשובות
מדכא
וואו השיר ממש יפה אהבתי!
נחמד אם תשקיעי יהיה יותר טוב
שהשיר הזה בעצם הוא עליך
אנונימית
הכתיבה לא משהו בכלל..
ממש טוב. גדול! כישרון מעולה.
אני חושבת שאני יודעת מי את, השם שלך מתחיל ב ה?
אנונימית
בכלל לא אהבתי... אני אתן לך ביקורת בונה תנסי לקחת לתשומת ליבך. דבר ראשון, הרעיון עצמו די נדוש. השיר כולו נדוש. (מבפנים שחור, ציפורים מציצות, סכין ללב. את נופלת לקלישאות) אוקיי. מדברים על זה הרבה. מה ניסית להעביר כאן? אילו תחושות או רעיונות? דבר נוסף, השפה שאת משתמשת בה היא נמוכה ובלי תיאורים, אין ממש רמה. וגם אין פיסוק. אני מציעה שאם את באמת אוהבת כתיבה תקראי שירה איכותית (למשל שירים של רחל) ותנסי להשתפר עוד ועוד.
הילדה מדוכאת ממשהו שקרה לה והיא כתבה את מה שבליבה, זה מה שניתן להבין ממה שהיא רשמה, למה להיות חרא של אדם ולדכא אותה עוד יותר? אפשר להגיד מילה טובה.
אנונימית
שואל השאלה:
למה קלישאות? למשל, בבלדות הסקוטיות הצבעים באים לידי ביטוי כרמזים מטרימים, כתחושות.
למה קלישאות? למשל, בבלדות הסקוטיות הצבעים באים לידי ביטוי כרמזים מטרימים, כתחושות.
אנונימית
שואל השאלה:
השם שלי לא מתחיל ב-ה
השם שלי לא מתחיל ב-ה
אנונימית
היא ביקשה דעה כנה, לא רחמים. אני לא רואה בביקורת שום דבר מדכא... ייעצתי לה כדי שתוכל להצליח במה שהיא עושה.
שואל השאלה:
אני לא חושבת קלישאות, או נמוך. בבלדות סקוטיות הצבעים באים לידי ביטוי. מסיכה היא לא בהכרח בן אדם צבוע.
אני לא חושבת קלישאות, או נמוך. בבלדות סקוטיות הצבעים באים לידי ביטוי. מסיכה היא לא בהכרח בן אדם צבוע.
אנונימית
אני אוהבת שמשתמשים בצבעים כדי לתאר רגשות, אבל תודי שלהגיד "שחור מבפנים" על מישהו עצוב זה לא ממש מקורי. כל מילה וכל שורה, כל פסיק וירידת שורה בשיר היא חשובה. אולי תנסי קודם לכתוב בלי חרוזים, כי זה הופך את זה ליותר קשה לכתוב.
שואל השאלה:
לא ניסיתי לכתוב בחרוזים. המילים פשוט יוצאות מעצמן. אני לא חושבת שדחור זה נדוש. אי אפשר לתאר דיכאון, עצב, אכזבה בצבע ירוק או צהוב. אני שוב אחזור לבלדות הסקוטיות, כל צבע מתאר משהו מסויים, אי אפשר בתאום להשתמש בצהוב למשהו שאדום מתאר אותו.
לא ניסיתי לכתוב בחרוזים. המילים פשוט יוצאות מעצמן. אני לא חושבת שדחור זה נדוש. אי אפשר לתאר דיכאון, עצב, אכזבה בצבע ירוק או צהוב. אני שוב אחזור לבלדות הסקוטיות, כל צבע מתאר משהו מסויים, אי אפשר בתאום להשתמש בצהוב למשהו שאדום מתאר אותו.
אנונימית
טוב, את לא חייבת להסכים עם דעתי.
תראי הנה קטע קטן משיר של רחל, שימי לב איך היא משתמשת בצבעים איך היא מתארת דברים פשוטים, רגשות, באילו מילים גבוהות היא משתמשת. אני לא אומרת שאת צריכה להיות רחל עכשיו, אבל תמיד תשאפי לרמת כתיבה כזו:
כעיניו - אפורות עיניה
ועמוק נוגה מבטן;
ובזהב שיפעת תלתליה
גם אצלה מהול ארגמן.
כאביה תזיל מרגוע,
תנחם ותרווה עדנה,
וכמוהו תכה, פצוע
עד זוב דם, היד הקטנה.
תראי הנה קטע קטן משיר של רחל, שימי לב איך היא משתמשת בצבעים איך היא מתארת דברים פשוטים, רגשות, באילו מילים גבוהות היא משתמשת. אני לא אומרת שאת צריכה להיות רחל עכשיו, אבל תמיד תשאפי לרמת כתיבה כזו:
כעיניו - אפורות עיניה
ועמוק נוגה מבטן;
ובזהב שיפעת תלתליה
גם אצלה מהול ארגמן.
כאביה תזיל מרגוע,
תנחם ותרווה עדנה,
וכמוהו תכה, פצוע
עד זוב דם, היד הקטנה.
שואל השאלה:
לדעתי, את בעצם מתיימרת להיות מבינה וטובה. אבל, אי אפשר לעשות משהו ולהגיד זה נמוך, זה רדוד כי זה לא. אין רגש לא טוב, לא אמיתי. בסופו של דבר רגשות לא באים בצבעים, בגילאים. אני אף פעם לא אהיה רחל המשוררת. אני אהיה אני. את יכולה להגיד מה שאת רוצה, אבל בואי נראה אם את יכולה לכתוב שיר שלא נופל מרחל המשוררת.
לדעתי, את בעצם מתיימרת להיות מבינה וטובה. אבל, אי אפשר לעשות משהו ולהגיד זה נמוך, זה רדוד כי זה לא. אין רגש לא טוב, לא אמיתי. בסופו של דבר רגשות לא באים בצבעים, בגילאים. אני אף פעם לא אהיה רחל המשוררת. אני אהיה אני. את יכולה להגיד מה שאת רוצה, אבל בואי נראה אם את יכולה לכתוב שיר שלא נופל מרחל המשוררת.
אנונימית
לדעתי זה ממש יפה אבל מדכא
חשבתי שכולם ירדמו*_*
סתם נו מדכא כזה
סתם נו מדכא כזה
אנונימית
עזבי, את ראש בקיר. אני באה לעזור לך ואת עוקצת אותי. וברור שלא התכוונתי שתהיי רחל, את צריכה להיות את, התכוונתי שתנסי ללמוד ממנה את איכות הכתיבה. אין שום דבר שהוא חא מספיק טוב ברגשות, אבל את לא כותבת כאן רגשות, את כותבת שיר.
להתראות
להתראות
שואל השאלה:
שיר כותבים מרגשות. שיר שבא ממקום לא אמיתי, ממקום לא מורגש לא יעביר רגשות לאחרים. לא ירגש, לא ידכא, לא ישמח. יש את רחל, יש את נתן אלתרמן ויש אותי. ואני לא נופלת מהם, את לא נופלת מהם ואף אחד לא נופל מהם. כי כולנו אנשים ולכונו יש רגשות, כישלונות, אהבות, אכזבות אבל גם אצל כל אחד זה שונה.
שיר כותבים מרגשות. שיר שבא ממקום לא אמיתי, ממקום לא מורגש לא יעביר רגשות לאחרים. לא ירגש, לא ידכא, לא ישמח. יש את רחל, יש את נתן אלתרמן ויש אותי. ואני לא נופלת מהם, את לא נופלת מהם ואף אחד לא נופל מהם. כי כולנו אנשים ולכונו יש רגשות, כישלונות, אהבות, אכזבות אבל גם אצל כל אחד זה שונה.
אנונימית
אחד מהנדירים.
לפחות המילים שהן כל כך נכונות... \:
לפחות המילים שהן כל כך נכונות... \:
לכל אלה שאמרו שזה מדכא. הביקורת שלכם לא מדגדגת ביקורת טןבה, אז תחסכו. לא קובעים ביקורת לפי "האם השיר מדכא או לא".
ולביקורת שלי, אני מסכימה עם הילדה שאמרה שזה מאוד קלישאתי.
אני מצטערת, אבל רמת היצירתיות שואפת לאפס. הכתיבה ממש בנאלית,
ואני מניחה שאת כותבת די מתחילה (?) בסביבות העד שנה כתיבה.
וגם לא הייתי קוראת לזה שיר, אלא אם כן התכוונת לשירה מודרנית.
אני לא אהבתי את השיר, לא מבחינת מטפורות, ולא מבחינת הכתיבה עצמה.
לדעתי כל האמצעים האומנותיים שהשתמשת בהם בשביל השיר הם מאוד נפוצים,
ואין בהם ייחוד מסויים במיוחד כשהם מופיעים ב4905847459435432863426864388743 יצירות אחרות.
זה כמו שארכיב משפט: "ואני ממשיכה לצלול אל תוך אוקיינוס של אכזבות". יש כאלה שיגידו "זה משפט יפה". גם אם זה משפט יפה בעיני אנשים מסויימים, זאת מטפורה שכל בנאדם שני עבר עליה. אז מבחינה ספרותית, אין בה שום חידוש. הכתיבה עצמה לא מאוד מיוחדת, ויש עוד המון למה לשאוף אליו.
ולביקורת שלי, אני מסכימה עם הילדה שאמרה שזה מאוד קלישאתי.
אני מצטערת, אבל רמת היצירתיות שואפת לאפס. הכתיבה ממש בנאלית,
ואני מניחה שאת כותבת די מתחילה (?) בסביבות העד שנה כתיבה.
וגם לא הייתי קוראת לזה שיר, אלא אם כן התכוונת לשירה מודרנית.
אני לא אהבתי את השיר, לא מבחינת מטפורות, ולא מבחינת הכתיבה עצמה.
לדעתי כל האמצעים האומנותיים שהשתמשת בהם בשביל השיר הם מאוד נפוצים,
ואין בהם ייחוד מסויים במיוחד כשהם מופיעים ב4905847459435432863426864388743 יצירות אחרות.
זה כמו שארכיב משפט: "ואני ממשיכה לצלול אל תוך אוקיינוס של אכזבות". יש כאלה שיגידו "זה משפט יפה". גם אם זה משפט יפה בעיני אנשים מסויימים, זאת מטפורה שכל בנאדם שני עבר עליה. אז מבחינה ספרותית, אין בה שום חידוש. הכתיבה עצמה לא מאוד מיוחדת, ויש עוד המון למה לשאוף אליו.
שואל השאלה:
דבר ראשון, כל ביקורת של איש היא לגבי מה שהוא חושב.
אין סיבה להגיד שהיא לא 'איכותית'. אני חושבת שלפני שיורדים על בן אדם, צריך להראות שאתה באמת מסוגל ליותר מזה ולא סתם דעה. אם אני אבוא ואגיד על בן אדם שהוא שר זוועה ואני גם שרה זוועה ואפילו יותר ממנו, זה לא בסדר בעיני. כל אחד יעשה מה שטוב לו, בלי ירידות, בלי שפיטות, כמה שזה קשה. את יכולה להגיד השיר הזה גרם לי לחייך, זאת ביקורת, זה רגש שעבר. אי אפשר לשפוט רגשות. אי אפשר להגיד הרגשות שלך לא טובים.
דבר ראשון, כל ביקורת של איש היא לגבי מה שהוא חושב.
אין סיבה להגיד שהיא לא 'איכותית'. אני חושבת שלפני שיורדים על בן אדם, צריך להראות שאתה באמת מסוגל ליותר מזה ולא סתם דעה. אם אני אבוא ואגיד על בן אדם שהוא שר זוועה ואני גם שרה זוועה ואפילו יותר ממנו, זה לא בסדר בעיני. כל אחד יעשה מה שטוב לו, בלי ירידות, בלי שפיטות, כמה שזה קשה. את יכולה להגיד השיר הזה גרם לי לחייך, זאת ביקורת, זה רגש שעבר. אי אפשר לשפוט רגשות. אי אפשר להגיד הרגשות שלך לא טובים.
אנונימית
ואגב, כשאת אומרת: "שיר כותבים מרגשות" את צודקת. שיר ואומנות באמת באים מהמקומות האלה.
אבל (!) הכישרון האמתי זה להצליח לגרום לאנשים להאמין שאתה מרגיש רגשות שאתה לא בהכרח מרגיש אותם. והעובדה ששיר נכתב מרגש לא הופך אותו בהכרח לטוב או מוצלח.
"אמיתי" זה לא בהכרח טוב. זה שעכשיו אני אקח טוש או מכחול, ואצייר את מה שאני מרגישה ואשפוך הכול, לא יהפוך את הציור שציירתי לטוב.
שיר טוב לא נמדד לפי זה ששפכת את הרגש שלך, אלא לפי *איך* שפכת אותו.
אבל (!) הכישרון האמתי זה להצליח לגרום לאנשים להאמין שאתה מרגיש רגשות שאתה לא בהכרח מרגיש אותם. והעובדה ששיר נכתב מרגש לא הופך אותו בהכרח לטוב או מוצלח.
"אמיתי" זה לא בהכרח טוב. זה שעכשיו אני אקח טוש או מכחול, ואצייר את מה שאני מרגישה ואשפוך הכול, לא יהפוך את הציור שציירתי לטוב.
שיר טוב לא נמדד לפי זה ששפכת את הרגש שלך, אלא לפי *איך* שפכת אותו.
שואל השאלה:
אין משהו שכולם יסכימו שהוא טוב. אין. אני בטוחה דלא כל מה שאת כותבת זאת יצירת מופת. רגש זה רגש. מילים הן מילים, והן חודרות. גם אם צעקת אותן במגפון, וגם אם שרת אותן. "אומנות היא בעיני המתבונן". לא כולם יצליחו להבין. לא כולם יתרגשו. אבל תמיד יהיו את אלו שכן.
אין משהו שכולם יסכימו שהוא טוב. אין. אני בטוחה דלא כל מה שאת כותבת זאת יצירת מופת. רגש זה רגש. מילים הן מילים, והן חודרות. גם אם צעקת אותן במגפון, וגם אם שרת אותן. "אומנות היא בעיני המתבונן". לא כולם יצליחו להבין. לא כולם יתרגשו. אבל תמיד יהיו את אלו שכן.
אנונימית
את לוקחת את מה שאומרים לך לגבי היצירות שלך לכיוון הירידה, וזאת הבעיה שלך.
את תקבלי המון ביקורות לגבי מה שאת עושה ותעשי. במקום להסתכל על זה בתור ירידה, את צריכה להבין שזה לא בא ממקום של להוריד אותך. במקום לתרץ למה את כותבת טוב ובסדר, את צריכה לקחת ביקורות לכיוון השאפתני ופחות לכיוון ה"הוא ירד עלי".
ואת ממש ממש מבלבלת בין טעם לביקורת. ממש אבל.
"מילים הן מילים" יופי שמילים הן מילים, גם אומנות טובה זאת אומנות טובה ואומנות לא טובה זאת אומנות לא טובה. את מסתכלת על זה אומנות רק בתור רגש. אומנות טובה זה לא רק רגש, זה גם כישרון.
כתיבה טובה זה לא רק כמה אתה שופך ומאיפה, גם איך אתה עושה את זה. איך אתה משחק את המילים,
איך אתה גורם למילים לשחק לטובת העברת הרגש שלך.
ואת טועה כשאת אומרת "לא כולם מסכימים שהוא טוב." כלומר, את צודקת. אבל יש לאנשים בעיה מסויימת שהם מערבים בין הטעם שלהם לביקורת.
ביקורת מסתמכת על ראיה *אובייקטיבית*.
כמו עם הסרט. סרט יכול להיות בשבילך "יפה", "מצחיק". אבל לקבוע "יצירתי", "טוב" זה כבר אובייקטיבי.
כלומר, תמונה יכולה להיראות בשבילך יפה, אבל טכנית, תמונה פחות יפה יכולה להיראות פחות יפה, אבל מצויירת יותר טוב.
את תקבלי המון ביקורות לגבי מה שאת עושה ותעשי. במקום להסתכל על זה בתור ירידה, את צריכה להבין שזה לא בא ממקום של להוריד אותך. במקום לתרץ למה את כותבת טוב ובסדר, את צריכה לקחת ביקורות לכיוון השאפתני ופחות לכיוון ה"הוא ירד עלי".
ואת ממש ממש מבלבלת בין טעם לביקורת. ממש אבל.
"מילים הן מילים" יופי שמילים הן מילים, גם אומנות טובה זאת אומנות טובה ואומנות לא טובה זאת אומנות לא טובה. את מסתכלת על זה אומנות רק בתור רגש. אומנות טובה זה לא רק רגש, זה גם כישרון.
כתיבה טובה זה לא רק כמה אתה שופך ומאיפה, גם איך אתה עושה את זה. איך אתה משחק את המילים,
איך אתה גורם למילים לשחק לטובת העברת הרגש שלך.
ואת טועה כשאת אומרת "לא כולם מסכימים שהוא טוב." כלומר, את צודקת. אבל יש לאנשים בעיה מסויימת שהם מערבים בין הטעם שלהם לביקורת.
ביקורת מסתמכת על ראיה *אובייקטיבית*.
כמו עם הסרט. סרט יכול להיות בשבילך "יפה", "מצחיק". אבל לקבוע "יצירתי", "טוב" זה כבר אובייקטיבי.
כלומר, תמונה יכולה להיראות בשבילך יפה, אבל טכנית, תמונה פחות יפה יכולה להיראות פחות יפה, אבל מצויירת יותר טוב.
קודם כל, זה מאוד נחמד. (לא המשמעות, כמובן - כי היא קצת עגומה, למרות שהיא מתוארת יפה - אבל צורת הכתיבה)
דבר שני, יש לי קצת ביקורת בונה - זה לא אומר שמה שכתבת לא טוב.
רואים בשיר ניסיון לחרוז, אבל הוא נתקע איפשהו באמצע - החל בקטע: "כולם בטוחים שלו יש עתיד וורוד...", עד הקטע: "... הסכין איתו מסתובב", יש קטע שבעצם שובר את החריזה בשיר ודי הורס את הזרימה שלו.
בנוסף, כשיש בשיר חריזה, נהוג להתאים את כמות המילים באותן שורות (לא בדיוק, אך לפחות כמות דומה), לדוגמה:
"יש בנאדם,
בבוקר הוא קם ומחייך לעולם".
היה עדיף להאריך את השורה הראשונה, למשל כך:
"ישנו בנאדם, גבוה ורם,
בבוקר הוא קם ומחייך לעולם"
ועוד דבר - לא קראתי באריכות את התגובות פה, אבל מכמה עולה קצת זלזול וביקורת לא כל כך נעימים. ועם כל הכבוד לאותם עונים, זה פשוט מרושע ולא נכון.
מטפורות ודימויים כמו "סכין חודרת" ו"שחור בפנים" הפכו נפוצים יותר, אך אין פירוש הדבר שאסור להשתמש בהם או שהשימוש בהם קלישאתי. (כמובן שגם מיותר לדחוף דימויים מיותרים שאי להם מקום בשיר, אבל מהות הדימוי שאת מחליטה להכניס, כבר קשור ברגש שלך ברגע כתיבת השיר. אם כך הרגשת בכתיבה, זה מתאים. אם לא, אז זה מיותר)
מה לעשות, שזוהי ההרגשה של כאב ועצב? אם זהו הדימוי שמעלים הרגשות שלך, אין סיבה שלא תשתמשי בו. נכון, זה ידמה לאחדים "קלישאתי", אבל זו מהות היצירה - לא ליצור בשביל אחרים, אלא בשביל עצמך. ואם לך הדימוי מתאים, את לא צריכה לחשוש מקלישאות.
- אם תרצי לפנות אלי בפרטי, יש לי כמה הצעות נוספות בקשר לשיר...
נ. ב
אמנות מתחילה מרגש, ניסיון משלים אותה. אל תחששי להתחיל עם הרגש ולהתבטא עמו כמה שאת רוצה, כי הניסיון יגיע עם הזמן. והכישרון, הוא קיים בכל אחד, ברמה זו או אחרת - כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לעצב ולשפר אותו. להוציא אותו כלפי חוץ.
דבר שני, יש לי קצת ביקורת בונה - זה לא אומר שמה שכתבת לא טוב.
רואים בשיר ניסיון לחרוז, אבל הוא נתקע איפשהו באמצע - החל בקטע: "כולם בטוחים שלו יש עתיד וורוד...", עד הקטע: "... הסכין איתו מסתובב", יש קטע שבעצם שובר את החריזה בשיר ודי הורס את הזרימה שלו.
בנוסף, כשיש בשיר חריזה, נהוג להתאים את כמות המילים באותן שורות (לא בדיוק, אך לפחות כמות דומה), לדוגמה:
"יש בנאדם,
בבוקר הוא קם ומחייך לעולם".
היה עדיף להאריך את השורה הראשונה, למשל כך:
"ישנו בנאדם, גבוה ורם,
בבוקר הוא קם ומחייך לעולם"
ועוד דבר - לא קראתי באריכות את התגובות פה, אבל מכמה עולה קצת זלזול וביקורת לא כל כך נעימים. ועם כל הכבוד לאותם עונים, זה פשוט מרושע ולא נכון.
מטפורות ודימויים כמו "סכין חודרת" ו"שחור בפנים" הפכו נפוצים יותר, אך אין פירוש הדבר שאסור להשתמש בהם או שהשימוש בהם קלישאתי. (כמובן שגם מיותר לדחוף דימויים מיותרים שאי להם מקום בשיר, אבל מהות הדימוי שאת מחליטה להכניס, כבר קשור ברגש שלך ברגע כתיבת השיר. אם כך הרגשת בכתיבה, זה מתאים. אם לא, אז זה מיותר)
מה לעשות, שזוהי ההרגשה של כאב ועצב? אם זהו הדימוי שמעלים הרגשות שלך, אין סיבה שלא תשתמשי בו. נכון, זה ידמה לאחדים "קלישאתי", אבל זו מהות היצירה - לא ליצור בשביל אחרים, אלא בשביל עצמך. ואם לך הדימוי מתאים, את לא צריכה לחשוש מקלישאות.
- אם תרצי לפנות אלי בפרטי, יש לי כמה הצעות נוספות בקשר לשיר...
נ. ב
אמנות מתחילה מרגש, ניסיון משלים אותה. אל תחששי להתחיל עם הרגש ולהתבטא עמו כמה שאת רוצה, כי הניסיון יגיע עם הזמן. והכישרון, הוא קיים בכל אחד, ברמה זו או אחרת - כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לעצב ולשפר אותו. להוציא אותו כלפי חוץ.
שואל השאלה:
hhh, באמת שאני מעריב אותך. זאת באמת תגובה מדהימה ועשתה לי טוב מהלב. אין בה תחושה של זלזול או התנשאות. זאת ביקורת בונה שלא מעליבה ופוגעת. תודה.
hhh, באמת שאני מעריב אותך. זאת באמת תגובה מדהימה ועשתה לי טוב מהלב. אין בה תחושה של זלזול או התנשאות. זאת ביקורת בונה שלא מעליבה ופוגעת. תודה.
אנונימית
על לא דבר. תודה לך.
"מטפורות ודימויים כמו "סכין חודרת" ו"שחור בפנים" הפכו נפוצים יותר, אך אין פירוש הדבר שאסור להשתמש בהם או שהשימוש בהם קלישאתי. "
נפוץ=קלישאתי
ראה ערך במילון:
קלישאתי-מתאפיין באמירות ומחוות שחוקות ומשומשות, מלא בקלישאות.
"זה נפוץ אבל לא קלישאתי". משפט ללא היגיון.
נפוץ=קלישאתי
ראה ערך במילון:
קלישאתי-מתאפיין באמירות ומחוות שחוקות ומשומשות, מלא בקלישאות.
"זה נפוץ אבל לא קלישאתי". משפט ללא היגיון.
"מילים לא יעזרו לי כאן" היקרה, עם כל הכבוד, עליך לרענן את אוצר המילים שלך, או לחפש טוב, במקורות אמינים יותר...
המילה "נפוץ" והמילה "קלישאה" ממש לא שוות. הגדרתן אמנם קרובה, אך המשמעות שלהן שונה לחלוטין.
דבר נפוץ הוא דבר שכיח, שמצוי בהרבה מקומות. במקרה שלנו, הכוונה לדימויים שהפכו שגורים יותר בשפה שלנו, כמו "סכין חודרת" לבטא כאב חודר.
קלישאה מבטאת דבר שהשימוש בו הפך נפוץ כל כך, שמשתמשים בו בצורה שגויה ומוטעית, עד שהוא איבד כל משמעות (הקלישאה היא הנקודה בה המונח איבד את המשמעות - וזאת לאחר שהפך נפוץ כל כך). במקרה שלנו, המונח "סכין חודרת" אמנם נפוץ מאוד, אבל יכול מאוד להיות שיש לו בסיס אמתי ומתאים (זאת אנו לא יכולים לשפוט בעצמנו, כי מדובר ברגשות, וכאמור, רק היוצרת יודעת מה היה הרגש שהיא הרגישה ושגרם לה לכתוב את הדימוי).
לעומת קלישאה, דבר שנאמר עליו שהוא נפוץ, לא בהכרח איבד משמעות - לכן הגבתי שלמרות שהמונח נפוץ יותר, אין רע בשימוש בו, והוא לא איבד מטעמו או ממשמעותו.
המילה "נפוץ" והמילה "קלישאה" ממש לא שוות. הגדרתן אמנם קרובה, אך המשמעות שלהן שונה לחלוטין.
דבר נפוץ הוא דבר שכיח, שמצוי בהרבה מקומות. במקרה שלנו, הכוונה לדימויים שהפכו שגורים יותר בשפה שלנו, כמו "סכין חודרת" לבטא כאב חודר.
קלישאה מבטאת דבר שהשימוש בו הפך נפוץ כל כך, שמשתמשים בו בצורה שגויה ומוטעית, עד שהוא איבד כל משמעות (הקלישאה היא הנקודה בה המונח איבד את המשמעות - וזאת לאחר שהפך נפוץ כל כך). במקרה שלנו, המונח "סכין חודרת" אמנם נפוץ מאוד, אבל יכול מאוד להיות שיש לו בסיס אמתי ומתאים (זאת אנו לא יכולים לשפוט בעצמנו, כי מדובר ברגשות, וכאמור, רק היוצרת יודעת מה היה הרגש שהיא הרגישה ושגרם לה לכתוב את הדימוי).
לעומת קלישאה, דבר שנאמר עליו שהוא נפוץ, לא בהכרח איבד משמעות - לכן הגבתי שלמרות שהמונח נפוץ יותר, אין רע בשימוש בו, והוא לא איבד מטעמו או ממשמעותו.
אתה כותב טוב
אבל זה מדכא
אבל זה מדכא
שואל השאלה:
hhh באמת שאני מעריכה אותך. באמת תודה.
hhh באמת שאני מעריכה אותך. באמת תודה.
אנונימית
אין בעד מה.
יפה את מוכשרת
קלישאתי=חסר מקוריות.
הכתיבה שלה חסרת מקוריות לגמרי.
ושואלת השאלה, אף אחד לא בא להוריד אותך או להתנשא מעלייך. להביא יצירה רק בשביל לשמוע מחמאות זה פאתטי.
הכתיבה שלה חסרת מקוריות לגמרי.
ושואלת השאלה, אף אחד לא בא להוריד אותך או להתנשא מעלייך. להביא יצירה רק בשביל לשמוע מחמאות זה פאתטי.
שואל השאלה:
את פאתטית שאת ממשיכה להתווכח עד כמה אני לא מקורית.
את פאתטית שאת ממשיכה להתווכח עד כמה אני לא מקורית.
אנונימית
חשבתי ששיעור הלשון נגמר כבר... קלישאה היא דבר שאיבד משמעות כיוון שהוא נעשה נפוץ עד שעושים בו שימוש ללא הבחנה. כאשר דימוי הוא חסר משמעות אמתית, הוא הופך לקלישאה.
איך הכתיבה שלה חסרת מקוריות בדיוק?
בזה שהיא מתארת כאב שמרגיש כמו סכין בלב? האם הדימוי הזה שמור למישהו?
זה דימוי שמבטא כאב מסוים, שרבים מזהים כסכין בלב. האם היא אמורה לשנות את הדימוי שמבטא את הרגש שלה, רק כי כבר נעשה שימוש בדימוי הזה בעבר? האם כל מונח ודימוי שנעשה בהם שימוש חוזר הופכים אוטומטית לקלישאה או לחסרי מקוריות, לדעתך? אם כן, הרי שלפי דברייך כל שיר שנכתב במאות האחרונות היא קלישאתי וחסר מקוריות... כי בכולם יש שימוש במאות ואלפי דימויים חוזרים.
אני מסכים שחלק מהדימויים בשיר שלה - כגון "הציפורים מצייצות" - עשויים להתפרש כחסרי מקוריות, כיוון שסביר להניח שהם ביטויים שמושפעים משירים אחרים, אך זה לא הופך את השיר שלה לחסר מקוריות!
זו השראה. העובדה שאת אחד או יותר מהדימויים שמופיעים בשיר היא שואבת מהשראה של דימויים בשירים אחרים, לא הופכת אותם באופן אוטומטי לחסרי מקוריות. יכול להיות שדימוי מסוים בשיר נוגע באדם, ומצליח לתאר רגש מסוים אצלו, באופן כל כך אמתי, שהוא מרגיש מחובר אל הדימוי. הדימוי יכול להפוך להיות בשביל אדם אמצעי לתאר את הרגש הזה. רגש אמתי, שהדימוי אליו הוא כן בעל משמעות אמתית!
אישית, אני מתקשה להבין את ההקשר לדימוי "הציפורים מצייצות" באותו מקום ספציפי בשיר - ואולי גם לך היה קשה להבין אותו, ולכן החלטת שהוא קלישאתי. אבל את לא יכולה לשפוט האם באמת היה רגש אמתי שבה לבטא משהו תחת הדימוי, ועוד פחות לקבוע שהשיר כולו קלישאתי על סמך דימוי בודד שלא מרגיש שייך.
בכל אופן, אני חושב (לפי התגובה האחרונה שלך) שמה שמפריע לך פה באמת, זה שלדעתך היא רק רוצה לשמוע מחמאות ולא לשמוע ביקורת. ואני לא מסכים עם הדעה הזאת - אני השארתי ביקורת ולא נראה שהיה לה קושי לקבל אותה.
אך כשאת באה וכותבת ש"רמת היצירתיות שלה שואפת לאפס", זו לא ביקורת בונה, זה עלבון מיותר. אי אפשר שלא לראות במשפט כזה עלבון - אני בטוח שתסכימי עמי לפחות על כך.
אם היית לוקחת את השיר מנקודת מבט אובייקטיבית ופשוט מסבירה באופן מכובד מדוע פרט זה או אחר הפריעו לך, אני בטוח שזה לא היה מגיע לידי הוויכוח הנוכחי.
איך הכתיבה שלה חסרת מקוריות בדיוק?
בזה שהיא מתארת כאב שמרגיש כמו סכין בלב? האם הדימוי הזה שמור למישהו?
זה דימוי שמבטא כאב מסוים, שרבים מזהים כסכין בלב. האם היא אמורה לשנות את הדימוי שמבטא את הרגש שלה, רק כי כבר נעשה שימוש בדימוי הזה בעבר? האם כל מונח ודימוי שנעשה בהם שימוש חוזר הופכים אוטומטית לקלישאה או לחסרי מקוריות, לדעתך? אם כן, הרי שלפי דברייך כל שיר שנכתב במאות האחרונות היא קלישאתי וחסר מקוריות... כי בכולם יש שימוש במאות ואלפי דימויים חוזרים.
אני מסכים שחלק מהדימויים בשיר שלה - כגון "הציפורים מצייצות" - עשויים להתפרש כחסרי מקוריות, כיוון שסביר להניח שהם ביטויים שמושפעים משירים אחרים, אך זה לא הופך את השיר שלה לחסר מקוריות!
זו השראה. העובדה שאת אחד או יותר מהדימויים שמופיעים בשיר היא שואבת מהשראה של דימויים בשירים אחרים, לא הופכת אותם באופן אוטומטי לחסרי מקוריות. יכול להיות שדימוי מסוים בשיר נוגע באדם, ומצליח לתאר רגש מסוים אצלו, באופן כל כך אמתי, שהוא מרגיש מחובר אל הדימוי. הדימוי יכול להפוך להיות בשביל אדם אמצעי לתאר את הרגש הזה. רגש אמתי, שהדימוי אליו הוא כן בעל משמעות אמתית!
אישית, אני מתקשה להבין את ההקשר לדימוי "הציפורים מצייצות" באותו מקום ספציפי בשיר - ואולי גם לך היה קשה להבין אותו, ולכן החלטת שהוא קלישאתי. אבל את לא יכולה לשפוט האם באמת היה רגש אמתי שבה לבטא משהו תחת הדימוי, ועוד פחות לקבוע שהשיר כולו קלישאתי על סמך דימוי בודד שלא מרגיש שייך.
בכל אופן, אני חושב (לפי התגובה האחרונה שלך) שמה שמפריע לך פה באמת, זה שלדעתך היא רק רוצה לשמוע מחמאות ולא לשמוע ביקורת. ואני לא מסכים עם הדעה הזאת - אני השארתי ביקורת ולא נראה שהיה לה קושי לקבל אותה.
אך כשאת באה וכותבת ש"רמת היצירתיות שלה שואפת לאפס", זו לא ביקורת בונה, זה עלבון מיותר. אי אפשר שלא לראות במשפט כזה עלבון - אני בטוח שתסכימי עמי לפחות על כך.
אם היית לוקחת את השיר מנקודת מבט אובייקטיבית ופשוט מסבירה באופן מכובד מדוע פרט זה או אחר הפריעו לך, אני בטוח שזה לא היה מגיע לידי הוויכוח הנוכחי.
אני לא אתווכח איתך לגבי הקלישאה, כי אני רואה שאת נעולה על הדעה שלך חזק.
אבל מה שכן אגיד, שהשורה הספציפית הזאת היא לא הדבר היחידי שהפריע לי בשיר. השיר כולו נכתב באילוץ. רואים שהיא מתאמצת בכוונה להרכיב חרוזים. ומעבר לזה, אין לי בעיה ספציפית עם זה שהיא לקחה דימויים נפוצים והכניסה אותם לשיר שלה. יש לי בעיה עם זה ש**כל השיר** הועתק ממשפטים כל כך בנאליים שממש חוזרים על עצמם. אם אני אקח קמה סטטוסים משירים שכל מיני אנשים כתבו, היית קוראת לזה יצירתיות? היית קוראת לזה "כישרון"?
גם אם היא לא העתיקה מילה במילה, היא המשיכה והמשיכה להשתמש בדימויים שלא צריך טיפת חשיבה אומנותית בשביל להכניס אותם. רק לקרוא כמה קטעים מסויימים ולהעתיק במילים אחרות את מה שהם אמרו.
ומעבר לזה, משוררים שעושים שימוש בדימויים נפוצים בד"כ מכניסים אותם, אבל על הדרך הם דואגים להביא חידוש מסויים.
ואם כל ביקורת בונה לגבי השיר מתפרש אצלה כעלבון, היא צריכה להתחיל לסנן את המילים שאומרים לה. או יותר נכון, במקום לראות את זה כעלבון להפיק מזה לקח אישי.
ואגב, היא קיבלה את הביקורת הבונה שלך כי התייחסת אליה בעדינות, והוספת שלדעתך זה נחשב לטוב. זה לא נקרא לעבור לשלב של קבלת ביקורת, אלא להיות ריגשי שנעלבת מכל הערה שלא תואמת את הרגישות שלה למילים.
אני בטוחה שהעובדה שחיזקת אותה, סוג של, רק נתנה לה להבין שמה שהיא עשתה טוב ו"לא כזה גרוע".
אבל אובייקטיבית, זה זה מה שזה. זה חסר יצירתיות.
וזאת האמת.
והמשתמשת הקודמת מעליי העבירה בהכי יפה שיש את הדעה שלה, ולא הוסיפה שום עלבון. הבחירה שלה להיעלב הייתה שלה, אז היא לא צריכה להפיל עלינו את האשמה על העובדה שהיא לא יודעת לקבל ביקורת, אלא אם כן זה מעודן ומתובל בטיפת אהדה למה שהיא עשתה.
אבל מה שכן אגיד, שהשורה הספציפית הזאת היא לא הדבר היחידי שהפריע לי בשיר. השיר כולו נכתב באילוץ. רואים שהיא מתאמצת בכוונה להרכיב חרוזים. ומעבר לזה, אין לי בעיה ספציפית עם זה שהיא לקחה דימויים נפוצים והכניסה אותם לשיר שלה. יש לי בעיה עם זה ש**כל השיר** הועתק ממשפטים כל כך בנאליים שממש חוזרים על עצמם. אם אני אקח קמה סטטוסים משירים שכל מיני אנשים כתבו, היית קוראת לזה יצירתיות? היית קוראת לזה "כישרון"?
גם אם היא לא העתיקה מילה במילה, היא המשיכה והמשיכה להשתמש בדימויים שלא צריך טיפת חשיבה אומנותית בשביל להכניס אותם. רק לקרוא כמה קטעים מסויימים ולהעתיק במילים אחרות את מה שהם אמרו.
ומעבר לזה, משוררים שעושים שימוש בדימויים נפוצים בד"כ מכניסים אותם, אבל על הדרך הם דואגים להביא חידוש מסויים.
ואם כל ביקורת בונה לגבי השיר מתפרש אצלה כעלבון, היא צריכה להתחיל לסנן את המילים שאומרים לה. או יותר נכון, במקום לראות את זה כעלבון להפיק מזה לקח אישי.
ואגב, היא קיבלה את הביקורת הבונה שלך כי התייחסת אליה בעדינות, והוספת שלדעתך זה נחשב לטוב. זה לא נקרא לעבור לשלב של קבלת ביקורת, אלא להיות ריגשי שנעלבת מכל הערה שלא תואמת את הרגישות שלה למילים.
אני בטוחה שהעובדה שחיזקת אותה, סוג של, רק נתנה לה להבין שמה שהיא עשתה טוב ו"לא כזה גרוע".
אבל אובייקטיבית, זה זה מה שזה. זה חסר יצירתיות.
וזאת האמת.
והמשתמשת הקודמת מעליי העבירה בהכי יפה שיש את הדעה שלה, ולא הוסיפה שום עלבון. הבחירה שלה להיעלב הייתה שלה, אז היא לא צריכה להפיל עלינו את האשמה על העובדה שהיא לא יודעת לקבל ביקורת, אלא אם כן זה מעודן ומתובל בטיפת אהדה למה שהיא עשתה.
שואל השאלה:
נו באמת "מילים לא יעזרו כאן". את לא מכירה אותי, את לא יודעת מי אני, מה אני מקבלת ומה לא. חבל על הויכוח שלך על איך אני מקבלת ביקורת ועל כך שאני לא מקרית ויצירתית. אני בטוחה שאם היית קוראת את התשובות שלך ומייחסת אותן לעצמך היית מבינה שמה שעשית זה לא לגמרי ביקורת בונה. היית מבינה שאת לא טלית שכולה תכלת. ולגבי hhh ממש לא לקחתי את הביקורת שלו כביקורת שאומרת שאני טובה, זאת ביקורת בונה. בביקורת צריך לדעת להעביר את הדברים.
נו באמת "מילים לא יעזרו כאן". את לא מכירה אותי, את לא יודעת מי אני, מה אני מקבלת ומה לא. חבל על הויכוח שלך על איך אני מקבלת ביקורת ועל כך שאני לא מקרית ויצירתית. אני בטוחה שאם היית קוראת את התשובות שלך ומייחסת אותן לעצמך היית מבינה שמה שעשית זה לא לגמרי ביקורת בונה. היית מבינה שאת לא טלית שכולה תכלת. ולגבי hhh ממש לא לקחתי את הביקורת שלו כביקורת שאומרת שאני טובה, זאת ביקורת בונה. בביקורת צריך לדעת להעביר את הדברים.
אנונימית
אני אמרתי בביקורת שלי שלא אהבתי בכלל, ואז נימקתי למה וגם נתתי לך דרכים לשפר את הכתיבה. בתמורה את אמרת שאני מתיימרת להיות טובה ומבינה, ועוד כמה דברים שעצבנו אותי. מצד שני,hhh אמר שהשיר מאוד נחמד ואז נימק למה, ואת שיבחת אותו והודת לו ובלה בלה. אז כן, אי אפשר שלא להסכים עם "מילים לא יעזרו כאן". לדעתי את לא יודעת לקבל ביקורת. אבל זאת כבר לא בעיה שלי.
שואל השאלה:
גם לא בעיה שלי שאתן מחליטות מה אני, מי אני ואיך אני. בהצלחה בשפיטת אנשים.
גם לא בעיה שלי שאתן מחליטות מה אני, מי אני ואיך אני. בהצלחה בשפיטת אנשים.
אנונימית
מה אתם רוצים ממנה זה אחלה שיר..
דווקא ממש אהבתי.
דווקא ממש אהבתי.
אני חושב שדווקא את נעולה חזק על הדעה שלך. את לא מוכנה להודות שייתכן שכך היא רואה את הדברים ולכן היא משתמשת בדימויים האלו. דימוי לא חייב להיות חדשני בכדי להעביר רגש מסוים.
מאיפה לך שהיא לקחה את הדימויים מסטטוסים של אנשים? איך את יכולה לשפוט דבר כזה, אם את לא יודעת מה היא הרגישה ברגע כתיבת השיר? מי אמר לך שאלו לא רגשות אמתיים?
את מנסה להשוות אותה למשוררים מנוסים - וזו טעות! לא היו לה שנים על גבי שנים של ניסיון בקריאת מאות ואלפי שירים, ובכתיבת עשרות שירים משל עצמה. את רואה שזה ניסיון שלה להביע רגש באמצעות שירה, ועדיין מתעקשת לשבור את רוחה... אני לא מבין מאיפה בא הצורך הזה? למה לדכא את היצירתיות שלה?
את הביקורת שלך לא טרחת לרכך - זה היה ממש פוגעני - וכל אחד במקומה היה מתקומם נגדה.
בביקורת שלי ניסיתי להעביר בדיוק מה שחשבתי על השיר - מחמאות כמו ביקורת - באופן מכובד. ציינתי שלדעתי זה טוב, כי זו אכן דעתי (ולא ניסיתי להשוות אותה לרחל המשוררת או משורר מפורסם אחר... אלא פשוט בחנתי את השיר בפני עצמו). ואת הביקורת שלי ציינתי באופן עובדתי - בניסיון *לעזור* לה לשפר את היצירה שלה (כי זו מהות הביקורת המתבקשת) - ולא באופן שיפוטי ומעליב (שכל שיתרום זה רק להניא אותה מלהמשיך לכתוב בעתיד).
על כל הכבוד, כל אחד שהיה קורא את הביקורת שלך היה נעלב. כי זו לא הייתה "רק הערה" - היה בתגובה שלך עלבון ברור!
אם העובדה שחיזקתי אותה בתגובה שלי, נתנה לה להבין - ואני מצטט אותך: "שמה שהיא עשתה טוב ולא כזה גרוע", הרי שהתגובה שלי העבירה את המסר הנכון - מה שהיא עשתה היה טוב. מה שהיא עשתה לא היה גרוע. לא משנה מה היו חושבים על השיר שלה בהשוואה לרחל המשוררת, כי זה ממש לא רלוונטי! בפני עצמו, השיר שלה בסדר. יש מקום לשיפור, אבל הוא טוב.
אובייקטיבית, זה טוב. אובייקטיבית, אין מקום לעלבונות שלך. *זאת* האמת.
המשתמשת הקודמת לך הגיבה באופן הרבה יותר מנומס ממך, אך גם היא ישר קטלגה את השיר שלה כקלישאה. היא לא נתנה מקום לספק, אלא השוותה את השיר שלה לזה של משוררת מפורסמת - גם אם זו לא הייתה כוונתה, זה מה שעלה מהתגובה שלה. אבל בסופו של דבר, זו הייתה הביקורת שלה, והיא נאמרה באופן יחסית מכובד, להבדיל מהתגובה שלך, שהמשפט הפותח בה היה "רמת היצירתיות שואפת לאפס. הכתיבה ממש בנאלית".
ול- enter sandgirl
אני מסכים שהתגובה שלה על הביקורת שלך לא הייתה הכי במקום, אבל את גם צריכה להבין שקצת השתמע מתגובתך שאת מנסה להשוות בינה לבין רחל המשוררת, מה שוודאי לא נעים לאף אחד לשמוע.
(ואני לא מצדיק כאן את התגובה שלה לביקורת שלך)
מאיפה לך שהיא לקחה את הדימויים מסטטוסים של אנשים? איך את יכולה לשפוט דבר כזה, אם את לא יודעת מה היא הרגישה ברגע כתיבת השיר? מי אמר לך שאלו לא רגשות אמתיים?
את מנסה להשוות אותה למשוררים מנוסים - וזו טעות! לא היו לה שנים על גבי שנים של ניסיון בקריאת מאות ואלפי שירים, ובכתיבת עשרות שירים משל עצמה. את רואה שזה ניסיון שלה להביע רגש באמצעות שירה, ועדיין מתעקשת לשבור את רוחה... אני לא מבין מאיפה בא הצורך הזה? למה לדכא את היצירתיות שלה?
את הביקורת שלך לא טרחת לרכך - זה היה ממש פוגעני - וכל אחד במקומה היה מתקומם נגדה.
בביקורת שלי ניסיתי להעביר בדיוק מה שחשבתי על השיר - מחמאות כמו ביקורת - באופן מכובד. ציינתי שלדעתי זה טוב, כי זו אכן דעתי (ולא ניסיתי להשוות אותה לרחל המשוררת או משורר מפורסם אחר... אלא פשוט בחנתי את השיר בפני עצמו). ואת הביקורת שלי ציינתי באופן עובדתי - בניסיון *לעזור* לה לשפר את היצירה שלה (כי זו מהות הביקורת המתבקשת) - ולא באופן שיפוטי ומעליב (שכל שיתרום זה רק להניא אותה מלהמשיך לכתוב בעתיד).
על כל הכבוד, כל אחד שהיה קורא את הביקורת שלך היה נעלב. כי זו לא הייתה "רק הערה" - היה בתגובה שלך עלבון ברור!
אם העובדה שחיזקתי אותה בתגובה שלי, נתנה לה להבין - ואני מצטט אותך: "שמה שהיא עשתה טוב ולא כזה גרוע", הרי שהתגובה שלי העבירה את המסר הנכון - מה שהיא עשתה היה טוב. מה שהיא עשתה לא היה גרוע. לא משנה מה היו חושבים על השיר שלה בהשוואה לרחל המשוררת, כי זה ממש לא רלוונטי! בפני עצמו, השיר שלה בסדר. יש מקום לשיפור, אבל הוא טוב.
אובייקטיבית, זה טוב. אובייקטיבית, אין מקום לעלבונות שלך. *זאת* האמת.
המשתמשת הקודמת לך הגיבה באופן הרבה יותר מנומס ממך, אך גם היא ישר קטלגה את השיר שלה כקלישאה. היא לא נתנה מקום לספק, אלא השוותה את השיר שלה לזה של משוררת מפורסמת - גם אם זו לא הייתה כוונתה, זה מה שעלה מהתגובה שלה. אבל בסופו של דבר, זו הייתה הביקורת שלה, והיא נאמרה באופן יחסית מכובד, להבדיל מהתגובה שלך, שהמשפט הפותח בה היה "רמת היצירתיות שואפת לאפס. הכתיבה ממש בנאלית".
ול- enter sandgirl
אני מסכים שהתגובה שלה על הביקורת שלך לא הייתה הכי במקום, אבל את גם צריכה להבין שקצת השתמע מתגובתך שאת מנסה להשוות בינה לבין רחל המשוררת, מה שוודאי לא נעים לאף אחד לשמוע.
(ואני לא מצדיק כאן את התגובה שלה לביקורת שלך)
hhh, את כל הטיעון שלך נגד מה שאמרתי ביססת על כך שאני משווה אותה לרחל, למרות שאמרתי לפחות פעמיים שזו בכלל לא הייתה כוונתי. כשדיברתי על רחל לא התכוונתי להנמיך אותה לעומתה. ואני חושבת שזה היה די ברור שלא ניסיתי לעשות את זה. מה שכן התכוונתי הוא לתת לה עצה- בניגוד לכל אלה שרשמו "זה יפה" "לא אהבתי את השיר בכלל" וכו. אמרתי שכדי להשתפר צריך לקרוא שירה מקצועית, ולקחת ממנה דוגמה. אני אומרת את זה כי ככה אני גם עושה בעצמי. אתם רואים את זה כביקורת שיפוטית ומעליבה? כדאי שתבחנו את עצמכם לפני שאתם באים אליי בטענות.
אני חושב שאת טועה בפירוש שלך את הדברים שלי - אין לי שום דבר נגדך - וכל מה שאני אומר זה שאני יכול להבין מדוע שואלת השאלה יכלה להיעלב מהתגובה הראשונית שלך, כי זה נשמע שאת משווה אותה לרחל המשוררת. (כנראה שלא היה ברור כל כך שאת לא מתכוונת להשוות ביניהן - לפחות לשואלת השאלה).
אני ראיתי שהגבת אחר כך שזו לא הייתה כוונתך, ואני לא טוען נגדך בשום אופן. אני רק אומר שלמרות שהתגובה של השואלת לביקורת שלך הייתה קצת קיצונית, אני יכול להבין מדוע היא הרגישה כך, ומדוע היא הרגישה צורך להגיב נגד הביקורת שלך.
(כל זה כדי לומר שאני לא חושב שהיא לא יכולה לספוג ביקורת, כפי ש- "מילים לא יעזרו לי כאן" טענה, אלא שעקב התגובות הפוגעניות בהתחלה, ומה שהיא חשבה שהוא השוואה לא צודקת מצידך, היא כנראה הרגישה צורך להתגונן)
אני מתנצל אם עלה באיזשהו אופן מתגובתי שאני טוען כנגדך - זו לא הייתה כוונתי.
להפך, אני משבח את תגובתך על כך שהיא, בשונה משאר התגובות הפוגעניות, מכובדת ולא תוקפנית.
אני ראיתי שהגבת אחר כך שזו לא הייתה כוונתך, ואני לא טוען נגדך בשום אופן. אני רק אומר שלמרות שהתגובה של השואלת לביקורת שלך הייתה קצת קיצונית, אני יכול להבין מדוע היא הרגישה כך, ומדוע היא הרגישה צורך להגיב נגד הביקורת שלך.
(כל זה כדי לומר שאני לא חושב שהיא לא יכולה לספוג ביקורת, כפי ש- "מילים לא יעזרו לי כאן" טענה, אלא שעקב התגובות הפוגעניות בהתחלה, ומה שהיא חשבה שהוא השוואה לא צודקת מצידך, היא כנראה הרגישה צורך להתגונן)
אני מתנצל אם עלה באיזשהו אופן מתגובתי שאני טוען כנגדך - זו לא הייתה כוונתי.
להפך, אני משבח את תגובתך על כך שהיא, בשונה משאר התגובות הפוגעניות, מכובדת ולא תוקפנית.
אוקיי, מצטערת שלא הבנתי אותך נכון. חשבתי שזה היה ברור שלא ניסיתי להשוות אותה, ונראלי קצת מוזר שאתה מרגיש צורך להגן עליה או להסביר את התחושות שלה בפניי. בכל מקרה, מכבדת את הדעה שלך לגבי השיר ולגבי קבלת הביקורת שלה למרות שאני לא מסכימה איתה בכלל.
אני לא מגן עליה. אני חושב שנעשה לה פה עוול, וזה לא מוצא חן בעיני, לכן אני מתייצב כנגד. למה לדכא מישהי שפשוט רצתה לבטא את הרגשות שלה? אני חושב שזה פשוט מגעיל לכתוב שרמת היצירתיות שלה שואפת לאפס... (בריונות ברשת גרועה כמעט כמו בריונות במציאות)
ואני לא מתיימר לדעת מה היא הרגישה ולהיות מסוגל להסביר זאת, אבל אני חושב שממש לא הוגן לצפות שאחרי שהגיבו כלפי בעלבונות היא תשתוק. ועוד פחות הוגן להגיד שהיא לא יכולה לספוג ביקורת, כשהיא מגיבה על העלבונות.
לדעתי, כל אחד יכול להזדהות עם ההרגשה שלה, אחרי שהעליבו אותה כשכל מה שהיא עשתה זה לפתוח את הלב...
ואני לא מתיימר לדעת מה היא הרגישה ולהיות מסוגל להסביר זאת, אבל אני חושב שממש לא הוגן לצפות שאחרי שהגיבו כלפי בעלבונות היא תשתוק. ועוד פחות הוגן להגיד שהיא לא יכולה לספוג ביקורת, כשהיא מגיבה על העלבונות.
לדעתי, כל אחד יכול להזדהות עם ההרגשה שלה, אחרי שהעליבו אותה כשכל מה שהיא עשתה זה לפתוח את הלב...