מה אתם עושים שאין לכם כוח לחיים?

זה ככה רוב הזמן, אני פשוט ממשיכה לסבול.

נכנסת לסטיפס שזה בערך כל החיים

הייתי ככה לפני שבועיים בערך.
אמא שלי הכריחה אותי לצאת לריצה. עד שהגעתי לתחילת המסלול שלי (אני לא מתחילה לרוץ מהבית), שמעתי שירים עצובים ומדכאים ופשוט דמעתי קצת ברחוב. זה העביר לי את כל העצב והצלחתי לרוץ בשמחה (:
אבל זה גם בגלל שאני בדרך כלל אדם אופטימי ושמח.. אני בטוחה שאם תשמע עצב של אנשים אחרים (שירים עצובים), אתה תרגיש יותר טוב. נשמע קצת לא מוסרי, אבל זה עוזר..

לחשוב חיובי ולהאמין בעצמך, שינוי חיובי בחיים שלך ולספר למישהו (האינטרנט שלי קצת נדפק ולא יכולתי להגיב פה, אז הייתי צריכה לרענן כמה פעמים, בכל מקרה, לשנות את זה שיהיה לך טוב באמת, לפרוק לאדם שאת מכירה ואוהבת, לחשוב חיובי ולעשות דבר שיעודד אותך, מוזיקה. או לראות משהו מצחיק)

מדברת אם אדם שחשוב לי ושאני אוהבת הם תמיד יכולים לעזור תדברי אם האדם שאת אוהבת תספרי לה או לו את מה שאת מרגישה זה תמיד עוזר לדעת שמשהו מקשיב לך אם את רוצה אני ממש אשמח לנסות לעזור לך

תופסים את עצמנו בידיים ואומרים שיכול להיות הרבה יותר גרוע וזה עיניין של בינתיים.. שיהיה הרבה יותק טוב וחבל להתייאש