אני בן 22, מתגעגע לתיכון בטירוף, היו לי בעיות בתקופה הזאת ולא ממש הלכתי בכתות יא' יב' (הכתות הכי חשובות חברתית במיוחד בתיכון שאני למדתי בו). אני כבר שעות ממולא בנוסטלגיה ובמחשבות ופנטוזים על זה. כמה "אתי" זה יהיה לנסוע לקראת 7-8 (מתי שמתחיל) לתיכון שלי?

גם אני לא הצלחתי לשכוח את ההרגשה של לקום כל בוקר למשהו חוויתי עם חברים וכל זה... וללמוד ולהפעיל את המוח ואת החשיבה...
גם אני לא הצלחתי להשלים עם תחושת הפספוס כשלא הגעתי לבית הספר בשנים האחרונות ללימודים.
היו לי חלומות במשך כמה שנים על שאני מאחר לבית ספר ושאני מאחר לשיעור... עברו כמה שנים..
עם הזמן זה עובר ואתה מוצא את עצמך במקום אחר בחיים.

הנוסטלגיה...

בהצלחה!

-אתה יכול לבקר את המורים שלך
-אתה יכול לשים מוזיקה מרגיעה ולרשום מעין יומן חויות
-אתה יכול לשמור/לחדש קשרים עם בחורות מהתיכון
-אתה יכול גם להתקדם עם החיים ולגלות הפתעות חדשות כי בכל תרופה יש האיחוד שלה

תצליח

תיסע לבקר! זה ממש נורמלי להתגעגע! זה יעשה לך טוב!
באמת יש למה להתגעגע אני ממש מבינה אותך!