תשובה אחת
פרק ד' במגילה מתרחש לאחר שהמלך מרומם את המן, והמן גוזר את גזרותיו הנוראות. שים לב לריחוק של אסתר מכל מה שקורה בממלכה: על היהודים (לאמור משבט יהודה) נפלה גזרת השמד, ןאותה מעניין שמרדכי לובש שק אז היא שולחת לו בגדים.. היא מנותקת לגמרי מכל מה שקורה מחוץ לעולמה הקטנטן. אחרי כן מרדכי אומר לה (באמצעות סריס כי לאף אחד מלבד המלך אסור להיכנס אל ההרמון) שתלך אל המלך ותתחנן בעבור עמה. אסתר מסרבת כי היא מפחדת שמי שבא לפני המלך ללא הזמנ, דינו מוות. עכשיו מגיע הקטע החשוב ביותר בכל המגילה! שים לב שבמגילת אסתר לא מצויין אפילו פעם אחת שם ה'. זה נקרא נסיבתיות כפולה, וזוהי הדוגמא הכי טובה לכך במקרא: מרדכי אומר לאסתר שאם היא חושבת שזה שהיא חיה בארמון יציל אותה מגזרת המן אז היא טועה, ואם היא לא תציל את עמה, מישהו אחר יעשה זאת (ומי זה כבר יכול להיות?). זוהי הנסיבתיות הכפולה: על פניו זה נראה כאילו האדם אחראי לגורלו, אבל אנחנו, הקוראים, יודעים מי באמת מנהל את העיניינים. מרדכי עוד מדגיש את זה, הוא אומר לה שזה הגורל שלשמו היא נעשתה בכלל מלכה. דבר אחרון שאפשר לתת עליו את הדעת בפרק זה הוא הפסיביות של אסתר. מרדכי הוא כוכב העלילה והוא אומר למלכה מה לעשות. אשמח לעזור בעתיד:)