3 תשובות
העם הגרמני היה בייאוש אחרי מלחמת העולם הראשונה, היו הרבה מובטלים והרבה בעיות במדינה. הוא היה פוליטיקאי מדהים עד כמה שהוא עשה דברים נוראים. אין לי עוד שאני זוכר מהראש
היו יותר משלושה גורמים האמת
1. גרמניה הייתה לאחר מלחמה, והאזרחים היו מיואשים וחפשו משהו שיחזיר את הכבוד לגרמני לאחר הסכם שהיה לאחר המלחמה, שבקשו פיצוים מגרמניה והטילו סנקציות.
2. לאחר שהוא יצא מהכלא בגרמניה הוא הצטרף למפלגה והראה את כוחו מה שגרם לעם גם להכיר אותו.
3. הסנקציות שהוא הטיל התחילו לשפר את החיים של הגרמנים.
אל תסתמכי על התשובות האלה כתשובות סופיות, כמובן שיש הרבה נושאים, לצערי אינני זוכר את כולם.
1. גרמניה הייתה לאחר מלחמה, והאזרחים היו מיואשים וחפשו משהו שיחזיר את הכבוד לגרמני לאחר הסכם שהיה לאחר המלחמה, שבקשו פיצוים מגרמניה והטילו סנקציות.
2. לאחר שהוא יצא מהכלא בגרמניה הוא הצטרף למפלגה והראה את כוחו מה שגרם לעם גם להכיר אותו.
3. הסנקציות שהוא הטיל התחילו לשפר את החיים של הגרמנים.
אל תסתמכי על התשובות האלה כתשובות סופיות, כמובן שיש הרבה נושאים, לצערי אינני זוכר את כולם.
אנונימי
יש יותר מ3 גורמים-
1. ההפסד במלחמת העולם הראשונה:
תפיסת "הסכם ורסאי" 1919 (הסכם הכניעה שנכפה על גרמניה עם סיום מלחמת העולם הראשונה) ע"י הגרמנים כהסכם משפיל,
(ההסכם שרפובליקת ויימאר (כך כונה השלטון הגרמני לפני הנאצים) חתמה עליו כלל:
- ויתורים על שטחים.
- התחייבות לשלם פיצויים לבעלות הברית (כי היא האשמה במלחמה).
- איסור על החזקת נשק כבד.
- הגבלת הצבא לצבא בן מאה אלף חיילים בלבד. )
היטלר כמנהיג המפלגה התחייב להביא לביטול ההסכם.
בנוסף- אגדת "הסכין בגב", כביכול היהודים והקומוניסטים הם אלה שבגדו בגרמניה ולכן הם האחראים לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה, הרבה גרמנים ממש האמינו שהם היו ממש צעד מהניצחון ושלולא היהודים והקומיניסטים היו ממהרים לחתום על הסכם ורסאי, הם לא היו מפסידים.
2. המצב הכלכלי הקשה של רפובליקת ויימאר:
האינפלציה הגבוהה, האבטלה הקשה והחרפת המשבר בגרמניה בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי בשנים 1929-1932, העמיקו את הייאוש בגרמניה מצד שני, המפלגה הנאצית הציגה תוכניות כלכליות שהתמקדו ביצירת מקורות תעסוקה להמוני המובטלים ובמפעלי בנייה ציבורית.
3. התעמולה הנאצית המצויינת:
הנאצים כינסו כנסים עם המוני משתתפים בהם נאם היטלר. הם עשו שימוש בכל אמצעי התקשורת כשהוקיעו את רפובליקת ויימאר, בזו למשטר הדמוקרטי, הסיתו נגד היהודים ונגד הקומוניסטים והציגו את היטלר והמפלגה הנאצית כיחידים שיכולים להציל את גרמניה.
4. הפוליטיקה הגרמנית:
הפיצול הפוליטי ברפובליקת ויימאר וצמיחתן של מפלגות קיצוניות (מימין ומשמאל) גרם לאי יציבות פוליטית ולתחושה שהמשטר הדמוקרטי אינו מתפקד כראוי בגרמניה, מה שהקל על המפלגה הנאצית לקבל את אהדת הציבור הגרמני.
בנוסף, המשבר הפוליטי בשנים 1930-1932 במסגרתו היו מס' מערכות בחירות חוזרות ללא הכרעה, ממשלת מיעוט ללא גיבוי הפרלמנט הגרמני, הפעלת צווי חירום על ידי הנשיא על פי סעיף 48 בחוקה ואי הצלחתם של מפלגות המרכז והסוציאל דמוקרטים להעמיד מועמד מוסכם לקאנצלר מול היטלר.
1. ההפסד במלחמת העולם הראשונה:
תפיסת "הסכם ורסאי" 1919 (הסכם הכניעה שנכפה על גרמניה עם סיום מלחמת העולם הראשונה) ע"י הגרמנים כהסכם משפיל,
(ההסכם שרפובליקת ויימאר (כך כונה השלטון הגרמני לפני הנאצים) חתמה עליו כלל:
- ויתורים על שטחים.
- התחייבות לשלם פיצויים לבעלות הברית (כי היא האשמה במלחמה).
- איסור על החזקת נשק כבד.
- הגבלת הצבא לצבא בן מאה אלף חיילים בלבד. )
היטלר כמנהיג המפלגה התחייב להביא לביטול ההסכם.
בנוסף- אגדת "הסכין בגב", כביכול היהודים והקומוניסטים הם אלה שבגדו בגרמניה ולכן הם האחראים לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה, הרבה גרמנים ממש האמינו שהם היו ממש צעד מהניצחון ושלולא היהודים והקומיניסטים היו ממהרים לחתום על הסכם ורסאי, הם לא היו מפסידים.
2. המצב הכלכלי הקשה של רפובליקת ויימאר:
האינפלציה הגבוהה, האבטלה הקשה והחרפת המשבר בגרמניה בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי בשנים 1929-1932, העמיקו את הייאוש בגרמניה מצד שני, המפלגה הנאצית הציגה תוכניות כלכליות שהתמקדו ביצירת מקורות תעסוקה להמוני המובטלים ובמפעלי בנייה ציבורית.
3. התעמולה הנאצית המצויינת:
הנאצים כינסו כנסים עם המוני משתתפים בהם נאם היטלר. הם עשו שימוש בכל אמצעי התקשורת כשהוקיעו את רפובליקת ויימאר, בזו למשטר הדמוקרטי, הסיתו נגד היהודים ונגד הקומוניסטים והציגו את היטלר והמפלגה הנאצית כיחידים שיכולים להציל את גרמניה.
4. הפוליטיקה הגרמנית:
הפיצול הפוליטי ברפובליקת ויימאר וצמיחתן של מפלגות קיצוניות (מימין ומשמאל) גרם לאי יציבות פוליטית ולתחושה שהמשטר הדמוקרטי אינו מתפקד כראוי בגרמניה, מה שהקל על המפלגה הנאצית לקבל את אהדת הציבור הגרמני.
בנוסף, המשבר הפוליטי בשנים 1930-1932 במסגרתו היו מס' מערכות בחירות חוזרות ללא הכרעה, ממשלת מיעוט ללא גיבוי הפרלמנט הגרמני, הפעלת צווי חירום על ידי הנשיא על פי סעיף 48 בחוקה ואי הצלחתם של מפלגות המרכז והסוציאל דמוקרטים להעמיד מועמד מוסכם לקאנצלר מול היטלר.
באותו הנושא: