כפייה דתית - מהי כפייה דתית?

כמו לסגור מכולת בשכונה של דתיים
יענו הם כופים עלינו להיות כמוהם

זה כמו הכפייה של הערבים ששמים על הראש רק שהיא של חרדים

לא שואלים שאלה כזאת כאן כי כל אחד כאן משהו אחר. בהצלחה.

אז ככה כפייה זה דבר
ששמים תמונות של בחורות ערומות על התחנות
וזה כמו מכריח אותך לראות את זה
כופה עליך את זה

זה כשמכריחים אותך להיות בדת מסויימת ולבצע את המצוות שלה למרות שאתה לא רוצה. נגיד שמכריחים אותך לשמור שבת או לצום ביום כיפור ואתה לא רוצה אז זה נחשב כפייה

אם השאלה שלך היא האם קיימת כפייה דתית בישראל כך קצת חומר לקריאה:

נישואים וגירושים: על פי החוק, כל ענייני נישואים וגירושים בישראל נעשים על-פי דתם של בני הזוג, על ידי המוסדות של דת זו. כתוצאה מחקיקה זו, נכפה על זוגות, כתנאי להכרת המדינה בנישואים, להינשא בטקס אורתודוקסי הנוגד לעתים את השקפת עולמם וערכיהם, או לחלופין להירשם קודם כל כנשואים במדינה אחרת. בנוסף, בני זוג שאינם בני אותה דת אינם יכולים להינשא בישראל אלא אם דתם מתירה זאת. גם כאשר שני בני הזוג הם יהודים, יש מצבים שבהם אין הם רשאים להינשא בישראל, עקב איסורי חיתון שונים כמו איסורי נישואים לכהן ונישואי זוגות חד מיניים. כדי לפתור בעיות אלו הוצע על ידי זרמים שונים לקיים מעמד של נישואים אזרחיים או סוג אחר של איחוד אזרחי בישראל, אבל הצעות אלו לא עברו את תהליך החקיקה.

איסור הפעלת תחבורה ציבורית בימי מנוחה בקו שירות: על פי פקודת התעבורה על שר התחבורה "להתחשב ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה". מכוח הוראה זו נקבע בתקנה 386א כי לא יינתן רישיון קו להפעלת אוטובוס בימי מנוחה, אלא במקרים בהם קו השירות משרת נוסעים לבית חולים; ליישוב ספר; ליישובים שתושביהם אינם יהודים; חיוני מסיבות של ביטחון הציבור או מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית. למעשה, שירותי התחבורה הציבורית הקיימים ברוב המגזר היהודי בשבת מצומצמים ביותר.

חוק איסור גידול חזיר: חוק זה מטיל איסור ארצי על גידול חזירים למאכל למעט מספר מצומצם של יישובים המנויים בתוספת לחוק.

חוק חג המצות: החוק, הידוע יותר בשם "חוק החמץ" קובע שבמהלך חג הפסח "לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה", ביישוב שבו יש רוב יהודי. שר המשפטים קבע בתקנות מנהליות כי הקנס יעמוד על 100 ש"ח במקרה של עבירה ראשונה וכפל קנס במקרה של עבירה חוזרת. יישום החוק הוטל על הרשויות המקומיות, ועד היום רק שבע מהן ביקשו ממשרד הפנים להסמיך פקחים. המציאות מוכיחה כי הקנס לא מספיק כדי להרתיע את בעלי העסקים, וכי גם כשמועסקים פקחים המטילים קנסות על עבריינים החוק לא מתקיים הלכה למעשה. שרי הפנים אופיר פינס ואברהם פורז אף הצהירו שאין בכוונתם לאכוף אותו. כשמונה שר פנים מטעם מפלגת ש"ס נעשה ניסיון לאכוף את החוק ביתר שאת. למרות שלפי החוק ופסיקות בית המשפט מותרת מכירת חמץ בתוך חנויות ומסעדות, נערכות מדי שנה הפגנות מחאה, בחלקן אלימות, שמטרתם מניעת מכירת חמץ ליהודים.

והנה עוד קצת חומר:

תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה) - בשנת 1958 התקין השר משה חיים שפירא תקנות המחייבות גופים המבקשים לקבור יהודים באישור של מועצת הרבנות הראשית. באוגוסט אותה שנה בוטלה התקנה על ידי הממשלה ובכך אפשרה הקמת חברות קבורה חילוניות אולם בפועל קבורה חילונית התקיימה רק בקיבוצים. בשנת 1966 התקין השר זרח ורהפטיג תקנות ולפיהן כל עוסק בקבורה של יהודים חייב ברישיון משר הדתות עמותת מנוחה נכונה שהוקמה במטרה לספק אלטרנטיבה לחברות קדישא לא קיבלה רישיון. במאי 1992 קבע בג"ץ כי "אין מחלוקת על זכותה של מנוחה נכונה לקבל רישיון קבורה לצורך קיום שירותי קבורה ולקבל שטח למטרה זו". אך רק בשנת 1996, ולאחר פניה נוספת לבג"ץ, הוקצו לה חלקות לבתי קברות חלופיים. במקביל למאבק זה חוקקה הכנסת בשנת 1996 את חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, בו נקבע כי "אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי אם בחר בכך". בנוסף, נקבע כי המדינה תקים בתי קברות לקבורה אזרחית או תקצה לכך שטחים בבתי קברות קיימים, וכך תאפשר קבורה לא אורותודוקסית לחפצים בכך. בסמוך לאחר מכן החליט שר הדתות להקים בשלב הראשון ארבעה בתי קברות אזרחיים. יישום ההחלטה ארך שנים רבות, ונכון לשנת 2011 קיימים רק שלושה בתי עלמין המאפשרים קבורה אזרחית ללא תשלום. בין גורמי העיכוב ביישום החוק נמנו, בנוסף לקשיים תקציביים ומחסור בקרקעות לקבורה, גם "הרצון של חברות קדישא לשמור על המונופול שלהן בתחום הקבורה", וכן "קושי של רוב הגופים המופקדים על יישום החוק לפעול על-פיו מכיוון שהוא אינו עולה בקנה אחד עם השקפת עולמם."

חוק אימוץ ילדים - החוק מתיר למסור ילד לאימוץ בישראל אך ורק להורים מאמצים שהם בני דתו. לצורך הגיור הנדרש לאימוץ לא יהודים בידי יהודים נדרש אישור מבית הדין לגיור ובית הדין פועל לפי הלכות הגיור האורתודוקסיות המחייבות שהילד יחונך לשמירת מצוות לפי ההלכה האורתודוקסית. לפיכך, יהודים המעוניינים לאמץ בישראל ילד שאינו יהודי יוכלו לגיירו ולאמצו רק אם הם דתיים אורתודוקסיים.

חוק בשר ומוצריו, תשנ"ד-1994, אוסר לייבא בשר ללא תעודת הכשר או היתר מיוחד. סעיף 5 לחוק זה מציין: "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק".
פקודות צה"ל אוסרות הכנסת מזון לא כשר אל הבסיסים ושטחי האימונים. ב-2015 נגזר מחבוש על חניך קורס מ"כים שאכל כריך חזיר בשטח אימונים והציע ממנו לחבריו. בעקבות פניות ליחידת דובר צה"ל עונשו בוטל, ודובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז פירסם בדף הפייסבוק של צה"ל שזו הייתה טעות, ושצה"ל ישמור על הכשרות, אך לא "יחטט בכריך של חייל".

חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, תשנ"ח-1997, המתיר לרשויות המקומיות לחוקק חוקי עזר שיאסרו פתיחת "בתי עינוגים" בערב תשעה באב. החוק אף הכשיר למפרע את חוקי העזר שכבר היו בתוקף.
תנאי הרישיון של הכבלים והלווין אוסרים שידור תוכן עצמי או תכנים המתורגמים לעברית על ידי קריינות או כתוביות ביום הכיפורים (כולל במתכונת וידאו על פי דרישה). בנוסף על כל זכיין ובעל רישיון נאסר לשדר ביום הכיפורים, ללא כל קשר לתכנים או קהל היעד.

אילו חלק מהחוקים הדתיים שיש במדינת ישראל ופוגעים בחופש של כל אזרח ואזרח.
*מתוך ויקיפדיה

כפיה חילונית זה כמו למשל ששמים תמונות של נשים בפוסטרים בתחנות אוטובוס, ברחוב, שלטי חוצות ו ע ו ד

בלי שאלות ובלי צורך להזדהות, יש לי קו פתוח לגברים ביום א, ה 22:00- 00: 00 ב 077-4002093 לשאלות ביהדות, עזרה, הקשבה, הלכה ואמונה.

לנשים/בנות במייל בלבד [email protected] גם גברים/בנים יכולים לפנות במייל.

"אין על בורא עולם בעולם"

ר' עוז