מסע לפולין! אפשר שתספרו חוויות?

במילה אחת-מדהים.
מהרגע שאת שם, את נכנסת לתוך עולם אחר, מתנתקת מהמציאות שלנו.
אני יצאתי בתקופה שקפוא שם. אבל למרות הקור המטורף, את לא מתעסקת בכמה קר לך, או כמה עוד יש ללכת. ולמרות שהאוכל לא משהו את לא מתעסקת בכמה את רעבה.
את עסוקה בכאב אחר, ברעב אחר.
את תלמדי שם כ"כ הרבה דברים, אני באופן אישי חשבתי שאני יודעת כמה דברים על המלחמה, כשהגעתי לשם גיליתי תמונה אחרת לגמריי. מסתבר שמה שידעתי זה אולי מאית מכל מה שהמדריכה סיפרה והראתה לנו.
בנוסף, זה מסע שמעצים ומחזק את הנפש. יש קטעים כואבים ויש קטעים שמרוממים אותך למעלה.
ובכלל, בשבילי זה היה מסע של התכנסות לתוך עצמי. לא חיפשתי חברות לבלות איתן, רוב הזמן השתדלתי להיות לבד כדי שאוכל "לספוג" כמה שיותר.
אם את יוצאת, אני ממש ממליצה להקשיב למדריכה, לא לפחד ולא להתבייש לשאול או לחלוק עליה, השתדלי לא לפספס אף הדרכה.