מה המקרה שקרה לכם שאתם אף פעם לא תשכחו?

שישנתי 25 שעות עם הפסקת פיפי אחת של 30 שניות

כמעט נדרסתי שהייתי קטנה

אממ... שכשהייתי קטנה נפלתי מהעזורים החלקים האלה ועשו לי תפרים בברך אבל באותו יום קנו לי את המחשב הראשון שלי ושם התחילה האובססיה התכנולוגית

בטעות שהלכתי ברחוב שפכתי על זקנה מים והיה לה חולצה לבנה אז תנחשו מה קרה

האונס...

שראיתי עם חברה בגילי פורנו מבלי לדעת אפילו מה זה. בגיל 8 וחצי.

אתם כותבים לי על ג'וק שקפץ עליכם?!
ילדה כתבה פה על אונס שהיא עברה.
בחיאת, מה תזכרו עוד 40 שנה? ג'וק או אונס? אם אין לכם מה לכתוב אל תכתבו

כמעט טבעתי בים פעם אחת.. אכן מקרה מלחיץ: \
הייתה עוד פעם שהייתי בקיר טיפוס, גבוה אבל לא מאלה הממש גבוהים עם החבלים. קיצר אתה צריך לטפס,, ואז לרדת בחזרה ולא לקפוץ כי אין חבל שמחזיק אותך. אז עליתי עד הסוף- משהו כמו 3 קומות של בניין, ואז ירדתי עד איזשהו שלב וחשבתי שאני למטה אז קפצתי.. מסתבר שהייתי בגובה של 2 קומות של בניין בערך ומזלי שהמזרן היה נחמד אלי כי רק נקעתי את היד חחח
הקטע הכי מצחיק שאחרי שקפצתי אז כולם אמרו לי "וואו איזה מגניב" "את ממש טובה בזה" חחח ולא התכוונתי לקפוץ xd

הרגע שסיפרו לי שסבתא שלי נפטרה
הפעם הראשונה שהקאתי מרצון אני זוכרת איזה בגדים לבשתי אפילו פשוט נורא

היום שהחברה הכי טובה שלי, שהייתה כל החיים שלי, שהייתה היחידה לצדיי, עזבה את הארץ והתנתקה ממני..
ירדתי בציונים, נכנסתי לדיכאון, ריבים.. תקופה קשה.
למזלי יצאתי ממנה

שניסו לתקוף אותי מינית והצלחתי לברוח
ושהזניחו אותי ל מעט ונשפך עלי מים חמים שהיו על אש שעתיים על היידים ואז במקום אחר בהרך ואז על אותה יד שוב זה כאב רצח לא השכח הזה אף פעם בחיים שלי
1, שראיתי את הסבתות שלי הולכים אצל המהבת של אבא שלי, ושהוא בגד באימא שלי לא השכח אף פעם 2, שההוא הרביץ לאימא שלי
3, ושעזרתי לו לברוח ממשטרה לא השכח הזה למרות ההכול
4, ושאבא שלי הרביץ ךי חזק וחבל ובחבל היה איזה מסמר ונכנס לי וזה עשה לי אינפקציה כמעט

5הטרדה מינית מבן דודה שלי, ועוד הרבה דברים שלא מצליחה להקל וחלקית ומתביישת בזה גם

את ההרגשה שהייתה לי שכמעט מתתי.

סה קרה לפני חודש... היינו בים ואימא שלי נרדמה על החוף אז הלכתי לים ושחיתי רחוק מאוד רחוק והיה סלעים וגלים ואז הרגשתי שגל מטביע אותי אז התחלתי לשחות בשיא המהירות וכשיצאתי מהמים התעלפתי...

שהייתי במעלית ואיזה אחד ניסה לגעת בי (כנראה הוא היה גיי) הוא נגע לי בז**
דבר כזה אני לא יכול לשכוח!

שנירדמתי בכיתה

שיחה שלי עם מישהו פה

לפני חצי שנה בערך יצאתי עם כמה ידידות לפארק... הכול היה סבבה עד שאיזה ערס הגיע והתחיל להציק להן... ניסינו ללכת ממנו ודיברנו שיפסיק להציק... זה לא עזר... הלכתי איתן שם הלכנו משם והוא רץ אחרינו וניסה להפשיט מישהי והתחיל לגעת בה (הייתי מאוהב בה) בקיצור ישר העפתי אותו ממנה והרבצתי לו... לא עזבתי אותו עד שידידות שלי אמרו לי... אחרי זה הלתי משם איתן.. אחרי איזה דקה אני קולט הוא רץ אחרינו והוא היה עם סכין וכמו שאני אומר תמיד את יכולה להבין מה קרה... הלכתי לעשות תפרים ואחרי שבוע בערך זאת שהוא נגע בה באה לראות אם אני בסדר... היא נכנסה לחדר והתחילה לבכות ולצעוק"למה עשית את זה? למה נדקרת בשבילי?"ועוד כול מיני כאלה... היא העיפה אותי על הקיר ואני רק רציתי לחבק אותה... הרגעתי אותה קצת וחיבקתי אותה יש לי חברה חצי שנה... זה קרה לפני חצי שנה... זאת שהוא נגע בא זאת החברה שלי שאני בחיים לא יעזוב בלי סיבה מוצדקת ובחיים לא יוותר עליה...

היום בו ניסיתי להתאבד...

punk east
נכון כבר כתבת את התשובה הזאת פעם ועשית העתק הדבק? xd

כן.. כבר הרבה פעמים נמאס לי לכתוב כול פעם את הסיפור גם כי אין כוח וגם כי אני מעדיך לא לספר את מה שקרה לעצמי...

הילד שאהבתי עבד עלי שהוא רוצה להיות איתי.
זה קרה כשלא באתי לבית הספר והוא התקשר אליי בבוקר, מודה שהופתעתי כי הוא בחיים לא התקשר אליי, הוא שם את הפלאפון על רמקול ליד החברים שלו, פיתח איתי שיחה שאל למה לא באתי, התרגשתי.
אחרי כמה דקות בודדות של שיחה הוא אמר לי שהוא מחבב אותי כבר כמה חודשים, האמנתי בטיפשותי.
אחכ הוא אמר שהוא רוצה להיות איתי, אמרתי לו שכן.
ברקע שמעתי צחקוקים וחשדתי אבל לא התייחסתי לזה ברצינות, אמרתי לו ביי וניתקתי.
אחרי כמה שעות חברה שלי כותבת לי אם לא הרגשתי שמשהו מוזר קורה, עניתי לה שלא ולמה שיקרה משהו מוזר.
היא סיפרה לי שביקשו ממנה את המספר שלי כדי לעבוד עלי, ממנה הכי נפגעתי כי היא לא הזהירה אותי.
מזל שהתקדמתי הלאה וזה היה ממזמן, אבל זה השאיר לי צלקת קטנה

הייתי עם חברים ב2 בלילה באיזה פארק.
ואז איזה 5 ערבים בני 20 בערך התחילו לזרוק עלינו
אבנים ולהגיד שיתנו לנו מכות רצח וצעקו אללה אכבר.
והם רדפו אחרינו איזה קילומטר.
היינו בני 14-15

את זה שהתעללו בי ביסודי... ומה שאני הכי זוכר זה שהם קשרו אותי לשולחן ולדלת של בית ספר בסוף יום ואחד המורים שחרר אותי בשש בערב אחרי שעבדתי על הגוף שלי ואני כבר לא שמן הם באים לבקש סליחה...

רבתי עם סבא וסבתא שלי ריב ענק... סוג של איימו עלי שישאירו אותי לבד בחול

וואו יש פה דברים הזויים לגמרי...

שההורים הודיעו לי ולאחים שלי סבתא שלי ז"ל נפטרה...

שמישו עם עיניים אדומות רדף אחרי עם סכין הייתי בת 9-_-
שאח שלי הטריד אותי מינית
ואת היום האחרון שאבא שלי גר איתי
ואת כל החרא שנה שעברתי בכיתה ח

שהילדה שהייתה הכל בשבילי.. ואהבתי אותה אהבה אמיתית ואני עדיין אוהב אומרת לי שהיא משחקת בי.. אני חושב שביום שהיא בעטה אותי זה היום שבאמת ניסיתי להתאבד.

אני יזכור חמש או שש רגעים בדוק-
1. היום שבו הבנתי והתמודדתי עם העובדה שאני כנראה בולמית.
2. היום שבו כמעט מתתי עם שניים מהאחים שלי (תאונת דרכים בטיול ג'יפים.. לא נגמר טוב)
3. היום שבו אחותי סיפרה לי כל כך הרבה דברים שפיספסתי.
4. היום שבו עברתי בית ספר. (עברתי ממקום יפיפה למרכז.. הוד השרון #טעות)
5. כשהלכתי למנהלת אחרי שהכאיבו לי פיזית ומילולית.. והיא אמרה שהיא לא יכולה לעשות כלום (בולשיט)
6. היום בו התאהבתי לראשונה.

מכיתה א' עד כיתה ג' אז היו איזה סוג של חבורת בנות כאלה שכל הזמן עשו חרם עלי ועל החברה הכי טובה שלי צחקו עלינו והאשימו אותי ואותה בהכול ובכיתה ג' הם הפסיקו אבל אף אחד בכיתה לא שם עלי ולא היה אכפת ממני לאף אחד וממש פחדתי מהם ובכיתה ה' אז לחברה שלי התחילו להיות יותר חברים וכל זה ואז יצא שהיו הרבה פעמיים שאני הייתי לבד ותמיד שקיבלנו ציוניים למבחן אז היא החריכה אותי להגיד ועם לא היא לא תדבר איתי וכאלה ובקיצור מאוד סבלתי עד כיתה ו' ואף אחד לא ידע על זה שמרתי את זה לעצמי ובקיצור עכשיו אני יותר מפחדת אני לא מתכתבת עם הכיתה שלי בוואצפ כי אני מפחדת שהם יהיו כמו הכיתה הקודמת שלי אני לא מדברת בשיעור כי אני מפחדת שיצחקו עלי ודברים כאלה מקווה שזה יעבור לי בעתיד וגם אני זוכרת עוד איזה מקרה שהיה בכיתה א' עם החונכת שלי בקיצור היא האשימה אותי שבגללי שהיא עוזבת את הבית ספר ועוברת לגור במקום אחר ולא עשיתי לה כלום היא רצתה שאני יהיה חברה של החניכות של חברות שלה ואני לא רציתי אני רציתי להיות עם החברה שלי ולא עם החניכות של חברות שלה ובקיצור במשך חצי שעה הלכתי כל פעם לחונך אחר ותמיד הילדים לא רצו אותי וכשאני הייתי חונכת אז אני הייתי כל כך טובה לחניכה שלי ולא רציתי שהיא תרגיש כמו שאני הרגשתי והכרתי לה ילדות חדשות ועזרתי לה להתחבר אל אנשים וזהו חח לא אחפור עוד

זה היה בחול לפני כמה שנים בת דודה שלי ניסתה ללמד אותי לשחות ואז קרה הרגע שכמעט טבעתי. מזל שהיא הרימה אותי והצילה אותי מהטבעון, מודה לה.

עוד מקרה שכמעט טבעתי לפני הרבה שנים שהייתי קטנה אבא שלי רצה שאני אבוא איתו לים והרים אותי כי המים שאיפה שהוא היה היו עמוקים ולא ידעתי לשחות ואז הוא התרכז רק בגלים או לא יודעת במה וכמעט שכח אותי שאני ביידים שלו. כמעט טבעתי. אחרי שהרים אותי והציל אותי השתעלתי וחשבתי שאני עומדת למות, מזל שנשארתי חיה.

כן, אלה היו שני מקרי טבעון בבריכה ובים שאני לא ישכח.

ניסו לשדוד אותי (ברפלקס) אז דקרתי אותו עם סכין ששכחתי בכיס שלי ועכשיו אני משלם על זה כל חיי

היום הזה שאני וכמה חברות שלי היינו בקניון ופדופיל הטריד אותנו.

הריבים של אמא ואבא שלי, בעיקר מה שיכול היה לקרות אם לא הייתי עושה משהו.

זה שחטפתי מעשר ילדים מכות רצח במשך משהו כמו שעה וחצי... אבל זה היה למען מטרה טובה הילדה שהם ניסו לאנוס ברחה:) היה לי שבר בצלעות וסדק בראש... שברתי את היד והרגל ואז גם הייתי צריך להסביר למשפחה שלי שאני מעדיף למות מאשר לראות בת סובלת ועוד מבן..

הכלב שלי, ברדוגו המניאק הטביע אותי בבריכה כשהייתי בן 9, מזל שדוד שלי דורון שיסף לו את הגרון.

לפעמים אני תוהה אם הוא ניסה להטביע אותי כי חתכתי אותו עם סכין יפנית כל הזמן

את היום כשאבא שלי התעצבן עלי, באמצא הדרך בכביש, והוא הוציא אותי מהכוח מהאוטו והתחיל לצרוח עלי באמצע הכביש ונתן לי סטירה, וזה היה ליד שדה, אז ברחתי, ולא הפסקתי לבכות. התסתתרתי, וכל המשפחה שלי התחילה לחפש אותי. כשחזרנו, זה הייתה הפעם הראשונה שחתכתי.

הייתי במסיבה עם חברים ועוד כמה ילדים שלא הכרתי והם שתו מלאו והתחילו לרדוף אחרינו ולהקיא בכל מקום עד שהזמינו להם משטרה, ואני חושבת שהיה מישהו שהתעלף

ראיתי את סבתא בתחתונים?

- בכיתה ה כשחזרתי מבית הספר שמתי את היד על המעקה של המדרגות והיה עליו גוק ונגעתי בו וממש צרחתי חחח
- המורה שלי להנדסה בכיתה ו צרחה עלי על משהו שגם ככה עשו לי בגללו את המוות בכיתה ובגללה צחקו עלי אפילו יותר, זה היה נוראי. אני לא אשכח את זה לעולם
- כמעט טבעתי פעם בטיול שנתי כי מישהו דחף אותי למים העמוקים, לא הרבה אנשים יודעים את זה (ותודה למי שהצילה אותי כי אחרת באמת יכולתי למות)

שהייתי בת 8 הייתי אצל סבתא שלי ודוד שלי תיקן לה את הביוב כי נכנסו לה משם מלא ג'וקים והביוב היה בור ארוך וצר והיה צריך לסתום שם חורים אז אני הייתי הכי קטנה ונכנסתי ונראלי שעלו עלי מלא גוקים ואחכ הייתי הכי מסריחה בעולם וסבתא שלי קירצפה לי את כל הגוף שעה.
שנה שעברה חיכיתי לאוטובוס ואיזה בן זונה מבוגר ניסה לאנוס אותי (אל תידאגו הוא לא נגע בי אפילו)
שהייתי ביסודי היה לי מקרה עם איזה מורה שממש רבתי איתה והיה לי טראומות מזה.. אבל כבר התגברתי על המקרה

וואו ממש דאגתי לרגע שהוא נגע בך

יש כמה,
*שדוד שלי צילם אותי בסתר וקצת הטריד אותי
*כמעט נדרסתי
*הפעמים הראשונות שהתחילו איתי (לא מאמינה שאני עדיין זוכרת)
*הפעם הראשונה שהתעלפתי (מקווה שהאחרונה)
*שהכלב של השכנים נשך אותי
* שאיזה מבוגר הטריד אותי
*ילדה שסתם שונאת אותי (אפילו אני לא מבינה למה) התחילה להעליב אותי ולקרוא לי בשמות גנאי באוטובוס מול כולם וזה היה נורא!
*וזיכרונות מהחבר הכי טוב שלי שהיה לי ביסודי (חבל שלאט לאט ניתקנו קשר)

וואי איזה סיפורים כולם! אני בשוק שקוראים דברים כאלה זה נשמע רק מסרטים.. תתגברו על זה אתם אנשים חזקים!

את היום שברחתי מהבית חולים הפסיכיאטרי
ואז הגיעה אבטחה וגררו אותי בכוח בחזרה לבית חולים
הרגשתי פשוט מושפלת ועצובה
בחיים שלי לא הורדתי כל כך הרבה דמעות ביום אחד

ועוד משהו- את היום שבו גיליתי שיש אלוקים ושהוא שומר ואוהב אותנו 3>

שיחה שלי עם מישהי מכאן.. לא אשכח אותה בחיים:/

אבא שלי עלה לי על הרגל עם האוטו חחח לא שם לב בסדר סולחים וזה
סבתא פתאום מרימה את החולצה ואין לה חזיה בסדר זקנים וזה
הפעם הראשונה שקיבלתי ציון רע 60 ומשו
חברות מעצבנות וזה..
שכמעט טבעתי בשיעור שחייה והמורה הזבל לא עזר לי

הייתי בת 12 והיינו בחול. קיצר רציתי לצאת לטייל ואף אחד לא היה מאורגן, התחלתי לריב עם אמא שלי, ובסוף פשוט קמתי ויצאתי. הם היו בטוחים שאני יישאר באיזור שהיינו בו, וגם לא לקחתי פלאפון כי היה שבת, אז פשוט הלכתי. אני אפילו זוכרת שלבשתי גינס קרוע וחולצה עם דגל ארצות הברית.
אז שיעמם לי, ופשוט התחלתי ללכת רחוש יותר ויותר. נכנסתי ליער אחד חשוך לגמרי, באיזור ממש מבודד, והתחלתי להתרחק קילומטרים. אמצע איטליה, שומקום, לא מבינה איטלקית, 99% שיקרה לי משהו, ואני ממשיכה ללכת. הייתי ממש סקרנית לגלות את המקום הזה.
מסתבר שעברו 3 וחצי שעות ועוד לא חזרתי. ההורים שלי התחילו לדאוג ולהיכנס לפניקה, אבא שלי יצא לחפש אותי ואמא שלי ניסתה להבין מאנשים שם איך להתקשר למשטרה.
בסוף אבא שלי מצא אותי, זה כבר היה שהתחיל לרדת גשם מטורף, הגעתי הביתה סחוטה וכמובן שאמא שלי צרחה עלי את נשמתה.
אז לא הבנתי מה העא רצתה מהחיים שלי. היום אני חושבת שיצאתי מטומטמת. אבל הייתי עושה אתזה שוב בתכלס:-) רק שמאז לא מרשים לי בחול להתרחק יותר מדי:-\

את השקרים והדברים המזעזים שאיזה ילדה עשתה לי בכיתה ו' וכולם האמינו לה.
וגם שסבתא שלי נפטרה..

את מה שעברתי ביסודי:/
הייתה ילדה בכיתה ד שהייתה חברה ממש טובה שלי והיא ידעה הכל עלי ואז בכיתה ה הצטרפה ילדה חדשה לכיתה, והיא הייתה בלונדינית עם עיניים כחולות וממש גבוהה וממש יפה יחסית ואז החברה שלי עזבה אותי והתקרבה אליה ואני לא יודעת למה אבל לילדה החדשה הייתה בעיה איתי והן התחילו לרכל עלי וזאת שהייתה חברה שלי ידעה הכל עלי, אז היה להן הרבה על מה לרכל. ותכלס משם המצב רק התדרדר, הן נהיו ממש מקובלות, אני נשארתי בלי חברות, בנות צחקו עלי וריכלו עלי. בכיתה ו המורה שלי הושיבה אותי ליד זאת שהייתה "חברה" שלי והיא פשוט התחילה לבכות כי היא לידי. כשבאתי לדבר עם קבוצה של בנות הן אמרו שלוש ארבע ו... ופשוט רצו וברחו ממני. המחנכת שלי השפילה אותי מול כל הכיתה, קיצר ממש חרא.
בחטיבה עברתי בית ספר לתיכון בלי אף אחד מבית הספר הקודם שלי ועכשיו טוב לי אבל עדיין אני מפחדת להתקרב מדי לבנות כי אני מפחדת שמשהו כזה יקרה לי שוב. זה ממש הוריד לי את הביטחון העצמי שגם ככה לא היה בשמיים...
ממש חפרתי אבל התחלתי לכתוב וממש הייתי צריכה לפרוק אז בטח אף אחד לא קרא אבל לא נורא ;)

בגן הכרתי את הbff שלי עד עכשיו (כיתה ז ) ובסוף ב היא עזבה.. בדיוק בשנה שהיא עברב עירבבו בית ספר שנסגר לתוך הבית ספר שלנו וזה שלידנו וממש התגשתי ושמחתי כי בבית ספר שנסגר היתה חברה די טובה שלי מהגן קראו לה הדס (שם בדוי ) וכל הזמן שמחתי ודאגתי שהיא תהיה איתי בכיתה ודיברתי עם המחנכת והמנהלת וכולם... דיברתי עליה כל כך הרבה עד שהחברה השנייה הכי טובה שלי, הילה (שם בדוי ) כעסה ממש והיא לא ממש אמרה לי. התחילה השנה, הדס ואני באותה הכיתה עם הילה. ואני רק עם הדס. עוזרת לה להסתגל, להתמצא סבית ספר, ללמוד את ההימנון.. משמשת כחברה תומכת ולא רואה שהיא מרוחקת... כעבור חודשיים שהיא כבר בסדר ועם חברות חדשות אני רואה שהיא ממש מרוחקת, כל הזמן עם החברות החדשות שלה... הנחתי שאני סתם מגזימה... אני חןזרת להילה. הילה כועסת. לא מדברת איתי. טוענת שאני נטשתי אותה והיא רכשה חברות חדשות. הדס עם רז ועדן (שמות בדויים ) בחבורה קטנה משלהן. ממש מתעללות בי. אני אומרת להם היי פתאום בם בשיחה פרטית, הילה הופכת להיות מקובלת ממש... מחליפה חברים, בראש הפירמידה... לא מספרת לי שום דבר. אני לבד. 100% לבד. גם נוי ה-bff מוצאת חברות חדשות. כעבור כחצי שנה שאני בלי חברות אני ונוי נפגשות ואני מספרת לה מה קורה ובוכה. נוי קצת מרוחקת אומרת לי שאולי זה הזמן להרפות. אולי אני והיא צריכות להפסיק להיות חברות. היא הולכת. אני בוכה כל הלילה. אני ונוי בקושי מדברות... אני לגמרי לבד. מנסה להיות חזקה. באמצע ה', אחרי שנתיים וחצי של גיהינום, אני אוזרת אומץ ומשכנעת את הדס לתת לי הזדמנות ופעם הראשונה, כשאני מזמינה אותה להיפגש, אני שומעת אותה באמת שואלתאת אמא שלה. אח.. איך שאהי זוכרת את הרגע הזה. אנחנו נפגשות, אני מסבירה לה את המצב, מתנצלת וקצת בוכה. אומרת שהיא מצטערת יום אחרי זה מדברת עם הבנות. כיתה ו זה משהו אחר לגמרי. יש לי המון חברות וטוב לי. אני לא אשכח את כל זה לעולם. סליחה על החפירה