מסע לפולין- בעד או נגד? ונימוקים, באמת מעניין אותי מה כל אחד חושב

בעד, כי לדעת את ההיסטוריה של העם שלנו ולראות מה הוא באמת חווה ואיך לדעתי זה מרתק (חולני, אבל מעניין לדעת מה באמת קרה שם).
וטיול עם הכיתה שלך לחו"ל זה כיף רצח.

מן הסתם זה כל אדם וההחלטה שלו, זה משהו מאוד אישי.
אני יכולה להגיד שאני ארצה יום אחד אבל משהו שלא יהיה מדכא יותר מידי בשביל להתמודד איתו.

אין לי ממש דעה מדויקת, אבל יותר לכיוון של הבעד. זה בהחלט עוזר להבין את העוצמה ואת כובד הדברים שקרו, ולרכוש עוד כבוד והבנה. מצד שני, המון אנשים יכולים להזדעזע מזה. נכון שאפשר להחליט מראש לא לצאת אבל הרבה יוצאים ואחר כך מתחרטים, חבל.

אני בעד.. אנסה להסביר עד כמה שאוכל.. במסע פולין זה טוב כדי לדעת מה עשו ליהודים בזמן מחלמת עולם גם לראות מקומות איפה שיהודים היו עם נאצים...
רק בעיה שזה המון כסף בערך 6 אלף..

אני טסה כל שנה לפולין בשביל שופינג
אבל אני אוצה לטוס פעם אחת עם הכיתה לזה כי זה מעניין אותי

נגד. הייתי לפני שבועיים

בתור אחת שהייתה שם מלפני כמה ימים בדיוק
אז ללכת אין לי ספק בכך, היה לי כל כך קשה שם ברמה מטורפת כי לא פשוט להיות שם.. גם הנסיעות שהן ארוכות, השינה.. את ישנה בערך 5-6 שעות גג, הקור הבלתי נסבל שיש שם, אני היה לי בועה ברגל לא יכולתי לשים שום נעל וסבלתי רצח תחשבי כפכפים ב10 מעלות קור.. את משתגעת אבל אני לא מתחרטת
כי כשאת נמצאת שם את מנותקת, מנורת מכל מה שקורה את נמצאת במקום אחר שהוא לא מקום המחייה הטבעי שלך.. זה בלי ההורים והסביבה שאת רגילה אליה
את הולכת למקום שרק אם את שם את מעכלת שבמקום שאת עומדת היו מלפני 70 שנה עוד מליונים שעמדו שם בצפיפות ובקור.. כשאת תגיעי לרמפה באוושביץ את תביני שפה במקום הזה בגרמנים חילקו את היהודים מי למוות ומי ל"חיים"
אני לא יגיד שפוט שם כי לא פשוט בכלל.. הגעגועים להורים וכו'.. אבל כשהייתי שם הבנתי כמה המשפחה חסרה לי, כמה אמא שלי חסרה לי.. כי אנחנו רגילים להכול מהכול, רגילים לראות שמש שמיים דשא ואת ההורים.. הם האלה מלפני 70 שנה הם לא היו רגילים וכשאת שם את מבינה כמה זה חשוב וכמה את מעריכה את הכול
פתאום את עצובה כי את לא איתם ושנייה אחרי את בוכה כי את מתגעגעת.. עד עכשיו אני רוצה את אמא שלי 24/7 איתי
כשאני בבית ספר ומדברים על אמא בא לי אותה איתי
ולמרות כל הקושי שעברתי אני יצאתי עם משהו למדתי על עצמי דברים כי חשבתי שזה קל להסתדר בלי אמא ואבא במיוחד שזה רק לשבוע וזה לא היה ככה ועוד דברים אישיים לגביי.. זה גם גיבש בין הרבה אנשים שם אני התחברתי והכרתי גם אנשים שלא הייתי מדברת איתם בחיים..
וגם את רואה את התמיכה שמישהו שאת לא מכירה משום מקום בא ומחבק אותך אף פעם לא דיברתם או החלפתם מילה
קיצור באמת תלכי כי למרות כל הדברים השליליים שיש במסע הזה יש גם צחוקים באוטובוס ובחדרים באמת ששווה להיות שם. זאת חוויה שלעולם לא תחזור.. גם אם זה היה בצבא זה בחיים לא יהיה כמו דרך הבית ספר ( ולא סתם פירטתי הרבה.. זה בדי שתביני למה את הולכת ) עכשיו זה בידיים שלך בהצלחה