מאוהבת בחרדי.. איזה אסון איך להעלים תאהבה הזאת?

זמן, גלידה והרבה מאוד הסחות דעת. או להכיר מישהו אחר. אין דרכים אחרות ><

איך זה קרה?
איך זה ייתכן?

למה אסון?

אני התאהבתי בדתי לאומי משהו כזה פחות או יותר אותו דבר >: רק מדבר על תורה כל היום! אבל היה לו אופי חמוד <:
פשוט עם הזמן (חודשיים שלוש) עבר לי ממנו סוג של דיברנו פחות, פעם פעמיים בחודש.. והריחוק העביר לי את זה.
ואני אכתוב מאנונימי למקרה שהוא באתר.. למה הוא צץ בכל מקום -.-

שואל השאלה:
אנחנו בקשר כבר שנה והאהבה שלי אליו רק הולכת וגדלה מיום ליום שאנחנו מדברים
הדיבור שלו בכלל לא דתי.. בחיים לא הייתי יודעת ש
הוא חרדי לפי הדיבור..

שואל השאלה:
וקרה.. לא יודעת איך
וייתכן ייתכן..

שואל השאלה:
וזה אסון כי אנחנו לא יכולים ליהיות ביחד
לא עכשיו ולא בעתיד

למה אתם לא יכולים להיות ביחד?

שואל השאלה:
כי הוא חרדי ואני אתאיסטית
בשביל שנהיה ביחד הוא יצטרך לחזור בשאלה-שזה אומר ניצוח מוחלט מהמשפחה שלו
או שאני יחזור בתשובה ואני לא מאמינה באלוהים

יש גם דרך האמצע.
כבר קרה שהיו כאלו קשרים; כמובן עם פשרות, מתוך אהבה וכבוד לבן זוג.
את תשמרי, על כשרות, שבת, ונידה, שהם הכרח בבית של דתי, והוא יקבל אותך כמו שאת.

שלושת השמירות האלה, אינם בהכרח סותרים את זה שאת אתאיסטית:
שמירת כשרות, זה ענין של שיטת עבודה וסדר בבית שאין בהם כדי לסתור את חוסר האמונה שלך, אמנם קשה יותר, אבל עולם ומלואו לבן הזוג שלך.

שמירת שבת, הוא אקט חברתי סוציאלי, שאת בהחלט יכולה "לגייס" לטובת התירוץ שתתני לעצמך; כמובן שאת תצטרכי קצת יותר מלא לעבוד בשבת; דרך אגב, מה שיפה בזה ששבת הוא יום משפחה נפלא שבו כולם ביחד, בבית, בחוץ, אבל בלי מדייה, ובלי טיולים בטבע שנדרש להם לנסוע ברכב.

נידה, זה אקט שבה מתוך חינוך לנקיון, והגיינה, שאמנם היום הרבה יותר פשוט מאותה תקופה שקבעו אותה, אבל מן הסתם, פה הדת שמרה על זה גם היום; הכיף בזה שבני זוג דתי שומרים על זה, הוא שבשבועיים שאחרי תקופת הנידה, הם מתחדשים ו"חוגגים" את האהבה שלהם בכיף והתלהבות, כי לא היו במגע שבועיים.

וכל זה, מתוך אהבה וכבוד, לגבר שלך שאת כל כך אוהבת ומעריכה, שהוא גם, מן הסתם, יקריב עבורך מההדגשים והאיסורים, שקיבל בחינוך שלו, וכמובן, אולי, איזו פגיעה זמנית ביחסי המשפחה המצומצמת שלו.

אל תוותרי עליו בקלות.

ואל תהיי עצובה.
את לומדת על החיים, וככה את מקבלת פרספקטיבה עליהם.

בסופו של דבר, אם לא יצא משהו, תזכרי את הקשר היפה, ואת ההנאה שהייתה לך עם הבחור הזה, ותנצרי אותו בלב ובראש; זה מותר, ותאמיני לי שבלב ובראש שלנו יש הרבהמקום, וגם לאהבות עבר, מאשר אנחנו צריכים לאהבה בהווה; זה אפשר ביחד.
החןויות שלו הן זה מה שבונות אותנו, ומחשלות את הנפש והרגש, ובמובן הטוב.

איך התאהבת בחרדי? לא הסתכלת על הלבוש? דיבור? איך זה קרה?

שואל השאלה:
הוא מקבל אותי כמו שאני.. הוא אמר לי גם יחסית הרבה פעמים שהוא לא יתן לי לחזור בתשובה אם זה רק בשבילו ואם אני לא מאמינה אפילו קצת..

והליבוש שלו רגיל.. הוא מתלבש יותר יפה מרוב החילונים שאני מכירה, הזקן שלו כמעט קצוץ לגמרי והפאות שלו קטנות ומסודרות ובדרך כלל תמיד מאחורי האוזנים.. הוא אם לא מדבר על סקס בכלל וזה ממש יפה ומכבד אותי
הוא ממש חמוד והוא תמיד דואג לי ועוזר לי.. זה שהוא חרדי לא הוריד לי ממנו, לא התייחסתי לזה..
וגם בכללי הוא מאוד לא חרדי טיפוסי, הוא מאוד שונה מחרדים חבדניקים רגילים.. תפסית העולם שלו שונה וזה מה שבכלל גרם לנו ליהיות בקשר בהתחלה

הוא נקרא דתי, לא חרדי.

ולמה להעלים?! חשבת פעם על גורל? איך ולמה דווקא הוא?
ביהדות, כשמסתכלים על זוג מתחת לחופה, אומרים שזה נס - כי איך מתוך מליונים של גברים ומליונים של נשים, דווקא שני אלה שעל הסט, נפגשו; הפגישה בניהם, הזיוג הוא נס, ומעבר לזה הכל זו עבודה קשה של בני הזוג, לשמור על הקשר, הניצוץ שלהם לחיים שלמים יחד.

ובקשר לאתאיזים, אני מעביר לך ציטוט של חלק ממה שמתואר בויקיפדיה, וגם קישור לערך שם, ושממנו את לומדת שהאתאיזים לא באה בסתירה עם קיומו האל/ישות אלוהית אחת, אלא פשוט לא מאמינים בו או מקיימים, אבל מסכימים שהוא קיים, מה שלדעתי עושה את ההבדל בניהם לדק מאד; בסך הכל השקפה:

"אִיזְם, במובן הרחב, פירושו דחיית האמונה בקיומן של ישויות אלוהיות (1) (2). במובן צר יותר, אתאיזם הוא העמדה (3) או האמונה הספציפית לפיה אין ישויות אלוהיות (4) (5). בהגדרה על דרך השלילה אתאיזם הוא פשוט היעדר אמונה בקיום אלוהים או ישויות אלוהיות כל שהן (3) (5) (6) (7). ובאופן הכללי ביותר אתאיזם הוא פשוט היעדר תאיזם (8), מסיבה זו האתאיזם מונגד לעתים, באופן בלבדי לתאיזם, (9) (10) שבצורתו הכללית ביותר הוא האמונה לפיה לפחות ישות אלוהית-פרסונאלית אחת קיימת (כלומר, ישות אלוהית כפי שהיא מוגדרת בספרות דתית כל שהיא או לחלופין, במסורות דתיות לשוניות) (10) (11). מכאן שאתאיזם לא בהכרח יהיה מונגד עם אגנוסטיות או דאיזם, וייתכנו חפיפות בין עמדה אתאיסטית מסוימת לבין עמדות אלה (ועמדות חילוניות נוספות), בהתאם להגדרה שניתנה לכל אחת מהעמדות."

שואל השאלה:
הוא חרדי לא דתי.. יש הבדל בין דתי לחרדי

שואל השאלה:
אבל אני לא מסכימה שהוא קיים.. אם הייתי מסכימה שהוא קיים הייתי מאמינה בו..

סליחה, אני בילבלתי בין אתאיזים לתאיזים, ולכן ההודעה הקודמת שלי לא נכונה, במובן שהאתיאיזים מכיר בישות אלוהית אחת.

אבל, ברעיון הכללי, שאת יכולה להתמודד עם הבדלי ההשקפות, אני עדיין חושב שאפשר.

שואל השאלה:
אני מוכנה לעשות הכל.. זה הוא שלא רוצה לתת לי לעשות את זה..
כל הזמן הוא אומר לי תעברי תא בה שלך אליי זה חסר סיכוי תמצאי מישהו יותר טוב ממני שלא יעשה לך רע וכאלה ולא יפגע בך
ולא משנה מה ניסיתי להגיד לו הוא עדין אומר שזה נורא מסובך..

ובכלל; לפי התאור שאת מתארת אותו, הוא בן אדם סבבה, ונפלא, ששווה להחזיק בו ולא להרפות. תזכרי, הנקודות הבודדות שתארתי קודם, הן לא פשוטות, אבל אפשריות לגישור..
אני מחזיק לכם אצבעות! ומאחל לכם שתמצאו את הדרך להיות ביחד, ומאחל לכם שנה טובה.

תהיו ביחד לא תהיו ביחד רק תעשי טובה, אל תחזירי אותו בשאלה זאת טעות איומה, לא רק ניתוק מהמשפחה אלא גם מאלוקים, זה שאת לא מאמינה בו זה משהו אחר, אבל זה יתנקם בו בסוף

אל תדרדרי אותו לחיים החילונים כי זה קורה הרבה שחרדים או דתיים יוצאים עם חילוניות והאמונה מידרדרת

תשלחי לו את ההודעות שלי; אוליח הוא ישתכנע לנסות.


אני לא יודע אם את אוהבת לקרוא ספרים, אבל נתקלתי בספר מדהים שנקרא " העבד", של הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר; מציע לך לקרוא אותו.

יש אכן סיכויי, שהוא "יתדרדר" לחילוניות ויש סיכויי שלא; זה באמת תלויי בשואלת, אבל יש גם סיכויי קלוש, שבלי כוונה, ומתוך אהבה גדולה מאד, היא תשאב בשמחה לעולם שלו גם.

לכן, אין מצב של שחור ולבן, יש הרבה אפור, ואפור חיובי.
גם בדת יש זרמים שונים..

לא קראתי את כל התגובות, רק את האחרונות כי זה ארוך רצח.. אבל זה לא נראה לי הגיוני שאת תנסי לשנות אותו למשהו אחר רק כדי שתהיו ביחד.
הוא מי שהוא ומה שהוא וזהו. כנל לגבייך.
זה די אבוד מראש.. יש דברים שלא נועדו להיות.
אני מציעה לך לעבור הלאה למישהו שאת כן יכולה לממש את האהבה שלך איתו, זה קשה ויקח זמן אבל אין מה לעשות. הקשר שלכם די אבוד.. אתם לא דומים בסגנון חיים ואני ממש בספק אם תצליחי לסבול את הסגנון שלו. גם לי זה קרה. עדיף לך לחסוך את כל הכאב ראש ולב הזה..

שואל השאלה:
אני לא הולכת לדרדר אותו לדום דבר שהוא לא רוצה בו.. אם הוא יחזרו בשאלה זה יהיה רק מרצונו האישי.. כנל הוא לגבי..

למגיבה wעלמהw ולשואלת, אני מצרף כאן כתבה בה מופנית שאלה: "אילו בעיות הלכתיות יש בנישואין בין דתי לחלונית"

עלמה, בבקשה תקראי את השאלה, התשובה, ואת 30 התגובות, ותראי ש"הבוגי מן" שאת מציבה מול השואלת, והחשש מפגיעה בו או בה או שזה לא ייתכן, הוא לא כזה מפחיד, ואת תמצאי שדווקא יותר מגיבים חושבים כמוני.

ודרך אגב; למה שלא תקראי את כל התגובות כאן?

דרך אגב, ואחרי הרבה תגובות; בני כמה אתם, והאם אתם מכירים ממש, או רק מתכתבים?

שואל השאלה:
אני בת 17 והוא בן 19.. מכירים ממש
אנחנו מדברים יותר בהתכתבות אבל זה כי הוא בלימודים