מי יכול להגיד חוות דעת על קטע קצר שכתבתי מהלב?

אני אשמח.

בכיף

שואל השאלה:
אחלה
אז הכרנו
ודיברנו.
באמת שהיה לי כיף, חיכיתי להודעות ממך, חיכיתי שיהיה לי משהו כדי שאני אשלח הודעה.
כל הודעה ממך הרגשתי מוצפת.. הרגשתי שיש לי דיגדוגים בבטן... אבל דיגדוגים נעימים כאלה.. אתה יודע.
רציתי להתעורר עם הודעה ממך בבוקר, וללכת לישון בלילה בידיעה שאמרנו אחד לשניה "לילה טוב", וזה באמת קרה. זה היה. הרגשתי בעננים.
זו הייתה תקופה מושלמת בשבילי.
נתת לי להרגיש שאני הכי שווה בעולם.
החמאת לי, צחקת מבדיחות שלי.. אפילו אם לא היו כאלה מצחיקות..
אבל שנינו ידענו משהו אחד- הקשר הזה בעייתי.
כלומר, זה מה שאני חשבתי... כי הייתי סתומה.
ואמרתי לך "אתה יודע שזה לא אפשרי".
למרות שכל כך רציתי.
מתחרטת על השטות הזאת שאמרתי.
אתה הצעת שנצא, והתרגשתי מזה כל כך אבל דחיתי את ההצעה.
כמו סתומה.
ועכשיו אני יודעת שהקשר אפשרי.
אבל אתה...
אני די בטוחה שהמשכת כבר... כי מאז שהפסקנו לדבר- לא הייתה הודעה ממך של "מה קורה " או סתם "היי".
אמרת שאתה יוצא עם מישהי. אני יודעת (או לפחות ידעתי) שבאותו רגע זה היה שקר שלך... רק כדי שנפסיק לדבר כי הקשר הזה עשה לנו לא טוב. רק כאב.
אבל היום? כמעט בטוחה שיש לך מישהי.
ואני לא יודעת אם אני שמחה שאתה שמח או שאני עצובה שזאת לא אני.
אני בכלל לא יודעת אם אתה שמח.
בתמונות? כולם מחייכים בתמונות. זה לא משקף באמת רגשות.
במפגשים גדולים או קטנים היית מסתכל עלי והרגשתי את הקרח שיש בינינו... רציתי לסגור את עצמי איפשהו ולבכות.
אם רק הייתי יודעת מה אתה מרגיש...
שאני אדע אם עוד יש לי סיכוי להציל משהו, מהחלום שהיה פעם המציאות שלנו.

ואו תקשיבי כתבת מדהים וכל כך התחברתי לזה כי זה בול מה שקורה לי עכשיו! מדהימהה

שואל השאלה:
תודהה אלין!