מי קבע שצריך לצום? זה לא כתוב בתורה...

דווקא צום יו"כ כיפור מוזכר בתורה
"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוקים ל'-ל"א)
(מתוך ויקיפדיה)

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוקים ל'-ל"א)

שואל השאלה:
כתוב לענות את נפשותינו לא כתוב בהכרח שזה חייב להיות בצום..

הציווי כתוב במפורש בתורה: "בחודש השביעי, בעשור לחודש, תענו את נפשותיכם וגו'". הצום נועד לכפר על כל הרע שעשינו, יום כיפור זה יום שמתגלה הנקודה היהודית אצל כל בן אדם וצריך להתנתק מעולם החומר (שתייה מזון וכו)

כבר מימי התנך לענות את הנפש היה בדרך צום

הציווי "ועניתם את נפשותיכם" מופיע בתורה כמצווה מיוחדת ליום הכיפורים (ויקרא כג 27) - אך הוא אינו כולל פירוט או הגדרה. אלו נמצאים במשנה: המשנה מגדירה את חמשת האיסורים הכלולים בציווי של עינוי הנפש ביום הקדוש ביותר בשנה - איסורים המבוססים על הימנעות מהנאות הגוף ומצורכי היום-יום הרגילים. ואלו הם חמשת האיסורים: איסור אכילה ושתייה, איסור רחצה, איסור סיכת הגוף בתחליבי שמן, איסור נעילת נעלי עור ואיסור קיום יחסי אישות.
חכמים באו וגזרו את הגזרות שאפשר לעשות מהם הנאה ביום הכיפורים.
מכאן ש''ועניתם את נפשותיכם'' זה לא רק לצום, אלא גם עוד איסורים נוספים.

הציווי "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" מופיע בתורה כמצווה מיוחדת ליום הכיפורים (ויקרא כג 27) - אך הוא אינו כולל פירוט או הגדרה. אלו נמצאים במשנה: המשנה מגדירה את חמשת האיסורים הכלולים בציווי של עינוי הנפש ביום הקדוש ביותר בשנה - איסורים המבוססים על הימנעות מהנאות הגוף ומצורכי היום-יום הרגילים. ואלו הם חמשת האיסורים: איסור אכילה ושתייה, איסור רחצה, איסור סיכת הגוף בתחליבי שמן, איסור נעילת נעלי עור ואיסור קיום יחסי אישות.