למה לעזאזל אנשים צמים ביום כיפור ומתפללים אם הם נשארים אנשים נוראיים?! ובמה שאני גאה בעצמי שאני לעומתכם משתנה לכן הצום שלי באמת שווה (-:

חלקם חוזרים בתשובה בהמשך השנה אתה יודע.. וישנם שנשארים כמו שהם אבל מתישהו הם יישתנו

כל כך נכון
יש כאלה שצמים סתם בשביל להיראות "מגניבים"
אחר כך הם חוזרים על אותם חטאים אז מה יוצא להם?

לא נכון, בסופו של דבר הם משתנים

למה אנשים רעים חיים יותר זמן מצדקים?

בשביל שהיה להם זמן לחזור בתשובה,

אני מבקשת סליחה כשאני מרגישה שפגעתי במישהו שאכפת לי ממנו.
הסליחה שלי, לעומת זו שלך, נובעת מכוונה אמיתית ולא מפחד מאלוהים, אז היא באמת שווה (-:

לא צמתי כי אני לא מאמין בשטויות האלה. אם פגעתי במישהו זה כנראה הגיע לו.
מי שצם ואחר כך ממשיך רגיל לעשות שטויות צבוע.

היום שמעתי מישהו אומר " הבן זונה מזדיין הזה זרק ספר תנ"ך והוא כופר ולא צם, מזדיין מגעיל ובלה בלה בלה.." עם כיפה, יום אחרי יום כיפור.
וואלה, בן אדם, אתה לא יותר טוב ממנו -_-
אני שונאת צביעות, וצביעות בדת יש בשפע.

אתם טועים, אין ממש צביעות בדת, אלה רק ערסים ומתחזים, מה אתכם? אתם לא צבועים? רוב ככה פה וחלק לא, מי שבאמת סולח זה רק מכוונה אמיתית לסלוח ולא סתם, אגב מי שדיבר ככה היה כנראה ערס, דתי לא יגיד דברים כאלה, אלה לא שטויות, אולי לך כן אבל לא לאחרים, ואם זה לא הגיע לו? יכול להיות שאתה לא יודע את הסיפור האמיתי של אותו אדם? מה הוא עובר בחייו? אם אתה מסתכל על זה בעיניים של בשר ודם לא תוכל לדעת מי היה אותו אדם שבו פגעת, גם יכול להיות שטעית לגביו, גם פה בלי קשר לדת, רוב פה די צבועים בקשר לעצמם, אתם אומרים שאתם שונאים צביעות ובדת יש גם הרבה, מה לגביכם? גם אתם לא הייתם מאה אחוזים מלאכים פה, הרוב אולי כן, חלק לא, ולא שאנו מאה אחוזים ממכם מלאכים, גם אנו עשינו טועים, רובנו פשוט שחכנו ולא זוכרים אותם. ככל שהזמן עובר.. ובדת אין בדיוק צביעות, אם אתה רואה רק את רע ברור שתמצא את החסרונות אבל מה לגבי הצדדים הטובים? אם אתה שופט רק על פי ערסים ומתחזים ודתיים שלא היו בסדר, מה הפלא שאתה חושב ככה.. ואם כבר, מי אמר שאתם או רובכם יותר טובים מאתנו, גם אנו לא היינו בסדר אבל גם אתם לא, בהתחשב בשאלות הקודמות והדיונים הקודמים שהיו פה, אף אחד פה לא היה מאה אחוזים מושלם. לפחות תהיו כנים עם עצמכם בנוגע לזה. ויש לזה רשימה מלאה, גם לנו יש רשימה מלאה של דברים לא טובים שרובנו עשינו, חלקנו לפחות אולי מודעים לזה במודע, לא יודעת מה אתכם, אני כבר הבנתי מה שורש הבעיה. וגם אני לא הייתי מאה אחוזים ואני כנה עם עצמי, אני יודעת שיש לי בעיה של שליטה לא קלה בכעס שלי ואני נוטה להתעצבן יותר מבלי לשים לב. מה לגביכם? זה מה שנקרא חשבון נפש. תבחנו את עצמכם ותראו אם אתם הייתם באמת יותר טובים מאתנו, אולי תופתעו לדעת שלא הייתם, אותו דבר גם עלינו וכל השאר פה. אפשר לשנות ולהשתפר כמה שאפשר, מי שבאמת רוצה לסלוח יסלח, ומי שבאמת ירצה לבקש סליחה מכל הלב ומרגיש באמת חרטה אז מילא, אבל לא סתם לבקש או לסלוח..

יש כאלה ויש כאלה..

אהבתי את השאלה, ואני יענה לך בדוגמא ולבד תביני, רק להמחיש לך את הדברים שאמרת פה, תארי לך עשו 'כנס שיקום ענק' של האסירים הכי מסוכנים במדינה, האלה שאת מסתכלת עליהם את אומרת לעצמך זהו הם גמורים.. אין להם חיים.. ואותו שיקום התחיל, הביאו פה מרצה שיחזק אותם, הינה תראו כמה החיים יפים יש לכם עוד אפשרות לתקן, הביאו עוד מרצה ועוד מרצה, בסוף כל אותו כנס, עברו אחד אחד ושאלו אותו האם אתה מתחרט על כל מה שעשית ורוצה לפתוח דף חדש באמת? (רק בשביל שזה ישמע אמין, באותו חדר היה מכשיר מיוחד שבודק אמינות של האדם אם דובר אמת או שקר) חלק אמרו כן חלק התלבטו (לא לשכוח אלו אסירים בדרגה גבוהה שכל החיים שלהם היו שקועים במחשבות של גנבות רצח וכו') אבל הרוב המוחלט אמר לא!, עכשיו השאלה שלי מופנת אלייך ותעני לי בכנות האם כל הכנס הזה לא היה שווה? שהרי הרוב בכלל לא סרו מדרכם הרעה.. אבל התשובה רטורית ואני מאמין שזה אמרו להיות אצל כל אחד בשכל הישר, היה עדיף לעשות את הכנס הזה גם אם היו יודעים בוודאות שרק אסיר אחד יחזור מדרכו הרעה..

כך יום כיפור, שהרי כולנו שקועים כל השנה אם זה בכסף עוד כסף עוד כסף, פה מרים פה מעלים.. בכבוד סביב החברים משפחה מי יותר טוב? חלק בוגדים בנשים שלהם חלק מכים.. והרי ברור וידוע לכולנו שאדם לא משתנה ביום אחד? אז מה הקטע של יום הכיפורים? האם באמת יום אחד מבדיל בינינו ללפני ואחרי?

עד עכשיו דיברתי תאורתי הבאתי דוגמאות עובדות בשטח, עכשיו אני מדבר מעבר לכל החיצוניות שהזכרתי כאן, חלק יסכימו חלק לא, אבל מה שבטוח כולנו ניפגש בשאלה הזאת, כל בני 60.. 70.. 80.. 90.. וכל אחד, עם האריכות ימים שלו, אין אחד שלא עולה לה למחשבה ההשאלה הזאת, ותשאלו את הסבים והסבתות שלכם כי הם, עוד רגע.. רגל אחד מחוץ לעולם הזה,

אין אחד בסופו של דבר שלא ישאל את עצמו מה קורה הלאה? סבבה היה כיף צחוקים חברים בנות עבודה אישה ילדים בית ומשכנתא 70 שנה, מה הלאה? מה יש אחרי? כאלו פוף זהו?

יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה. (תהלים צ י)
(מוזמנים לראות את הפירוש למטה, פסוק אחד מדבר על כל חייו של האדם כאן בעולם)

בנוסף לזה, מכירים את עמיר בניון? אותו אחד לקח על עצמו להלחין את מגילת קהלת, כן כן אולי לא הרבה שמעו על הספר הזה או חלקם שמעתם את השם אבל את התוכן בפנים לא ראיתם, אותה מגילת קהלת נכתבה על ידי החכם באדם, הלא הוא שלמה המלך, מגילה אחת בה מגוללת בתוכה סודות עצומים ותוכחות מוסר ביחד, למה אני חי? מה המטרה שלי? ואם אני כבר כאן מה אני אמור לעשות? ומי שלמד קצת על שלמה המלך תאמינו לי לא היה חסר לו כלום!, 1000 נשים, כסף נחשב בימיו כאבנים, והכבוד? כל מלכי אומות העולם באו לראות אותו וחכמתו, והוא בעצמו כתב שהחיים זה כלום הכל הבל (7 פעמים הזכיר את המילה 'הבל' "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" הבלים= 2, הבל= 1 סה"כ 7 וגם לזה יש סודות עצומים למי שמעוניין אני בפרטי.)

ממליץ לכולם לשמוע, תקציר: קוהלת מבצע חקירה לוגית-פילוסופית בדבר משמעות האדם ומה צריכה להיות דרכו בחיים על מנת להיות מאושר. במהלך רוב הספר הוא פוסל את כל האפשרויות לאושר שמציע העולם - חוכמה, משפט צדק, נשים, משפחה, כסף, תהילה ועוד - ומראה שאין ביכולתן להביא לאושר המוחלט ולשלוות הנפש אותם מחפש האדם המשך למטה.. (קוהלת זה השם השני של שלמה המלך)