יש לי תופעה הזויה... אני נרתעת מלענות לטלפונים! אני בשנות ה20 ופשוט שונאת לענות לטלפונים.. זה כאילו מלחיץ אותי אז אני לא עונה ומחכה שינתקו. מעדיפה להתכתב. מה נסגר איתי?!

יכול להיות שאת מאוד ביישנית?

אולי זה פחד שמישהו מסויים מנסה להתקשר?

אולי חרדה חברתית? פחד מזה שישמעו את הקול שלך? פחד מזה שלא תדעי מה להגיד? פחד שתבלעי מילים או שתגמגמי או שתהיי נבוכה מדי מכדי לדבר? אולי פחד מקרינה? אולי פחד מכל מיני שיחות זדוניות שאם תלחצי על איזה מקש פתאום יחייבו אותך באיזה תשלום או שיקרה משהו לטלפון שלך?

מה שבטוח זה שזה נובע מפחד.
פחד ממה? אני מאמין שרק את יודעת.

שואל השאלה:
האת שאין לי מושג ממה..
לפעמים אני לא עונה לקרובים שלי אפילו...
מסננת את כולם כמעט. יש רק אנשים בודדים שאני עונה להם, אחים ועוד כמה.
יש לי גם רתיעה מלחייג למישהו..
לא מסתדרת עם זה..
לפני שנתיים עבדתי במוקד של חברה זה עזר לי טיפה אבל אני עדיין לא מסתדרת עם טלפונים...
זה ממש מתסכל.
לא קרה לי טראומה זה ואין לי מושג ממה זה.

היי מבינה אותך מאוד. זה תקופה שהיתה לי בעבר והיום כבר עברה. הייתי מרגישה שאני נמנעת מלענות לטלפון מפחד לדבר או פחד שישמעו אותי או לא יודעת ממה זה נבע ואפילו שהיו מתקשרים הייתי מחכה שינתקו ואז שולחת להם הודעה. באופן כללי אולי זה נובע מכך שאני מביעה את עצמי יותר טוב בכתב מאשר בדיבור. אני מזדהה איתך לגמרי. אבל כעת שקצת התבגרתי אז יותר קל לי להעביר וכן לענות ובעצם לדעת להתמודד... תנסי להתגבר על שיחה אחת מתוך כמה שיש לך ולנסות להעז ולא משנה מה החששות פשוט לענות ויהיה מה שיהיה. זה גם קל כי הצד השני מזרים שיחה ואת צריכה לראות שתצליחי וזה יתן לך כוח להבא.

כנראה פחד שלא יהיה לך מה להגיד לא תדעי איך השיחה תזרום.
את צריכה לתרגל כמה שיותר לענות לטלפונים עד שתתרגלי. את יכולה לדוגמא לפנות סתם למוקדי שירות ולבקש לקבל הצעה על ביטוח רכב ואחרי זה תגידי שאת לא מעוניינת... לצורך תרגול.

בקשר לפחד לחייג - ברגע שחשבת לחייג תרשמי לך נושא אחד חשוב או שניים שתרצי להדגיש בשיחה על דף ותזרמי עם מה שרשמת בדף (את לא צריכה לרשום מגילה, אלה רק מספר משפטי מפתח).

האם כשיש אנשים בבית זה יותר מרתיע אותך לענות לטלפון?

גם אני ככה יואו

מכירה מישהו כזאת, לא היה לה ביטחון בדיבור ולכן לא ענתה
היתה איזה תקופה שהתקשרו אליה ואני הייתי לידה ופשוט אמרתי לה מה לענות


היום היא כבר מנהלת את העולם.. הכל עניין של ביטחון - וביטחון זהו משהו בתת מודע

מצד שני, אני לפעמיים לא עונה לאנשים כי הם לא מעניינים אותי או שאין לי עצבים אלהם
הטלפון נועד בשבילך, כשאת צריכה מישהו או משהו את יכולה להתקשר

אם מדובר בגברים בלבד שאת לא עונה או גם נשים?. יכול להיות שזה בכלל קשור לביטחון עם גברים?

גם אני כמוך, אני נער בן 15 וחצי הייתי חושש שלא יהיה לי מה לדבר ויהיה מצב של שקט ויהיה מביך לשנינו אבל עכשיו התחלתי להתקשר מחסוי ולאט לאט התפתחתי ועכשיו אני כל הזמן בנייד מחפש עם מי לדבר, ממליץ לך תתחילי להתקשר מחסוי ולהסתלבט ואז את כבר תראי שזה לא ביג דיל. בהצלחה

להטריד אנשים ולהסתלבט זה לא הדרך

ואי גם אני כמוך... חשבתי אני היחידה ם-ס

גם אני ככה
ממליצה לך לנסות לעשות עם זה משהו כמה שזה קשה אני יודעת כי גם אני כמוך אבל אני ממליצה בכדי שלא תגיעי למצב שלי שחברים שלי התייאשו והתבאסו עלי והם כבר לא מתקשרים אליי בכלל וזה מתחיל להיות לי חסר והרגשה של לבד ושאף אחד לא מחפש אותי... וזה ממש לא נכון כי אני הבאתי את זה על עצמי שסיננתי את כולם ושלא עניתי אף פעם עד שהלכו חומר למחשבה.

בוקר טוב את במאה 21.

היי, גם אני ככה. למרות שעובדת גם במשרד, בתור מזכירה וזה המון טלפונים. אבל עדיין אצלי בפלאפון אני גם ככה, ואפילו לפעמים בעבודה. וזה מתסכל.
פסיכיאטר אבחן זאת אצלי כחרדנ חברתית..
ייתכן שגם אצלך כך?

מכיר תתפועה הזאת את לא היחידה לא שאני כזה אבל מכיר את אוהבת יענו להתכתב זורם לך עם זה
כשהיה לך שיחות ארוכות עם בנאדם יכול להיות אז את תרצי להתקשר כי בשיחה רץ יותר ואולי את לא יודעת מה להגיד או משהו אין לי מושג איך ממש לעזור לך חוץ מי זה שזה לא הכי בסדר את צריכה לפי דעתי להשתלב גם לדבר בטלפון את יותר אחת שאוהבת להתכתב תנסי לאהוב לדבר אין לך ממה לפחד אף אחד בצד השני לא מלחיץ אותך תהיי רגוע גם אני שונא לענות לטלפונים כשאני מדבר עם מישהו אני לא מסוגל גם לדבר עם מישהו ואז מתקשרים לענות לא אוהב בלבד או עם חברה סבבה עונים או בנסיעה לעיתים רחוקות שאין שוטר ליידי חחח
כמו שאמרתי לך זה לא כזה נורא אבל תנסי לענות יותר (:

מקווה שיעזור לך מה שרשמתי לך (: אם תרצי לשאול על משהו שאמרתי או לא הבנת תשאלי פה בשאלה

לשאלה מה נסגר אתך- התשובה: עולמך, הולך ונהיה צר.
ככל שעולם התקשרת שלך הולך ונעשה דל, למשל ויתור על קשר פנים אל פנים הוא ויתור על 80% מחיוויי הגוף של הזולת.
ויתור על סלולרי הוא ויתור על עוד 15% מאלו שנותרו מהויתור הקודם.
ובקיצור התשובה היא עומך הולך ונסגר.

הטיפול במצב זה אינו פסיכולוגי כי אם רוחני.
זהו ביטוי די נפוץ והמוני לאגו הגדל והולך של בני אדם.
ולכן המלצתי היא לפנות ללמודים רוחניים מסודרים כמו בקורסי הקבלה לעם- ודווקא בכתה חיה ולא לנסות ללמוד באופן וירטואלי.

על תא טלפון שמעת? מקום מוגן ואינטימי אפשר שם בכייף לענות לטלפונים ולהרגיש בטוחים

זה בסדר גם אני לא כל כך אוהב לדבר בטלפון... ויש לי חבר שלא עונה לטלפונים כי הוא לא אוהב לדבר. מקסימום תגידי לאנשים שטת מעדיפה להתכתב אם זה יותר נוח לך.

מה דעתך לזמן טלפונים חיוביים?
את יכולה לבקש מאנשים שיתקשרו אליך למטרה מסויימת של תרגול ואז תדעי מי אמור להתקשר אלייך ומה הסיבה וזה פחות ילחיץ אותך. אפשר קודם בכתב ואז בטלפון. בעיקרון למי שיש חרדה חברתית זה יותר מלחיץ אותו לדבר בטלפון כשיש אנשים בבית מאשר שאת לבד בבית.
לפחות כדי שתדעי מי מתקשר הוספתי קישור