איך אתם מבחינה חברתית? שפכו הכל... אפילו מאנונימי...

מלכת השכבה

שונה

אצלנו אין מלך ומלכה... כולם חברים של כולם. חוץ מכמה מנודים

לא מקובלת ולא לא מקובלת, האמת יכלתי להיות מקובלת, אבל אני לא ילדה רגילה, אני דיי שונאת את השכבה שלי, אז לא משנה כמה אהבה הם ירעיפו עלי, אני לא ארצה להיות חלק מזה.

אני בכיתה מדעית טכנולוגית אז אצלינו אין ערסים ופרחות וזה...
אני משתלבת יפה ואני מכירה ילדים מהשכבה (לא כולם אבל די הרבה) ואני מנסה להשתלב פה ושם
בערך 60 אחוז מתוך 100

בסדר, יש לי את החברים שלי. כנראה רוב השכבה מודעת לקיומי.

בודדה ובלתי נראית.

השיר הזה אומר הכל

נראה לי שאני כזה קצת חנון אבל אני יודע להשתלב כזה מי שנותן צאנס להכיר אותי מתחבר אלי כמעט תמיד אבל קשה לי להכיר אנשים חדשים מחוץ למסגרות או דרך חברים

לדעתי אני אחת מהמקובלים בכיתה אבל בשכבה לא. אבל אני בבית ספר מיוחד של חכמים אז אם אתה פחות חכם אתה פחות נחשב לפחות בכיתה. ואת האמת יש לי חבורה שאני מסתובבת איתה קבוע אבל אני יכולה להסתובב עם כמעט כל ילד בשכבה ןלהנות כי כולם מכירים כעצמי האמיתית המוזרה ואני מכירה כמעט את כולם

סבבה.

ים של דמעות..
חברים הכי טובים יש זה מספיק..

"לא מקובלת ולא לא מקובלת, אבל אני לא ילדה רגילה," אני דיי שונאת את השכבה שלי, כולם סנובים, מטומטמים, פאקצות ומעצבנים, בסוף אני מאמינה שאני היחידה שתישאר ללא קבוצה ולא תלך כמו זומבית אחרי כל השכבה הסנובים האלה כדי להיות מקובלת. אני חיה בעולם בלי מקובלים וחנונים. אני לא ארצה להיות חלק מזה.

אין לי מושג אני רק יכולה לומר שיש לי את החברות שלי וחצי מהשכבה ( מה זה חצי90%) לא מכירה אותי בכלל אפילו לא תשם-_- אבל השכבה הכי חרא שיש-_- ילדים חארות ערסים, פרחות, ועוד כמה ילדים חארות
אבל תכלס לא צריכה תבית ספר החרא הזה יש לי תחברות שלי ושהבית ספר יסתדר לבד

בכיתה? הכי קקי שאפשר, כולם צוחקים עלי ועוד לא בפנים, מאחוריי הגב, פעם עוד היו לי ידידות ואיזה חבר, אבל עכשיו, כלום, אני יודע כמה כולם צבועים, אז אני מחליט להתבודד, מבחינת שכבה? יש לי חברה מהשכבה שאני אוהב ועוד כמה ידידים מפוזרים להם, בכללי? אני לא צריך להיות מקובל בבית ספר הגרוע הזה, יש לי מלא חברים מחוץ אליו, שאיתם אני מדבר במקום עם הבית ספר הקקוש שלי

אני מאוד שונה בחברה, אבל אני חברה של כולם בסך הכל d:

אוקי אממ אני ביישנית אחו שקשוקה הבטחון שלי ברצפה קשה לי לעמוד מול כיתה שלמה ולדבר. כל הזמן אומרים לי למה אני שקטה כל כך אין לי אפילו אומץ ללכת למישו מכיתה ולבקש עיפרון, אבל כן יש לי כמה חברות אבל אנחנו לא ממש חברות הכי טובות ושאני יספר להם סודות וזה יש לי אחת כזאת שהיא כמו אחותי אבל היא לא לומדת איתי באותו בית ספר והחברות שלי מבית הספר הם צבעות כאלה

יש לי את החברים שלי, אני די סבבה עם כולם (חוץ מכמה פרחות בשכבה שאני שונאת) ואני לא מקובלת יותר מידי אבל גם לא מבודדת.

חנון.. אני מנסה לא להרביץ לאף אחד וכולם מנסיםך אותי בגלל שאני בקראטה ובגלל שיש לי שליטה עצמית אני מעדיף לא לעשות קלום נגדם אני מוזר חסר חיים וקצת חרשן (יש לי חברים) ואני לא סובל צבעים אני מסכים לעצמי לקלל צבועים מול כולם!

בבית ספר תמיד מתייחסים אליי כאל הביישנית והכל והבנות בשכבה לא הכי רוצות קשר אליי אלה אם הן צריכות ממני משהו, לגבי החברות הן לא מרגישות לא בנוח לאמר לידי שהן הולכות עם עוד מישהי ללמוד ולאכול בחוץ ולבלות (מדברות אחת לשניה אני לא קשורה) אז לפעמים אני מרגישה נטל עם החברות שלי (רוב הזמן)

לא משהו..

פופולרי בעיקר בקרב הבנים.. חברותי מאוד, מכיר כמעט את כל הילדים בשכבה, הולך ומחלק כיפים חופשי וכולם אומרים לי שלום- אבל אי אפשר להגיד שיש לי יותר מדי חברים אמיתים ובאמת קרובים. על בנות אין מה לדבר כמעט, שתי ידידות טובות מהכיתה, ועוד כמה שאני בקשר איתן אבל אני ממש לא איזה להיט. סך הכול אני רחוק מלהיות בודד, אני אהוב מאוד ומוכר בשכבה.

אין אף אחד לצדי..

נדחפת ולא קשורה

הגעתי חדש לעיר החתיך של השיכבה, היתלהבו הייתי עם הבנות בלי ביטחון עצמי, ירדתי לאט לאט, הייתי עם 2 בקטע ופיתאום הן נהפכו לחברות הכי טובות (שיהיה להן רק טוב.), ועכשיו אני רק מנסה לעלות ושבור מזה שמישהו שהישתמש בי כדי להיות מקובל עכשיו עם זאת שאני אוהב.. מכירים אותי אבל כנראה לא מספיק.

סבבה אבל אם אנשים היו מכירים אותי הם היו אוהבים אותי, יש לי את החברים שלי ועוד הרבה שאני מכירה אבלקשה לי להפתח לאנשים ותמיד אני יוצאת פריקית כשאני מנסה חחח

אם לומר את האמת? הכי גרוע שיש בעולם. אין לי בכלל חברים, חוץ מוירטואלים. מקווה שזה ישתפר בצבא.

פופולרי בטירוף (כי פירקתי את הילד הכי קשוח בחטיבה שלי למרות שאני בכיתה ז והוא בט) והפכתי לפופולרי ככה וכרגע כל מי שיתעסק איתי בחטיבה יחטוף

יש לי שני חברים הכי טובים בערך ועוד 6 כרגע שאנחנו בסוג של חבורה.. רק שהחבורה הזאת לפעמים צוחקת עלי ולא ככ משתפת איתי פעולה כמעט אף פעם.. הם לא שונאים אותי אבל מתייסים אליי כשק עלבונות.. בכללי אני כרגע אדם מאוד סגור שקט ומעפן.. עם בנות אני לא מדבר בכלל כי.. ימות העולם אני לא אצליח לדבר עם בת מיוזמתי בגלל שניסיתי לצאת עם מישהי שהייתי מאוהב בה וחשבתי שזה הדדי והיא דחתה אותי וזה הכניס אותי לדכאון וחיסל לי את הבטחון העצמי.. אני גם שונה ממש מכל החברים שלי.. כל מה שהם חושבים עליו זה ספורט ומשחקים של קבוצות ואני בכלל לא.. הם ממש תחרותיים, אגואיסטים, צבועים וילדותיים גם.. אני לא ככ כזה וזה לא נאמר בהתנשאות.. אני גם ממש לא חושב שאני נראה טוב אז בקיצור חיי החברה שלי בזבל ואני עוד עמוק יותר. אני מנסה לדבר יותר עכשיו אבל אני לא יכול לשנות האופי הסלחני הוותרני והנטול אגו/כבוד כי באמת לא אכפת לי לוותר על עצמי בשביל אחרים.. ומנצלים את זה לפעמים. ואני בחיים לא מחזיר כי לא אכפת לי..

אני במצב מצוין בין חצי לשליש מהשכבה הם חברים שלי שמינית אויבים וכמעט כולם מכירים אותי

תראה, מצד אחד אני יכולה להגיד שאני עוברת בריונות אבל בעצם אני לא ממש כי זה לא ממש מפריע לי..
חצי מהשכבה שלי צוחקים עלי ומציקים לי וממציעים עלי שמועות וקרא כזה.. אבל זה לא מפריע לי כי יש לי תחברים שלי שאוהבים אותי כמו שאני אז בעצם אני חווה בריונות אבל זה לא כואב וזה לא מזיז לי..

יש לי חברות אבל אני לבד בהפסקה וכן אני הולכת
לפעמים לחברות אבל אין לי ילדות שאם אני צריכה לפרוק אני אלך אליהן אני כל הזמן לבד בגלל שכולם נדבקים לילדה בגלל שהיא רזה
יש לי חברות אבל אני בודדה

במילים פשוטות,
לא מתחבר לחבורה הזאת שנקראת ''כיתה''.

האנונימי שרשם את זה בתקווה שתראה את זה אני כל כך מתחברת לזה זה פשוט בול אני

החברות הכי טובות שהיו לי ביסודי
אחת מהן איתי בכיתה והיא הכי מגעילה וצבועה שיש והתרחקתי ממנה כי פשוט נמאס לי מההתנהגות הפוגעת שלה
והשנייה לא בכיתה שלי בכלל לא שמה עלי מסתובבת עם החברים שלה מהכיתה וכשאני קוראת לה היא אפילו לא טורחת להסתכל לכיוון שלי בהפסקות אני מסתובבת או עם ילדה מעצבנת שהייתה איתי ביסודי שרודפת אחרי כולם ושפוטה רצח או עם ילדה חמודה שבכיתה אחרת שגם היא הייתה איתי ביסודי כשלפעמים אני נתקלת בה במסדרון או שאני נדבקת לאחת הבנות שציינתי למעלה. בקיצור אני שנואה ונמאס לי אני עוברת לפנימייה.

סביר

בכיתה שלי אני מלאה ביטחון עצמי אבל בשכבה כולם מסתכלים מלמעלה. כיתת מחוננים ויש לי את החברות הטובות שלי שאנחנו כאילו לא מתאימות לכיתת מחוננים כי זה ממש של חכמים וחנונים כאלה, ובשכבה כולם עפים עלינו כי חושבים שאנחנו כמו שאר הילדים בכיתה

סבבה כזה. מכירה את הרוב בשכבה חלקם לפי פנים, האמת שעד לא מזמן הרבה לא הכירו אבל לפני חודש בערך היה לנו טיול עם השכבה והכרתי עוד וגם הם אותי אז עכשיו יש עוד בשכבה שיודעים את שמי ומכירים, בכיתה יש לי את החבורה שלנו בכללי אני בסדר עם כולם בכיתה ואני מגדירה את עצמי באמצע כזה.. לא מקובלת ולא לא מקובלת, ו. בדיוק הוסיפו אותי לקבוצה של השכבה-שמחה:)

אממ ניראלי רגיל כזה..

יש לי משהו כמו 6 7 8 חברות בכיתה אני מניחה, שמתוכן 5 חברות הכי טובות שלי מהכיתה ואחת מהן חברה הכי הכי טובה שלי כבר מלא שנים, יש לי חברה ממש טובה מבית ספר אחר יש לי עוד איזה 3 אני מניחה חברות מכיתה אחרת בשכבה, פעם היו לי משם יותר חברות אבל סוגשל התרחקנו ממש, בכללי אני לא מקובלת ולא לא מקובלת, אני לא נחשבת בחבורה של ה-'מקובלים' אבל הם כן נחמדים אליי ומדברים איתי מידי פעם ולא חושבים עלי משהו רע או משהו כזה. אני בסדר עם כל הבנות בכיתה שלי, אין מישהי שיש לי משהו נגדה, פחות או יותר יכולה לדבר עם כל אחת מהן. אני ממש שמחה שהמצב ככה כי ביסודי היו לי רק 2 חברות והכיתה לא ממש אהבה אותי אין לי מושג למה, לא שעשיתי להם משהו..

לא מקובלת וגם לא לא מקובלת יש לי את החברים שלי חברים האמיתים ואהובים מרוצה ממה שיש לי

אני בבית ספר חדש ובנתיים אני לבד בהפסקות.
יש דיבור פה ושם אבל לא יותר מזה.. כולם צבועים. ):
מתנחמת בזה שנשארה לי שנה וחצי ואני עפה מבית ספר.

יש ימים ויש ימים, אני ילדת חסרת ביטחון.. אני כן מדברת עם כולם רוב השכבה מכירה אותי אבל תמיד אני בלב ירגיש שהכל צביעות ואין לי באמת תחברים האמיתיים שישימו לב אם אני הולכת לא באמת אכפת למישהי אם אני אתבודד בשרותים לא יהיה חסרה לאף אחת סבלתי המון השנה איבדתי תחברות שהיו הכי קרובות אליי מה לא עברנו והן התרחקו והשלמנו לא מזמן והן באו ובקשו סליחה כי אכלתי מהן די הרבה חרא ועכשיו הן לא שמות עלי כזה כי התרחקנו והאמת שבא לי חברה או ידיד אחד לפחות שבאמת יהיה להם אכפת ממני ולא יעזבו אותי לרגע אחד..

מתחברת עם כולם זורמת עם כולם המצב שלי די טוב
אם מדובר בכיתה או כל מקום אחר
תגובה ראשונה מעניין מה השכבה שלנו הייתה אומרת עליך.. אצלנו אין דבר כזה מלכת שכבה/כיתה חוץ מזה מה זה השטויות האלה
כולם מסתדרים עם כולם

אני שונה מכל השכבה שלי ואין לי עם מי לדבר...
ואני סוג של אימו סקייטרית... פשוט בואו נגיד ככה... אני שונה מכולם

אני לא רוצה חברים, לא אכפת עם לא יהיו לי חברים, אבל כמה ילדים מהבית ספר מנסים להתקרב אליי ולהיות חברים שלי ואני ילד שאין לו כוח לשטויות האלה חברים אחרי שלחצו עלי ודיברתי איתם לבסוף, הם עכשיו חושבים שהם החברים הכי טובים שלי, מה שאני חושב אליהם הוא ההפך ממה שהם חושבים עלי, אבל לא נעים לי להגיד להם את זה אז אני זורם איתם.

אני סבבה לאללה..
אני לא מלכת השכבה כי אני לא ערסית/פרחה או זונה.
אני ילדה טובה אבל לא בקטע של חנונית, יש לי כבוד ונגיד ילד לא יגע בי סתם כמו עם כל הבנות או משהו.
יש לי מלא חברות ו89% מהשכבה מודעת לקיומי אני מדברת עם 70% מהשכבה.. יש לי מלא חברות טובות ומחא ידידים..
קיצר חיי מסודרים

אממ בלי לפרט בריונות.