4 תשובות
מדוע? איזה סיבה?
את צריכה להרגיש בנוח ובביטחון עם הוריך ומשפחתך.
את צריכה להרגיש בנוח ובביטחון עם הוריך ומשפחתך.
אני גם מפחד מאבא שלי.
גם אני.
הייתה תקופה שגרתי אצלו (חמישה חודשים בערך),
פחדתי והתביישתי לעשות הכל.
פחדתי לאכול, פחדתי לבקש ממנו לקנות לי דברים.
בקושי יצאתי מהחדר, רק כדי להתקלח וכשקראו לי לארוחות ערב.
אלו היה חמישה חודשים של סיוט,
לא חושבת שאי פעם סבלתי ככה.
כשחזרתי לגור אצל אמא שלי אפילו לא הודעתי לו על זה, לא דיברתי איתו בכלל כי פחדתי מהתגובה שלו. אמא שלי שלחה לו הודעה ואמרה לו שאני רוצה לחזור לגור אצלה. הוא התעצבן נורא (דרך אגב היחסים בין ההורים שלי גרועים, הם לא מסוגלים להסתכל אחד על השני בכלל). נסענו אליו כדי לקחת את הדברים שלי, הוא אפילו לא רצה לתת לי אותם בדרך נורמלית.
הוא לא רצה לראות את הפרצוף שלי או של אמא שלי. הוא לקח סוג של חבל והעביר הכל מהחלון עד למטה (הבית שלו היה בקומה רביעית, לול).
לא דיברנו אחר כך בערך שלושה-ארבעה חודשים, וכשהחלטנו לחדש קשר הפחד שוב חזר.
לא רציתי להיכנס אליו הביתה כי פחדתי ממנו אז המצאתי תירוצים ללמה אני לא יכולה לבוא, אבל עשיתי את זה בסוף. עכשיו היחסים איתו טובים יותר אבל אני עדיין פוחדת ומתביישת ממנו, מהתגובות שלו בעיקר.
אני לא מבקשת ממנו שום דבר וכו'.
והקטע הוא שזה לא אמור לקרות בכלל, הוא אבא שלי, ויש לנו יחסים כמו של זרים.
חח חפרתי קצת, סורי, הייתי חייבת.-.
מוזמנת לספר גם אם בא לך.
הייתה תקופה שגרתי אצלו (חמישה חודשים בערך),
פחדתי והתביישתי לעשות הכל.
פחדתי לאכול, פחדתי לבקש ממנו לקנות לי דברים.
בקושי יצאתי מהחדר, רק כדי להתקלח וכשקראו לי לארוחות ערב.
אלו היה חמישה חודשים של סיוט,
לא חושבת שאי פעם סבלתי ככה.
כשחזרתי לגור אצל אמא שלי אפילו לא הודעתי לו על זה, לא דיברתי איתו בכלל כי פחדתי מהתגובה שלו. אמא שלי שלחה לו הודעה ואמרה לו שאני רוצה לחזור לגור אצלה. הוא התעצבן נורא (דרך אגב היחסים בין ההורים שלי גרועים, הם לא מסוגלים להסתכל אחד על השני בכלל). נסענו אליו כדי לקחת את הדברים שלי, הוא אפילו לא רצה לתת לי אותם בדרך נורמלית.
הוא לא רצה לראות את הפרצוף שלי או של אמא שלי. הוא לקח סוג של חבל והעביר הכל מהחלון עד למטה (הבית שלו היה בקומה רביעית, לול).
לא דיברנו אחר כך בערך שלושה-ארבעה חודשים, וכשהחלטנו לחדש קשר הפחד שוב חזר.
לא רציתי להיכנס אליו הביתה כי פחדתי ממנו אז המצאתי תירוצים ללמה אני לא יכולה לבוא, אבל עשיתי את זה בסוף. עכשיו היחסים איתו טובים יותר אבל אני עדיין פוחדת ומתביישת ממנו, מהתגובות שלו בעיקר.
אני לא מבקשת ממנו שום דבר וכו'.
והקטע הוא שזה לא אמור לקרות בכלל, הוא אבא שלי, ויש לנו יחסים כמו של זרים.
חח חפרתי קצת, סורי, הייתי חייבת.-.
מוזמנת לספר גם אם בא לך.
זה לא תקין, חבל.
באותו הנושא: