נערה לא מסכימה ללכת לבית הספר - אחותי בת 15, כבר שבוע וחצי לא הולכת לבית הספר, לא משנה כמה ההורים ואני אומרים לה שחייב, זה לא עוזר. היא תמיד בוכה ומפחדת ללכת לבית ספר. כל יום אני מסביר לה שזה לא טוב וזה יפגע בך בעתיד. מה אפשר לעשות כדי שהיא תלך?

נשמע שקרה שם משהו שגרם לה לטראומה קשה, אולי היא עברה חרם או שמישהו פגע בה. תנסי אולי לגרום לה לדבר איתך ולהביע הבנה ואכפתיות. אולי זה יעזור לה להיפתח

זה הזמן לקבוע בהקדם פגישה עם יועצת בית הספר והצוות החינוכי ולעשות הכל כדי לסייע לה. נראה שיש לה ממה לפחד ותפקידכם ותפקיד בית הספר לגלות ממה ולהגיש לה את העזרה לה היא זקוקה.

אולי עברה איזה טראומה בבית ספר

אולי שתשוחח עם איש מקצוע

בכל מקרה זה לא סוף העולם.. אם לא בית ספר, אז אקסטרני או להתחיל ללמוד משהו אמיתי לחיים

ואולי זה רק שבוע כזה דכאוני - ככה זה גיל ההתבגרות


אולי קצת בגדים חדשים \תכשיטים.. יעודדו אותה ללכת לבית ספר

הייתי ממלחצה לשבת לשוחח עם הילדה, עם השיחות לא עוזרות אז לקחת יעוץ יותר מקצועי.

כנראה שיש סיבה לחוסר רצון שלה ואת גם טוענת שהיא מפחדת ולכן למרות הרצון הטוב עם זה שזה יפגע בה בעתיד שאולי היא אכן מודעת אבל יש בעיה שהיא לא מוטיבציה אלא אירוע שעברה שם.
צריך לברר מה קרה ולטפל מהשורש, לשוחח איתה ברגוע, להגיד שאתם תומכים בה לא משנה מה קרה. שתסביר לכם, תערבו את בה"ס בטיפול כדי לאפשר לה חזרה בטוחה מפני הדברים שעשו לה רע/הילדים שעשו לה רע, תערבי את יועצת בית הספר וכל גורם מקצועי שיתן בה ביטחון לשוב ולהשתקם ממה שהיא עברה. רק ככה היא תשוב מחדש

בהצלחה

לדבר איתה, לנסות לתקשר איתה ולא לחפור לה על בית ספר
לנסות לגרום לה להיפתח ולהבין מה עובר עליה

לנסות לראות מה הבעיה, אולי יש לה טראומה, קרה לה משהו בבית הספר, נסה לדבר איתה על זה

אין ספק שזה שהיא לא הולכת לביתספר זה איתות מצוקה
יש פה משהו הרבה יותר עמוק שחשוב לבחון אותו, וחיוני להבין מה קורה "מתחת לפני השטח"
חשוב גם לתמוך בה מאוד בזמנים כאלה, לחזק אותה על הדברים הטובים שבה/שהיא עושה, ולגלות אמפתיה כלפייה
איש מקצוע חייב להיכנס לתמונה

בהצלחה

שואל השאלה:
העניין הוא שאני מסבירה לה תמיד למה זה חשוב, הבעיה שהיא בישנית מאוד ותמיד חוששת ממה המורה והבנות בכיתה יגידו. אני מנסה להוביל אותה ולנסות לשכנע אותה שזה לא ככה, כלומר לתת לה דרך הסתכלות אחרת על האנשים ועל הבית ספר. היא לפעמים מסכימה איתי ולפעמים פשוט לא, אבל בכל זאת למרות כל הדיבורים שלי ושל ההורים היא עדיין חוששת ונשארת בבית. יש לכם איזה טיפ לתת לי כדי להניע אותה ללכת לבית הספר ולהפחית לה את הפחד מהמורה והבנות בכיתה?

את עדין מסתכלת על צד אחד שהעיקר שתלך לבית ספר, עדין מה עם הילדה

שוב, יש כאן בעיה של חרדה חברתית וחוסר ביטחון (מחשבות של מה יגידו, מה יאמרו) יש הרבה שחווים את זה גם אני חוויתי את זה בעבר (ויש לי מעט שאריות מזה), אבל יש דרגות של החרדה הזו וכאשר היא משתקת וגוררת המנעות מלהתמודד והדרך שלה זה פשוט שלא להתעמת עם הפחד היא הבעיה הגדולה ולא אם היא מבינה או לא מבינה את חשיבות בית הספר. זה לא האישיו, היא יודעת אני בטוח את חשיבות בה"ס להשכלה ולעתיד. אבל זה לא האישיו כאן. יש להתמקד בבעיה.
יש כאן חרדה משתקת!, אדם חרדתי יש לו את הפחד שלו שאולי לא תמיד תואם את המציאות (בד"כ לא תואם) ולמי שחי חיים לא חרדתיים קשה יהיה לו להבין את הפחד המשתק הזה. הדרך היחידה לשינוי המחשבה שלה זה איש מקצוע בלבד - פסיכולוג קליני שישב איתה וישוחח איתה ויתן לה כלים לשינוי מחשבות שלילים לחיובים, להעלאת ביטחון עצמי לחשיפה הדרגתית מחדש להתעמת עם הפחד.
אז ממליץ בחום לפנות ליועצת בית הספר דבר ראשון שיבינו את הבעיה והסיבה להעדרות. ייתכן והם יכולים במסגרת משרד החינוך (לא יודע אם זה קיים) לקשר אתכם לפסיכולוג או שתעשו זאת עצמאית יש גם דרך קופ"ח מסובסד.
חשוב להגיע לאבחנה של המצב ולטיפול בבעיה

בהצלחה