6 תשובות
שואל השאלה:
אני בת 14 ואני בבית חולים בגלל הפרעות אכילה ואני סובלת מאנורקסיה, הגובה שלי הוא מטר 55 ואני שוקלת 36.2, אני פה כבר 5 שבועות ויומיים וכבר היה לי זונדה בעבר ליום וחצי, כי לא יכולתי לסבול את זה והבטחתי שאני יעמוד בתפריט, אבל הבעיה היא שלא עמדתי בתפריט וזרקתי אוכל והחבאתי אוכל, ותמיד בודקים לי סוכר, אז הייתי אוכלת שתי קוביות שוקולד כדי להעלות את הסוכר שיהיה תקין, הרגשתי נורא, ואני עדיין, המטרה שלי היא לשקול 34 אבל היום בבוקר הרופאים הגיעו ואמרו לי שאני חייבת זונדה אחרי שראו שהלחץ דם שלי ממש נמוך והסוכר כמובן שהתנגדתי ואז אמרו לי שאם אני לא ישים יפנו אותי לגאה ושם יעשו את זה בכח, אז פחדתי והסכמתי, אז שמו לי זונדה היום בבוקר וזה לא הצליח אז הוציאו לי את זה ורצו לשים לי שוב כי זה לא הלך וברחתי לחדר כי לא רציתי שוב, זה ממש כואב, וגם לא בא לי להשמין, אני מפחדת. אז עכשיו קבעו לי תפריט ואני חייבת לעמוד בו ואם לא אז ישימו לי זונדה שוב, ואני ממש מפחדת להשמין אני אפילו לא יודעת איך לתאר את ההרגשה הזאת, אני צריכה לאכול בבוקר שתי שקיות קורנפלקס רגיל עם שתי כוסות חלב 3% בין לבין חטיף בריאות, אחר כך חזה עוף וכוס אורז ובין לבין מעדן ובננה ובערב עוד פעם קורנפלקס או לחם עם ממרח ואז 4 קרקרים, ואני לא יודעת אם זה משמין, בבקשה תגידו לי, אני מתה מפחד לאכול את זה, זה המון בשבילי... אני לא מפסיקה לבכות. הכל כל כך מסתבך... הלוואי והייתי בריאה ושמחה.
אני בת 14 ואני בבית חולים בגלל הפרעות אכילה ואני סובלת מאנורקסיה, הגובה שלי הוא מטר 55 ואני שוקלת 36.2, אני פה כבר 5 שבועות ויומיים וכבר היה לי זונדה בעבר ליום וחצי, כי לא יכולתי לסבול את זה והבטחתי שאני יעמוד בתפריט, אבל הבעיה היא שלא עמדתי בתפריט וזרקתי אוכל והחבאתי אוכל, ותמיד בודקים לי סוכר, אז הייתי אוכלת שתי קוביות שוקולד כדי להעלות את הסוכר שיהיה תקין, הרגשתי נורא, ואני עדיין, המטרה שלי היא לשקול 34 אבל היום בבוקר הרופאים הגיעו ואמרו לי שאני חייבת זונדה אחרי שראו שהלחץ דם שלי ממש נמוך והסוכר כמובן שהתנגדתי ואז אמרו לי שאם אני לא ישים יפנו אותי לגאה ושם יעשו את זה בכח, אז פחדתי והסכמתי, אז שמו לי זונדה היום בבוקר וזה לא הצליח אז הוציאו לי את זה ורצו לשים לי שוב כי זה לא הלך וברחתי לחדר כי לא רציתי שוב, זה ממש כואב, וגם לא בא לי להשמין, אני מפחדת. אז עכשיו קבעו לי תפריט ואני חייבת לעמוד בו ואם לא אז ישימו לי זונדה שוב, ואני ממש מפחדת להשמין אני אפילו לא יודעת איך לתאר את ההרגשה הזאת, אני צריכה לאכול בבוקר שתי שקיות קורנפלקס רגיל עם שתי כוסות חלב 3% בין לבין חטיף בריאות, אחר כך חזה עוף וכוס אורז ובין לבין מעדן ובננה ובערב עוד פעם קורנפלקס או לחם עם ממרח ואז 4 קרקרים, ואני לא יודעת אם זה משמין, בבקשה תגידו לי, אני מתה מפחד לאכול את זה, זה המון בשבילי... אני לא מפסיקה לבכות. הכל כל כך מסתבך... הלוואי והייתי בריאה ושמחה.
אנונימית
רזה? שמנה?
מה שחשוב שורה תחתונה תהני מהחיים ותפסיקי להיות סוג של שפוטה אחרי כולם...
תתאפסי על עצמך תהני ותאכלי מה שבאלך...
בלי לחשבן לקלוריות ותדעי כל עוד את עושה ספורט כמו שצריך את יכולה לאכול הכל...
כמובן גם זה במימון מסוים ולא כמו אישה בהריון
מה שחשוב שורה תחתונה תהני מהחיים ותפסיקי להיות סוג של שפוטה אחרי כולם...
תתאפסי על עצמך תהני ותאכלי מה שבאלך...
בלי לחשבן לקלוריות ותדעי כל עוד את עושה ספורט כמו שצריך את יכולה לאכול הכל...
כמובן גם זה במימון מסוים ולא כמו אישה בהריון
מאמי, אני כל כך מבינה אותך. את צריכה להיות חזקה, מי שמגיע לאשפוז יש לו סיבה. תאמיני לי שזה לטובתך.
את מוכנה לשלוח לי הודעה?
באמת שזה כלום אוכל.
שמעי, גם כשאני הייתי בת 14, אםילו קצת לפני היו לי הפרעות אכילה.
1.60, שקלתי 39, אני מתחרטת על זה.
מאז עברו שנתיים, אני אהיה בת 16 בשני, ואני 1.71 ומעל ל55 ( אוכלת מלא!)
תראי, את נותנת לאוכל שלך יותר מידי להשתלט לך על החיים, את נשמעת ממש רזה, אבל עזבי את זה עכשיו, זה לא בריא! נותנים לך אוכל בכוח, את נותנת לאוכל שלך לשחק לך בחיים, זה נשמע לך נורמלי? את רוצה להישאר במקום הזה כל החיים שלך? את בת 14! את צריכה ללמוד, ליהנות, לשמוח, ולא לחיות חודש+ במקום הזה! בהתחלה זה יהיה קשה, אבל תחליטי שאת אוכלת, ומשמינה לפחות ל40 ק"ג, לפחות בהתחלה, אחר כך את תביני שאני צודקת, ואוכל זה בריא וטעים וכיף, ומעודד.
אז תעשי לעצמך טובה, ותני לעצמך את מה שהגוף שלך צריך, זה צורך, אין לך ברירות, את רוצה ילדים? משפחה? חיים נורמלים? אז תאכלי!
אני מאמינה בך, שאת כן יודעת שאני צודקת, ואת גם תקשיבי לי, כי את חכמה, לא?
אגב, יש לי כרס, ואני הכי מאושרת בעולם, ואני לא מחוטבת, וממש לא אכפת לי, אני ילדה שלומדת בבית ספר צבאי, אני עם ממוצע ציונים מעל ל90, יש לי חברות וידידים מדהימים, הכל הולך לי בקלות בחיים, והכל ברגע שהפסקתי לתת לאוכל לשחק לי בחיים. (ויש לי פסיכולוגית, אבל יש לי אותה בעיקר בגלל דיכאון בשנה שעברה, שגם בו לא אכלתי בגלל דיכאון וכשהבנתי את הטעות החלתי לאכול ולהשקיע בעצמי יותר)
מה שאני מנסה להגיד לך, זה שאת קובעת את המצב שלך, את יכולה לקום ולהילחם, ואת יכולה לסבול ולהיות עם הרצון להיות רזה, ואגב, ברגע שתשמיני, את תביני שאת רזה!
יהיה טוב יקירתי, אני מאמינה בך.
שמעי, גם כשאני הייתי בת 14, אםילו קצת לפני היו לי הפרעות אכילה.
1.60, שקלתי 39, אני מתחרטת על זה.
מאז עברו שנתיים, אני אהיה בת 16 בשני, ואני 1.71 ומעל ל55 ( אוכלת מלא!)
תראי, את נותנת לאוכל שלך יותר מידי להשתלט לך על החיים, את נשמעת ממש רזה, אבל עזבי את זה עכשיו, זה לא בריא! נותנים לך אוכל בכוח, את נותנת לאוכל שלך לשחק לך בחיים, זה נשמע לך נורמלי? את רוצה להישאר במקום הזה כל החיים שלך? את בת 14! את צריכה ללמוד, ליהנות, לשמוח, ולא לחיות חודש+ במקום הזה! בהתחלה זה יהיה קשה, אבל תחליטי שאת אוכלת, ומשמינה לפחות ל40 ק"ג, לפחות בהתחלה, אחר כך את תביני שאני צודקת, ואוכל זה בריא וטעים וכיף, ומעודד.
אז תעשי לעצמך טובה, ותני לעצמך את מה שהגוף שלך צריך, זה צורך, אין לך ברירות, את רוצה ילדים? משפחה? חיים נורמלים? אז תאכלי!
אני מאמינה בך, שאת כן יודעת שאני צודקת, ואת גם תקשיבי לי, כי את חכמה, לא?
אגב, יש לי כרס, ואני הכי מאושרת בעולם, ואני לא מחוטבת, וממש לא אכפת לי, אני ילדה שלומדת בבית ספר צבאי, אני עם ממוצע ציונים מעל ל90, יש לי חברות וידידים מדהימים, הכל הולך לי בקלות בחיים, והכל ברגע שהפסקתי לתת לאוכל לשחק לי בחיים. (ויש לי פסיכולוגית, אבל יש לי אותה בעיקר בגלל דיכאון בשנה שעברה, שגם בו לא אכלתי בגלל דיכאון וכשהבנתי את הטעות החלתי לאכול ולהשקיע בעצמי יותר)
מה שאני מנסה להגיד לך, זה שאת קובעת את המצב שלך, את יכולה לקום ולהילחם, ואת יכולה לסבול ולהיות עם הרצון להיות רזה, ואגב, ברגע שתשמיני, את תביני שאת רזה!
יהיה טוב יקירתי, אני מאמינה בך.
ממני אלייך, האנורקסית לשעבר.
אני איתך. הכל יהיה בסדר אם באלך אני פה את יכולה תמיד לשלוח הודעה תהיי חזקה
באותו הנושא: