איך אפשר למצוא ריגושים בחיים? אני מרגיש משועמם מהחיים השגרתיים שלי

ריגושים מבחינת מה? מבחינת זוגיות?
או מבחינת עניין בחיים?
אם מבחינת זוגיות יש אינספור דרכים להכיר, או לפלפל זוגיות.
ואל מבחינת עניין בחיים, הייתי ממליצה לצאת לטיול בעולם, לפגוש אנשים חדשים, חברה, תרבויות, וכן ליצור חוויות.
או למצוא דברים מהנים שתוכל לעשות. תחביבים כמו- חוגים, קורסי העשרה, ואף ספורט.
ע"י פעילות גופנית לדעתי נהנים מהמון דברים.
אם זה להכיר, אם זה לטפח את עצמך, את גופך, בריאותך. אם זה למצוא משהו לעשות אחהצ/ הזמן הפנוי.. בקיצור הרבה תועלות.

שואל השאלה:
1) מבחינת זוגיות - במקרה שלי זה בלתי אפשרי טכנית אז זה לא רלוונטי

2) עניין בחיים - אני רוצה לטוס ליפן, אני מנסה יותר משנתיים ועדיין לא הצלחתי... אני מקווה שעד פסח אני אצליח
אנשים חדשים/חברה - נדיר שאני נהנה במפגשים חברתיים

3) תחביבים - אני די מחפש תחביבים חדשים אפשר להגיד

4) ספורט - אני מתאמן 4 שנים בקראטה מגע מלא אבל אני חושב לקחת הפסקה כי אני לא נהנה מזה כמו פעם.
אני חושב לעבור לאיגרוף קלאסי לתקופה מסויימת אצל מורה פרטי

אני מרגיש שמשעמם כי חסר אקשן בחיים... הכל כזה משעמם... אני צריך איזה שהוא ריגוש או משהו מעניין...
אני מרגיש משועמם בצורה קיצונית

נ. ב
תודה רבה על התשובה המושקעת!

לגבי הספורט האיגרוף קלאסי, למה שבאמת לא תעבור ותנסה? לפעמים גיוון זה דבר חיובי.

מה לגבי עבודתך? האם אתה מרוצה ממנה?
במה אתה עוסק? למשל לי, עבודה תופסת את מירב שעות היום, אבל אני נהנית בה. מעבר לכך שעושה מה שאני אוהבת אחר הצהריים כמו בישול/ אפייה, ציור ועוד.. וכן לומדת במקביל קורסי העשרה, לפני לימודים אקדמיים. בקיצור אני מוצאת זמן לשלב הרבה דברים, לדעתי אתה צריך פשוט לחפש דברים חדשים.. מה שאהבת אפילו בתור ילד, תשליך את זה על מקצועות ועל איזשהו כיוון למצוא תחביבים חדשים.
אפילו ללמוד לנגן..

לגבי יפן. אני מאמינה שבחיים כאשר קוצים משהו מאוד אז הוא ייסתדר.

ואקשן זה עניין של לעצב לעצמך את החיים. ממש ככה.
יש לי חברה שהולכת בשעות אחהצ פעמיים בשבוע בדכ לקנטרי, מוצאת שם עניין חברתי וגם אם לא. זה כיף. להוציא אנרגיה וכו.
יוצאת פעם בשבוע לסרט, ופעם בשבוע לכוס קפה עם חברה..
בקיצור כל אחד מסדר את חייו בצורה שונה בהתאם למה שאוהב..

שואל השאלה:
אני לא מרוצה בשום עבודה, עבדתי בשיפוצים מתוך כפייה וכל פעם הייתי חוזר משם עם התפרצות עצבים כי עבדתי עם מישהו שכל הזמן היה מתעצבן עלי ולא מתייחס יפה.
עכשיו אני לפעמים עובד בפליירים אבל באופן כללי אני לא אוהב לעבוד כי אני משתעמם מזה ואין לי כוח לבוסים שצועקים עלי, אני מעדיף להישאר בחיי המובטלות שלי כי אני לא מסתדר כל כך בעבודות או עם אנשים

אני ממש מבינה אותך בעניין הבוסים..
אבל הכל עניין של מזל. לא כולם כאלה קשים. למשל אני עבדתי לפני כ3 חודשים במקום בו היו מלא מנהלים מעליי וכולם מאוד קשים. עבדתי בהנהלה של בית חולים.
היה לי קשה עם כל דקה שם..
ולאחר מכן עברתי מקום בביח. והבוס שלי הוא רופא, הוא קצת מוזר אומנם. אבל ביחס שלו הוא נהדר.
ואני ממש אדון לעצמי שם. באה והולכת מתי שבא לי.. ומתנהלת איך שרוצה..
אז זה ממש תלוי.
לא בכל העבודות יש בוסים קשים.
מעבר לזה שבדכ עבודות שהן לא דורשות איזושהי השכלה,
בדכ פחות "מהנות" לדעתי, זה ניכר גם ביחס של אנשים לדעתי.. אני גם די מרגישה את זה למרות שאני בסהכ בת 20..
אולי אם תלמד משהו שאתה מתחבר אליו יהיה לך יותר נחמד.
כמו- אפילו להיות מדריך בקארטה/ אגרוף וכו..

שואל השאלה:
אני לומד אבל אני לא מוצא עבודה... ומדריך בקראטה אני לא יכול
אני חושב שאני אשאר מובטל אין כל כך במה לעבוד בארץ

אני לא חושבת ככה.
אני חושבת שאתה פשוט נמצא בנקודת ייאוש..
וכשתצא מהנקודות ייאוש הזאת, הכל ייראה לך שונה..
ויהיו יותר אפשרויות.