יש לכם צלקות בגוף? אם כן, ממה? והאם זה מפריע לכם?

אין לי

כן מעל הגבה, כי פתחתי את הראש בגיל 3 כי התנגשתי בשולחן. לא מפריע כל כך כי לא ממש רואים את זה

כן, בפנים מחצ'קונים לשעבר שפוצצתי וקילפתי (הרגל מטומטם שאי אפשר להפטר ממנו) וכן זה מפריע לי

כן, יש לי צלקת אחת ביד בגלל שהיה לי שם פצע
ויש לי מספר צלקות מהאינסולין שאני מזריקה ברגל
ולא, זה לא מפריע לי כל עוד זה לא בולט ולא רואים את זה.

יש לי על היד. קוראים לזה בת ארבע עם מפגש ממש נחמד עם קומקום..
וזה לא מפריע לי
ההפך, בציור אני תמיד מציירת על זה וזה בצורת עיגול אז אני שמה לזה עיניים ואוזנים ^_^
הכי מגניב בעולםxd

יש לי אחת בברך מנפילה על מרצפת שבורה בגיל 5, אחת בבטן מאיזה מסמר שהיה תקוע באמצע הלוח ביסודי, ועוד אחת על היד, אני לא זוכרת ממה.-.
ולא, לא אכפת לי במיוחד

יש לי צלקת בזרת של הרגל (תבינו לבד למה) וזה לא כל כל מפריע לי כי לא רואים אותה

בבטן, ניתוח להוצאת תוספתן.
באגודל, פייפרקאט מוגזם
על הזרועות, כי הייתי מתבגרת עם בעיות.

רוב הזמן אני פשוט לא חושבת על זה, כי כבר התרגלתי שהם שם.

יש לי בכפות רגליים כי לפני חצי שנה עקצו אותי בערך 50 עקיצות (לא מגזימה) ונשארו לי מלא נקודות אדומות... מקווה שזה לא ישאר לכל החיים
זה מפריע כי זה בולט ואי אפשר לשים נעליים פתוחות

כן שנדקרתי ולא זה לא מפריע לי

ביד מכמה פעמים שחתכתי את עצמי

צלקת שפתחתי את הסנטר

יש לי המון.
בעיקר מבנות עצבניות.
אני חי עם זה די בשלום.

יש לי בגשר שבין הגבות קצת מתחת למצח.. מ"תאונה" קטנה שעברתי כשהייתי קטן עם שולחן, פתחתי את הראש:/
מפריע לי בקטנה, זה ממש בולט לפעמים ולדעתי זה מכעיר אותי, אני שוקל להזריק לשם בוטוקס כדי להעלים את הצלקת.

כן, יש לי במלא מקומות:
איזה עשרים לפחות בידיים כי חתכתי.
עוד איזה חמש ברגל כי חתכתי.
עוד איזה שמונה סך הכל ברגליים, כי אני אידיוט ואוהב לעשות דברים מסוכנים.
יש לי אחד ענק בראש כי אני טמבל, ועקץ אותי יטוש וכל ערב לפני השינה קילפתי את זה במשך שנה.
יש לי שלושה בבטן כי ההורים שלי ראו שחתכתי ברגל.
יש לי עוד שניים ברגל, אחד מתנוונת אופניים, והשני כבר שכחתי.
יש לי אחד בחזה, גם כי חתכתי.
יש לי בכף הילד כי טבלתי את היד שלי בשמן של הצ'יפס.
יש לי בשפה התחתונה כי חוררתי אותה.
הם לא ממש מפריעים לי, אני כבר רגיל...

frez אחי ממש מקווה שזה ספאם.. אתה פאקינג מזוכיסט מה זה

כן ליד השפתיים, כשהייתי בגן עשיתי עם החבר הכי טוב שלי תחרות ריצה ואז נפלתי על כל המדרגות וירד לי מלא דם:p
בקושי רואים את זה כבר אבל זה ממש מפריע לי.
אה ויש לי עוד אחת ליד הגבה אבל כמעט ולא רואים אותה, לפני שנה אני ודודים שלי שיחקנו מסירות עם בקבוק קולה ריק ולא יודעת איך, אחותי זרקה את זה ממש חזק עלי ופתחתי את הגבה..

יש לי צלקת ליד העין משהייתי בת שנתיים קיבלתי מכה מהשולחן ועשו לי שם תפרים אבל ממש בקושי רואים את זה רק אם ממש מתעמקים

יש לי צלקת אחת והיא על הרגל מתחת לברך והיא מצדפה כן מצדפה פעם אחת הייתי בים ואז התכופפתי כזה על הברכיים ואז נכנסה לי צדפה לרגל והיה מלא דם ואני זוכרת אותי רק בוכה ואז כנראה התעלפתי מרוב לחץ כי אני לא זוכרת איך הגעתי בכלל לבית חולים והייתי בת 6 אני חושבת

זה לא ספאם.
אני טמבל.
ואני לא מזוכיסט, אני לא נהנה מזה מינית.

כן די הרבה בגלל שיש לי חתול די פראי אז כל הכפות ידים וזרועות שלי שריטות כאלה דקות,
אבל גם יש לי ממש על כל זרוע שמאל צלקת ממדוזה אבל רק שנוגע בי מי ים זה בולט ממש, ברגיל לא רואים אם לא מסתכלים טוב.
ויש לי בברך צלקת גדולה כזו וגבשושית כי פתחתי תברך בפארק מים.
חוץ מזה, כל מיני קטנות שאין לי מושג ממה הן.. לא מפריע לי, זה חלק ממני.
כל צלקת מספרת סיפור שעברתי.

מתחת לגבה, נפלתי כשהייתי כטנה וקבלתי מכה ממשהו.
במרפק, התהפכתי מאופניים.
בברכיים, נפלתי הרבה פעמים.
ליד האגודל, נשך אותי כלב.
בזרוע, מדוזה צרבה אותי.
הם לא מפריעות לי.

fez...
אתה לא חייב להנות מזה מינית כדי להיות מזוכיסט... ;)

יש לי צלקת שאני נשרפתי כשהייתי בת 4.
יש לי צלקת של יתוש.

יש לי 3 צלקות ביד מניתוחים שעשו לי כי ריסקתי תיד בכיתה ב-ג וזה מפריע רצח כי בכל צילומים שלי שמים טונות של מייקאפ כי זה בולט רצח

יש לי ברגל בחלק איפה שהעמם קיבלתי שם מכה כשהייתי קטנה מקצה של שולחן וזה חדר לי ממש עמוק ואחד בחלק העליון של הכף רגל ניסיתי להזיז את המראה והיא הייתה בלי מסגרת היא הייתה רק זכוכית והיא ממש עשה לי חתך עמוק ויש לי צלקת
ויש לי עוד צלקת באמצע שבטעות חתכתי לעצמי את האצבע חתך ממש עמוק עם סכין גדולה וחדה והצלקת היא לכל אורך האצבע ויש לי ברגל שמאל בצד שמאל כתם כזה של שמן רותח שנשפך עלי כשהייתי קטנה ולא יודעת למה אבל זה עדיין נשאר לי כמו כתם שמן על בגד
ורק הצלקת הראשונה שסיפרתי עליה והכתם הם היחידים שמפריעים לי

צלקת בלב.

ואוו מאיפה להתחיל
צלקת מכשפתחתי את הסנטר
צלקת משמישהו זרק עלי כיסא (ביד)
צלקות באצבעות הידיים אין לי מושג ממה
צלקות שניראות כאילו חתכתי מתאונת בישול (נפלה לי על היד מחבת רוטחת)
צלקות בפנים מכל מיני דברים
צלקות קצת מעל הברך מכשנפלתי עם רגל אחת לבור של ביוב כזה בכביש וזה היה בור צר מאוד אין לי מושג אין הרגל שלי בכלל הצליחה להידחס שם היה ממש קשה להוציא אותה וזה היה מפחיד
צלקות משעווה בידיים וברגליים
צלקת מזה שמישהו חתך אותי עם בקבוק זכוכית שבור
צלקת מזה שמישהו מהכיתה שלי תקע לי על היד מציט רוטחת
יש עוד כמה שאני לא יודעת איך הם קרו, וחלק שהם במקומות שאני מעדיפה לא להגיד:) למרות הכל זה לא מפריע לי כי הן לא מאוד בולטות להיפך אם לא מחפשים צלקות זה ניראה שיש לי עור מאוד נקי וחלק, אסייתי שכזה.
אני אוהבת את עצמי כמו שאני ועם כל העבר שלי הצלקות הן רק מזכרות וחותמים מחוויות שהיו חלק טובות חלק חרא, קורה, אנחנו זה מי שהיינו מי שאנחנו עכשיו ומי שנהיה.

יש לי צלקת בראש כי פתחתי אותו כשהייתי בת 3. אבל זה לא מפריע לי כי זה לא כואב וגם לא רואים את זה כי זה מתחת לשיער.

יש לי צלקת בלחי ובברך כי כשהייתי קטנה והיו לי אבעבועות רוח אני גירדתי שם ~_~ זה לא ממש בולט וכבר התרגלתי אז זה לא משנה לי

על כל זרוע שמאל משני הצדדים ואחת קטנה ביד ימין כי חתכתי
ליד האצבע ברגל כי נשברה עלי קערת זכוכית כשהייתי קטנה
ליד המרפק, אין לי מושג איך יש מצב בגלל החתול האדיש שלי
בצד בבטן, היה לי שם בעיה רפואית מוזרה כזו
ליד הכתף, אין לי מושג
בברך כי נפלתי על אבן גדולה וחדה ואז ילדה נפלה עלי אז שבכלל נפגעתי מהאבן הזו
וליד האצבע ביד יש לי משמן רותח...
זהו נראה לי עד הפעם הבאה שאני אתקע במשהו או מישהו..
אה ואממ לא כל כך אכפת לי

אין לי, עם כבר יש לי צלקת נפשית

יש לי בברך כי נפלתי במדרגות בשכונה כשהייתי קטנה, ויש לי גם ברגל
קיבלתי מכה חזקה מצינור.
ועוד אחת בברך כי אחותי הקטנה שרטה אותי עם כוס זכוכית
וזה לא מפריע לי כל כך.

יש לי צלקות מפציעות ודברים כאלו שהיו בעבר, וזה לא מפריע לי, אני דווקא אוהבת אותן.

כן, לא אומרת ממה, וכן זה מפריע.

כן יש וכן מפריע מאוד

יש לי צלקות מהתקופה שהייתי ממש שמנה אז היה לי סימני מתיחה בעור וגם אחרי שהורדתי זה נשאר כצלקת ולא ממש אכפת לי ממנה זה לא מפריע לי

בברך אין לי מושג איך זה קרה
בשורש כף היד בגלל שאיכשהו נשרטתי מהשן של הכלב שהיה לאח שלי.-.
וביד עצמה כי חתכתי בעבר
לא כזה מפריע לי

יש לי צלקת קטנה בעפעף וקצת מעל הגבה אבל לא שמים לב לזה אז זה לא מפריע לי

אצל זה דבר מטומטם בהתחלה זה היה שפשוף אחר כך פריחה אחר כך משהו סגול אחר כך פצע אחר כך צלקת ומכלום

פה ושם קטנות לא בולטות כי אני מזוכיסטית ארורה שמקלפת פצעים.. -_-
אבל להגיד שזה מפריע לי.. בקטנה לא ממש.

כן.. יש לי בטבור (מעגיל) אבל כבר 90% נעלם..
ויש לי באצבע.. אין לי מושג ממה._.

יש, לא אומר ממה, ולא מפריע.

כן.
יש לי צלקת גדולה בראש מרסיס של טיל שפגע בביתי ממלחמת לבנון השנייה ב- 2006.
הצלקת עצמה נבעה מהניתוח אשר מנע שטף דם במוח.

זה לא מפריע לי, זה פשוט סימן היכר שלי.

יש לי קצת צלקות מהסריטות של החתולה שלי.. x_x

1 בבטן מניתוח
2 מתחת לגבה מבוקס של החיים שלי שהיה לי שטף דם בעין שבועיים

יש לי צלקת בעין כמו הזה של הוויטצ'ר כי הייתי ילד מטומטם בגיל 5 ובגלל שראיתי מישהו בטלויזיה עם צלקת כזאת אז עשיתי לעצמי צלקת
ויש לי אחת בחזה כי נפלתי על סלע כשהגנתי על ידידה שלי אם הראשונה אני מרגיש מפגר אבל זה מוסיף לי הרבה אצל בנות
ועם השנייה אני מרגיש שזאת צלקת טובה

יש לי צלקת מעווה של נר שנשפך לי על היד
יש לי צלקת ברגל מגיל ממש קטן שדוד שלי זרק חבל למדורה ואז משך אותו בחזרה וזה עף לי לרגל
ויש לי עוד מליון צלקוץ

וואי יש לי איזה 4 על הכפות ידיים כי אני עם ה2 ידיים השמאליות שלי לא מסוגלת לחתוך דברים כמו שצריך ואיכשהו תמיד בטעות חותכת את עצמי
יש לי אחת בול על המצח כי בטעות שרטתי את עצמי (2 ידיים שמאליות)
עוד אחת על הלחי לא בולטת אבל אין לי מושג איך
ואחת פיצפונת מתחת לעין כי חתולה שרטה אותי כשהייתי בת שנה בערך
ויש לי אחת על המרפק כי רכבתי על אופניים ואיכשהוא עפתי אל תוך קקטוס (אני קצת מגושמת כמו שכבר בטח הבנתם)

חוץ מה זאת שעל המצח שגורמת לי להראות כמו הארי פוטר השאר לא מפריעות

שואל השאלה:
אני שונאת צלקות

יש לי בידיים- חתכתי. אני בקטע של אומנות על הגוף
ברגליים- חתכתי
בבטן- חתכתי
בכתפיים- חתכתי
בברכים- חתכתי
בסנטר- חתכתי. תכף זה כבר נעלם
בזרוע- ניכוותי בגיל 3 מפאקינג חביתה
בבטן- מהבעבועות רוח
בלב- יש הרבה. לא אפרט
במוח- לא ממש צלקת. יותר כמו שריטות ^_^

כן, מתחת לברך בערך בגודל של שקל.
כשהייתי קטנה אז כל הזמן נפלתי בלי סיבה, אפילו רוח חזקה הצליחה להעיף אותי. אז כל הזמן נפלתי בדיוק על אותו מקום שלוש פעמים. בפעמיים הראשונות רק היה כחול סגול כזה אבל בפעם השלישית ירד לי מלא דם וכל הרגל שלי טיפטפה דם. נדמה לי שגם התעלפתי מזה, אני כבר לא זוכרת.

כן יש לי אחת על הירך אבל גדולה
כשהייתי בכיתה ד' היה ברזל פתוח במקום שבו מניחים את מוחק הלוח
קפצתי בשביל למחוק את הלוח ולא שמתי לב לברזל וזה עשה לי שריטה ענקית
ומאז יש לי צלקת: (

יש לי צלקת בגב מניתוח שעברתי.
וקצת סימני מתיחה בירכיים.
כמה צלקות ברגליים בגלל שיש לי אסטמה של העור וזה גרם לגירודים ממש חזקים שהשאירו קצת צלקות... אבל הם לא משהו רציני מאד...

אה וצלקת ממש ממש קטנה שאני אפילו לא בטוחה שרואים אותה כבר... בכף רגל.. כי נכנס לי פעם מסמר לרגל..

כן צלקת שנפלה עלי מנורה שהייתה דלוקה 3 ימים שהייתי בן 3 (על היד)

כן, בצידו הימני העליון של המצח, תזכורת לכך שפתחתי את הראש בגיל 4, עוד אחת על מפרק כף רגל שמאל, כתוצאה מחתך של זכוכית ואחת נוספת על כף היד השמאלית, שנותרה לאחר הסרת תפרים.
ולא, הצלקות לא מפריעות לי, את זאת שנמצאת בצידו של המצח מסתיר השיער. האחרת מעט יותר בולטת אבל לא משנה לי גם אם מישהו שם לב אליה. זאת שנמצאת על כף היד, בדרך כלל חומקת מעיניהם של אנשים.

מו שכמה אנשים גאוניים אמרו
בלב, הצלקות הכי עמוקות שלי בלב!
בידיים-חתכתי
ברגליים-חתכתי
(כן, אני מושפעת מהניסוח של מישהי אחרת שהגיבה פה)
בכתף-חתכתי דווקא בחיסון שקיבלתי כשעליתי לארץ, מי שיודע על איזה חיסון אני מדברת והוא חותך... רק אל תחתכו בחיסון! פשוט כמות בלתי הגיונית של דם
בפנים- הפנים שלי כל כך מכוערות שזה כמו צלקת אחת גדולה...
בברך, בבטן, בגב, בכל מקום כמעט- אבא מכה (חוץ מזה שהוא הרביץ לי, מה שיש לי בברך זה כי הוא הכריח אותי ללמוד לרכב על אופניים ואם לא אז הוא טיטא איתי את הרצפה... נפלתי, התרסקתי מתחת לאוטו והוא עדיין המשיך עם זה וא"כ גם קיבלתי מכות ממנו כי התרסקתי ולא הצלחתי לנסוע) + בריונות של ילדים נחמדים ואוהבים מהבצפר... כל הבצפר, כל השכבות, כל הילדים, שתי בתי ספר שונים בערים שונות... במשך שלוש שנים בכל אחד מהם...

לא מפריע, אם לא מתרכזים לא כ"כ רואים... חוץ מהפרצוף שלי כלום לא מפריע לי, וזה העבר שלי... אני מייחסת חשיבות יותר לצלקות שיש לי בלב מהדבר הזה והפגיעה הלא הגיונית בביטחון העצמי מאשר בצלקות על הגוף... זה כאב הרבה פחות

יש לי בקצה האף צלקת כי פעם היה לי שם חצ'קון ענקק וכולם צחקו עלי ונשארה לי צלקת.. מאוד מפריעה לי.

מאיפה להתחיל?
אחת במרפק, ירדתי במדרגה ואיכשהו לא ראיתי שיש שם סקייטבורד, דאגתי על הסקייטבורד, הא התגלגל, התחלתי ליפול לקדימה, שמתי את המרפק, אנד וואלה.
אחת ברגל למעלה, צלקת ענקית מכוויה (מים רותחים שנשפכו עלי).
אחת במרפק (ליד הראשונה ), הלכתי ליד קיר קוטג', המרפק השפשפה ממש חזק.
בכף הרגל למטה. פקק של קופסת שימורים בחול. ילדה בת ארבע בלי נעליים. עושה צעד ראשון על החול. בום.
מעל הברך מאחורה, ישבתי על שולחן ושמתי רגליים על כסא שהברזלים שלו היו בולטים, קמתי במהירות מהכיסא, נחתכתי.
בכף היד ממש קטנה ולא בולטת בכלל, לא זוכרת איך, ברזל בולט.

הרוב מפריע לי.

כן, אני יודעת שאני נזק.

צלקת בצד במצח ועדיף שאני לא אספר למה..

ביד וברגליים בגלל שחתכתי את עצמי בעבר- לא מפריע כי זה מראה לי איפה הייתי בעבר ואיפה אני היום.. מראה כמה התחזקתי
וברגל אחת קטנה כי רצתי ובטעות נחתכתי- זה מפריע

3 צלקות בבטן מניתוח אפנדיציט. מבאס תחת.