8 תשובות
זכרי - המגיבים פה אינם רופאים וגם רופאים אינם יכולים לאבחן דרך האינטרנט.
מסכימה עם התשובה של בבר ומוסיפה:
יתכן שאת צודקת וזה לא רציני. אך להיבדק - חובה.
לא מבינה איך את יכולה לאבחן לעצמך משהו בעצם הזנב, אך אם זה החמיר - צריך לגשת לרופאה, אם זה קשור או לא קשור - רק הרופאה תגיד.
בכל מקרה - דימום חייב בדיקה, כי זה לא תקין.
זכרי שהרופאה מתייחסה לכל החלקים בגוף אותו הדבר. עבורה אין הבדל אם היא בודקת את הפה והגרון או את פי הטבעת.
מאחלת לך הרבה בריאות.
מסכימה עם התשובה של בבר ומוסיפה:
יתכן שאת צודקת וזה לא רציני. אך להיבדק - חובה.
לא מבינה איך את יכולה לאבחן לעצמך משהו בעצם הזנב, אך אם זה החמיר - צריך לגשת לרופאה, אם זה קשור או לא קשור - רק הרופאה תגיד.
בכל מקרה - דימום חייב בדיקה, כי זה לא תקין.
זכרי שהרופאה מתייחסה לכל החלקים בגוף אותו הדבר. עבורה אין הבדל אם היא בודקת את הפה והגרון או את פי הטבעת.
מאחלת לך הרבה בריאות.
שואל השאלה:
אני יודעת שזו שערה הפוכה כי בזמנו גם שאלתי בפורומים שונים.. תיארתי את התסמינים שיש לי וכולם אמרו שאני מתארת שערה הפוכה. קראתי על זה ראיתי תמונות סרטונים וכדו וזה בוודאות מה שיש לי. הפיתרון לזה זה ניתוח במיוחד עכשיו כשהחמיר ויש לי מוגלות..
הדם שיש לי בחודש האחרון מתלווה לעצירות קשה שיש לי שנים.. יציאה של פעם בשבוע וחצי.. דם יורד כמעט כל יום.
הפחד הגדול שלי שזה גידול.. אם הדם הוא בגלל העצירות או בגלל הסינוס אז אני רגועה בהחלט.
אני יודעת שאין לכם אפשרות לענות.
אני יודעת שהכי טוב להיבדק אבל אני מתביישת ולא מסוגלת.. תסבוך עם עצמי.
בכל אופן, כתסתי את התגובה רק כדי להודות לכם.. אז תודה רבה על התשובות!
אני יודעת שזו שערה הפוכה כי בזמנו גם שאלתי בפורומים שונים.. תיארתי את התסמינים שיש לי וכולם אמרו שאני מתארת שערה הפוכה. קראתי על זה ראיתי תמונות סרטונים וכדו וזה בוודאות מה שיש לי. הפיתרון לזה זה ניתוח במיוחד עכשיו כשהחמיר ויש לי מוגלות..
הדם שיש לי בחודש האחרון מתלווה לעצירות קשה שיש לי שנים.. יציאה של פעם בשבוע וחצי.. דם יורד כמעט כל יום.
הפחד הגדול שלי שזה גידול.. אם הדם הוא בגלל העצירות או בגלל הסינוס אז אני רגועה בהחלט.
אני יודעת שאין לכם אפשרות לענות.
אני יודעת שהכי טוב להיבדק אבל אני מתביישת ולא מסוגלת.. תסבוך עם עצמי.
בכל אופן, כתסתי את התגובה רק כדי להודות לכם.. אז תודה רבה על התשובות!
שואל השאלה:
תודה לך.. אתה צודק...
אתה צריך להבין שזה משהו יותר גדול מבושה רגילה (לא מצדיקה את עצמי אלא רק מסבירה) אם לפני שנתיים רציתי לבדוק את השערה ההפוכה אבל קצת התביישתי עכשיו הבושה הושלשה כי זה כבר לא רק בדיקה חיצונית והצטרף גם פחד.. אני לא יודעת אם תבין אותי.. אולי גם הבושה גדלה כי אני חושבת על זה הרבה ואולי זה לא נורא כמו שאני כבר חושבת שזה..
תאמין לי שאני רוצה להיבדק ואני יותר מאשמח לעצות איך לשים את הרגש בצד ופשוט ללכת להיבדק.. אני כל היום בשכנועים עם עצמי.. אבל למעשה תכלסי אני לא מצליחה להגיע.
אני חושבת שאקבע תור ואזרום.. מה שיהיה יהיה.. אם ארגיש במרפאה שאני מאוד מובכת עד כדי שיתוק אז אלך משם אף אחד לא יכריח אותי להיבדק ולפחות ניסיתי..
ובקשר לגניקולגים- אני באמת מפחדת שלא יהיו לי ילדים רק בגלל הבושה..
אולי זה נשמע שאני ילדותית מפונקת ועדיין לא התבגרתי אבל זה לא נכון... באמת שזה רק נשמע.. אני פשוט מתביישת יותר מאנשים אחרים..
תודה לך.. אתה צודק...
אתה צריך להבין שזה משהו יותר גדול מבושה רגילה (לא מצדיקה את עצמי אלא רק מסבירה) אם לפני שנתיים רציתי לבדוק את השערה ההפוכה אבל קצת התביישתי עכשיו הבושה הושלשה כי זה כבר לא רק בדיקה חיצונית והצטרף גם פחד.. אני לא יודעת אם תבין אותי.. אולי גם הבושה גדלה כי אני חושבת על זה הרבה ואולי זה לא נורא כמו שאני כבר חושבת שזה..
תאמין לי שאני רוצה להיבדק ואני יותר מאשמח לעצות איך לשים את הרגש בצד ופשוט ללכת להיבדק.. אני כל היום בשכנועים עם עצמי.. אבל למעשה תכלסי אני לא מצליחה להגיע.
אני חושבת שאקבע תור ואזרום.. מה שיהיה יהיה.. אם ארגיש במרפאה שאני מאוד מובכת עד כדי שיתוק אז אלך משם אף אחד לא יכריח אותי להיבדק ולפחות ניסיתי..
ובקשר לגניקולגים- אני באמת מפחדת שלא יהיו לי ילדים רק בגלל הבושה..
אולי זה נשמע שאני ילדותית מפונקת ועדיין לא התבגרתי אבל זה לא נכון... באמת שזה רק נשמע.. אני פשוט מתביישת יותר מאנשים אחרים..
סיכוי קלוש?
מאיפה הביטחון המלא הזה?
בואי אני אספר לך משהו- היה לי אותו דימום לא מזמן בגיל שש. אובחנתי עם קוליטיס אולצרטיבית חריפה ועברתי ניתוח דחוף לכריתת מעי גס.
אף פעם אל תפקפקי במצב. זה יכול להיות רציני
אל תנהגי בטיפשות ולכי מייד להיבדק!
מאיפה הביטחון המלא הזה?
בואי אני אספר לך משהו- היה לי אותו דימום לא מזמן בגיל שש. אובחנתי עם קוליטיס אולצרטיבית חריפה ועברתי ניתוח דחוף לכריתת מעי גס.
אף פעם אל תפקפקי במצב. זה יכול להיות רציני
אל תנהגי בטיפשות ולכי מייד להיבדק!
אנונימי
שואל השאלה:
אני באמת מתביישת.. לא יודעת אפילו למה אני כל כך לוקחת את זה קשה.. זה מחסום נפשי שפשוט משתק אותי.. אתם באמת לא תבינו אף אחד לא יבין..
תודה לכולם על הדאגה.
אני באמת מתביישת.. לא יודעת אפילו למה אני כל כך לוקחת את זה קשה.. זה מחסום נפשי שפשוט משתק אותי.. אתם באמת לא תבינו אף אחד לא יבין..
תודה לכולם על הדאגה.
אין מה להבין או לא להבין.
מצב רפואי נתון. שאלת? עונים. זהו.
אף אחד לא נכנס לכלום מעבר לשאלה שהצגת.
וצודקת זה באמת מדאיג
מקווה שהלכת בסופו של דבר לרופא
מצב רפואי נתון. שאלת? עונים. זהו.
אף אחד לא נכנס לכלום מעבר לשאלה שהצגת.
וצודקת זה באמת מדאיג
מקווה שהלכת בסופו של דבר לרופא
אנונימי
שואל השאלה:
אנונימי.. לא לכל דבר חייב להגיב.. זכותי לכתוב גם דברים שהם מעבר למה ששאלתי...
התגובה שלך היתה לא מועילה ואפילו על גבול הפוגעת...
יום טוב לך.
אל תגיב לזה.
אנונימי.. לא לכל דבר חייב להגיב.. זכותי לכתוב גם דברים שהם מעבר למה ששאלתי...
התגובה שלך היתה לא מועילה ואפילו על גבול הפוגעת...
יום טוב לך.
אל תגיב לזה.
שואל השאלה:
שלום.. אני לא מתחברת לפה הרבה... ואני לא יודעת אם נהוג להמשיך שרשור קיים (אבל זו השאלה היחידה ששאלתי באתר.). אז לא הלכתי להיבדק עדיין... ובמהלך השנה האחרונה התווספו עוד כמה סימנים מדאיגים שפשוט מטרידים אותי.. שגם בשבילם יש בדיקות שדורשות קצת חשיפה, חלקם כן עשיתי והן לא הניבו תוצאות... אני כבר לא ישנה בלילות מדאגה.. חוץ מהכאב שאני מרגישה ביום יום.. אני חושבת שאני זקוקה לאיש מקצוע שיעזור לי להתגבר על בושה מרופאים. אני צריכה שיעזרו לי לצאת מזה.. אנע רוצה לחזור לשגרה נורמלית.. אני כבר לא מפחדת שאולי יגלו לי משהו מסוכן, כבר לא אכפת לי מה יהיו התוצאות אני פשוט כבר רוצה להגיע לשם ולהפסיק לסבול מצפונית... האם פסיכולוגים רגילים הם אלה שמטפלים במצב כמו שלי? יש לי סיכוי לצאת מהמצב הזה בכלל?:(
שלום.. אני לא מתחברת לפה הרבה... ואני לא יודעת אם נהוג להמשיך שרשור קיים (אבל זו השאלה היחידה ששאלתי באתר.). אז לא הלכתי להיבדק עדיין... ובמהלך השנה האחרונה התווספו עוד כמה סימנים מדאיגים שפשוט מטרידים אותי.. שגם בשבילם יש בדיקות שדורשות קצת חשיפה, חלקם כן עשיתי והן לא הניבו תוצאות... אני כבר לא ישנה בלילות מדאגה.. חוץ מהכאב שאני מרגישה ביום יום.. אני חושבת שאני זקוקה לאיש מקצוע שיעזור לי להתגבר על בושה מרופאים. אני צריכה שיעזרו לי לצאת מזה.. אנע רוצה לחזור לשגרה נורמלית.. אני כבר לא מפחדת שאולי יגלו לי משהו מסוכן, כבר לא אכפת לי מה יהיו התוצאות אני פשוט כבר רוצה להגיע לשם ולהפסיק לסבול מצפונית... האם פסיכולוגים רגילים הם אלה שמטפלים במצב כמו שלי? יש לי סיכוי לצאת מהמצב הזה בכלל?:(
באותו הנושא: