לא מסופקת משום דבר - למה לא יכולה להעריך מה שיש לי ותמיד רוצה עוד ועוד שום דבר לא מספק אותי?

מפני שזהו טבע האדם..
יש פעמים שזה טוב, לשאוף ולא להסתפק. אבל הכל במידתיות. צריך להשתדל ולזכור שכם מה שהשגנו בדכ זה מספיק.. ואף יותר. מבחינת להעריך. לצערי אנחנו בדכ חווים את זה בדרך הקשה.
בשביל שנעריך אנחנו צריכים שמשהו לא יהיה.
ז"א. לאו דווקא בצורה קצוניות אלא, למשל אמך מבשלת כביכול מידי יום, וכך את רגילה. ולכן לא מעריכה את זה.
אבל אם תשכרי דירה או משהו. אז את תלמדי להעריך את זה שהיא בישלה מידי יום.. כשרגילים למשהו מתייחסים אליו כאל מובן מאליו. אך כאשר פתאום יום אחד זה משתנה, אז מעריכים.

תזכרי דברים שהיו וחלפו. טיול שנגמר. חברה שמתגעגעת ונעריך מה שיש לנו
זה לא שיהיה לך את זה וזה תהי מאושרת ושלווה
שתהי מאושרת במה שיש לך יהיה גם מה שרוצה ואם זה מתעכב. תמיד תהי מאושרת.
וזה מראה שמודעת לעצמך. עבודה עצמית ותהי עוד יותר מאושרת

זה בסדר זו הבעיה של כולנו..
זה טבע האדם שיש לו מאה רוצה מאתיים

כולם יודעים היום שהשמחה האמיתית מגיעה מבפנים ולא משום דבר חיצוני (כמו: כסף, מכוניות, בחור חתיך שלצידך, בית ענק וכיוצא בזה)
את צריכה ללמוד להעריך את הדברים הקטנים ופה זה ההתחלה
מה שבאמת נותן שמחה זה ביטול האגו, וביטול הרצון לקבל
והנתינה גם מעלה את השמחה בעשרות מונים
פעם בדקו דבר מעניין שמוכח שאם תקחי את כל האנשים שקיימים בעולם שיש להם חומריות כפי שתיארתי קודם וממולם תשימי אדם שבנתינה אמיתית, מתנדב, עוזר אז האדם הזה היחיד יהיה שמח ומאושר באמת ואילו כל האנשים ביחד שיש להם חומריות בחיים אפ) ילו שתחברי את כולם ביחד לא יהיה להם אושר בכלל.

בהצלחה נשמה