4 תשובות
כולם היו חסרי תקדים בתקופתם
שואל השאלה:
תוכלי יותר להרחיב בבקשה?
תוכלי יותר להרחיב בבקשה?
גורמים לצמיחת תופעת הלאומיות:
1. ההשכלה (=נאורות) שינוי רעיוני שהתחיל במאה ה-18, וכלל הסתכלות אחרת על העולם, על מקום האדם בעולם ועל היכולת של האדם להבין את העולם שמסביבו. שינוי זה הוביל לפיתוח רעיון השוויון: כל בני האדם שווים ביכולת שלהם להבין את העולם, מפני שלכל בני האדם יש שכל הם מסוגלים להסתכל על תופעה ולהבין את המקור שלה, להסביר אותה.
המשכילים ייחסו חשיבות גדולה לשאילת שאלות והטלת ספק. לכן, ההשכלה קשורה גם לתופעת החילון: השינוי התפיסתי שחל לגבי מקומו של האדם בעולם יצר שינוי גם בתפישה לגבי מקומו של אלוהים בעולם. המשכילים לא חשבו שאלוהים שולט בהכל, וניסו לחפש הסברים נוספים לעולם שסביבם.
איך ההשכלה גרמה ללאומיות?
ההשכלה שינתה את צורת החשיבה: עודדה שאילת שאלות, הטלת ספק, חשיבה ובדיקה. המשכילים רצו שאנשים לא ייכנעו לסמכות פוליטית או דתית, אלא ישפטו כל עניין בעזרת התבונה שלהם וישתמשו בה כדי להחליט במה הם מאמינים. היא גרמה לאנשים להעלות שאלות, לפקפק ולבדוק דברים בחייהם, בין השאר לשאול את עצמם לגבי מקומם בעולם והשייכות שלהם. בנוסף, ההשכלה העלתה רעיונות חדשים בנוגע לשוויון וזכויות יסוד מעודד דרישה של עמים להגדיר את עצמם ואת זכותם לעצמאות.
2. החילון קיום אורח חיים שאיננו מבוסס על דת (לא בהכרח אומר אורח חיים אנטידתי).
תופעת החילון הייתה אחד הגורמים ללאומיות מכמה בחינות:
א. ההשתחררות מהדת הפכה אנשים לעצמאיים, הם כבר לא היו מחויבים לאורח חיים דתי לחלוטין (לכן החילון קשור גם להשכלה).
ב. הדת הפכה לפחות משמעותית בחייהם של האנשים, ואת מקומה תפסה הלאומיות אידיאולוגיה חילונית.
ג. השלטון הפוליטי כבר לא היה מחובר לשלטון הדתי, ולכן היה סיכוי גדול יותר לשנות את השלטון והמשטר.
3. כיבושי נפוליאון כיבוש של חלקים נרחבים באירופה, שהונהגו על-ידי נפוליאון קיסר שעלה לשלטון בעקבות המהפכה הצרפתית.
תופעה זו הובילה ללאומיות בשתי דרכים:
א. כל כיבוש מעורר בנכבשים רצון לעצמאות ולהשתחררות מהדיכוי. לכן, הכיבושים הנרחבים פיתחו אצל תושבי אירופה רצון לעצמאות.
ב. נפוליאון הפיץ את רעיונות ההשכלה במדינות שכבש. למשל, הוא הנהיג בכל מקום שכבש את "קוד נפוליאון" שיטת משפט צרפתי ברוח ערכי המהפכה.
במקומות בהם נפוליאון הפיץ את רעיונות ההשכלה, התפשט גם החילון, וכך התווסף עוד גורם ללאומיות.
4. המהפכה האמריקאית מהפכה לאומית שכוללת שינוי פוליטי. המהפכה הייתה מבוססת על רעיונות ההשכלה.
איך המהפכה הובילה ללאומיות?
היא עודדה מהפכות ומאבקים לאומיים נוספים לריבונות, למשל המהפכה הצרפתית, ושילבה עקרונות חילוניים וזכויות טבעיות.
5. המהפכה הצרפתית מהפכה לאומית, שהרגע המכונן שלה היה הפיכתה של אספת המעמדות לאספה הלאומית (בעקבות ההכרזה של המעמד השלישי). האספה הלאומית הייתה משותפת לכל המעמדות החברתיים בצרפת, והיא הכירה בכך שכל האזרחים צריכים להיות שווי זכויות, בלי קשר למוצא, מעמד או רכוש. כלומר - גם בני המעמד השלישי משתייכים לאומה הצרפתית, בגלל תחושת השייכות שלהם ללאום, שמשותפת לכל המעמדות. קודם לכן, בני המעמדות הגבוהים ראו רק את עצמם כבני הלאום הצרפתי, בגלל מעמדם.
איך המהפכה הובילה ללאומיות?
א. בדומה למהפכה האמריקאית עידוד מאבקים לאומיים ומהפכות במקומות אחרים.
ב. הערכים והרעיונות עליהם היא שמה דגש: שוויון, חירות ואחווה, והרעיון שהשתייכות ללאום לא קשורה למעמד.
ג. בעקבות המהפכה פורסמה הצהרת זכויות האדם והאזרח. ההתפתחות בתחום זכויות האדם נתנה השראה לגיבוש זכויות של עם ולדרישות של עמים להגדרה לאומית.
6. התנועה הרומנטית התגובה / האנטי-תזה להשכלה. הרומנטים טענו שצריך להשתמש ברגש כדי להבין את העולם.
התנועה הרומנטית גרמה ללאומיות מפני שהיא חיזקה את תחושת השייכות והרגש הלאומי.
תפישתם של הרומנטים הייתה שתחושת השייכות ללאום מבוססת על חזרה לעבר, לשורשים. הם דגלו בהתרפקות על העבר: המיתוסים, התרבות, המסורות וההיסטוריה של העם. (לא בהכרח מדובר על היסטוריה אמיתית, אלא איך בני הלאום ראו את האירועים שקרו בעבר והתחברו אליהם).
7. המהפכה התעשייתית (גורם כלכלי) שינוי חד באופן הייצור ובמקום הייצור: מעבר מייצור ידני או בעזרת כלים פשוטים לייצור בעזרת מכונות, שמתבצע במפעל בעיר. כתוצאה מכך חל תהליך עיור מעבר של איכרים מכפרים אל ערים, כדי לשמש כפועלים בתעשייה. התפתח מעמד הפרולטריון (הפועלים).
המהפכה גרמה לאנשים לאבד את תחושת היצירתיות והסיפוק שלהם בעבודה, כיוון שהעבודה במפעלים הייתה לרוב מונוטונית ולא מעניינת. תושבי הערים חשבו שהחיים שלהם משעממים, וחשו שהם "בורג" במערכת. התגברה תחושת הבדידות, הזרות והניכור, עקב המעבר מסביבה מצומצמת ומוכרת (הכפר) לסביבה חדשה, גדולה וזרה (העיר).
איך תרמה המהפכה התעשייתית ללאומיות?
הלאומיות נתנה מענה לתחושת הניכור, הוסיפה תוכן ומשמעות לחייהם של תושבי הערים: תחושת השייכות הלאומית מילאה את הריקנות שנוצרה בחייהם של הפועלים. הם הפכו להיות חלק מלאום, הם חשו שהעבודה שלהם משרתת את הלאום והמדינה שלהם, וזה עודד אותם.
בנוסף, הלאומיות חיברה בין אנשים שהגיעו ממקומות שונים אל העיר.
*תהליך הדמוקרטיזציה במאה ה-19 עודד את הלאומיות, מכיוון שרעיונות לאומיים שולבו בפוליטיקה, התפתחה מערכת חינוך שלא קשורה לכנסייה, וחופש הביטוי אפשר להפיץ את רעיונות הלאומיות.
1. ההשכלה (=נאורות) שינוי רעיוני שהתחיל במאה ה-18, וכלל הסתכלות אחרת על העולם, על מקום האדם בעולם ועל היכולת של האדם להבין את העולם שמסביבו. שינוי זה הוביל לפיתוח רעיון השוויון: כל בני האדם שווים ביכולת שלהם להבין את העולם, מפני שלכל בני האדם יש שכל הם מסוגלים להסתכל על תופעה ולהבין את המקור שלה, להסביר אותה.
המשכילים ייחסו חשיבות גדולה לשאילת שאלות והטלת ספק. לכן, ההשכלה קשורה גם לתופעת החילון: השינוי התפיסתי שחל לגבי מקומו של האדם בעולם יצר שינוי גם בתפישה לגבי מקומו של אלוהים בעולם. המשכילים לא חשבו שאלוהים שולט בהכל, וניסו לחפש הסברים נוספים לעולם שסביבם.
איך ההשכלה גרמה ללאומיות?
ההשכלה שינתה את צורת החשיבה: עודדה שאילת שאלות, הטלת ספק, חשיבה ובדיקה. המשכילים רצו שאנשים לא ייכנעו לסמכות פוליטית או דתית, אלא ישפטו כל עניין בעזרת התבונה שלהם וישתמשו בה כדי להחליט במה הם מאמינים. היא גרמה לאנשים להעלות שאלות, לפקפק ולבדוק דברים בחייהם, בין השאר לשאול את עצמם לגבי מקומם בעולם והשייכות שלהם. בנוסף, ההשכלה העלתה רעיונות חדשים בנוגע לשוויון וזכויות יסוד מעודד דרישה של עמים להגדיר את עצמם ואת זכותם לעצמאות.
2. החילון קיום אורח חיים שאיננו מבוסס על דת (לא בהכרח אומר אורח חיים אנטידתי).
תופעת החילון הייתה אחד הגורמים ללאומיות מכמה בחינות:
א. ההשתחררות מהדת הפכה אנשים לעצמאיים, הם כבר לא היו מחויבים לאורח חיים דתי לחלוטין (לכן החילון קשור גם להשכלה).
ב. הדת הפכה לפחות משמעותית בחייהם של האנשים, ואת מקומה תפסה הלאומיות אידיאולוגיה חילונית.
ג. השלטון הפוליטי כבר לא היה מחובר לשלטון הדתי, ולכן היה סיכוי גדול יותר לשנות את השלטון והמשטר.
3. כיבושי נפוליאון כיבוש של חלקים נרחבים באירופה, שהונהגו על-ידי נפוליאון קיסר שעלה לשלטון בעקבות המהפכה הצרפתית.
תופעה זו הובילה ללאומיות בשתי דרכים:
א. כל כיבוש מעורר בנכבשים רצון לעצמאות ולהשתחררות מהדיכוי. לכן, הכיבושים הנרחבים פיתחו אצל תושבי אירופה רצון לעצמאות.
ב. נפוליאון הפיץ את רעיונות ההשכלה במדינות שכבש. למשל, הוא הנהיג בכל מקום שכבש את "קוד נפוליאון" שיטת משפט צרפתי ברוח ערכי המהפכה.
במקומות בהם נפוליאון הפיץ את רעיונות ההשכלה, התפשט גם החילון, וכך התווסף עוד גורם ללאומיות.
4. המהפכה האמריקאית מהפכה לאומית שכוללת שינוי פוליטי. המהפכה הייתה מבוססת על רעיונות ההשכלה.
איך המהפכה הובילה ללאומיות?
היא עודדה מהפכות ומאבקים לאומיים נוספים לריבונות, למשל המהפכה הצרפתית, ושילבה עקרונות חילוניים וזכויות טבעיות.
5. המהפכה הצרפתית מהפכה לאומית, שהרגע המכונן שלה היה הפיכתה של אספת המעמדות לאספה הלאומית (בעקבות ההכרזה של המעמד השלישי). האספה הלאומית הייתה משותפת לכל המעמדות החברתיים בצרפת, והיא הכירה בכך שכל האזרחים צריכים להיות שווי זכויות, בלי קשר למוצא, מעמד או רכוש. כלומר - גם בני המעמד השלישי משתייכים לאומה הצרפתית, בגלל תחושת השייכות שלהם ללאום, שמשותפת לכל המעמדות. קודם לכן, בני המעמדות הגבוהים ראו רק את עצמם כבני הלאום הצרפתי, בגלל מעמדם.
איך המהפכה הובילה ללאומיות?
א. בדומה למהפכה האמריקאית עידוד מאבקים לאומיים ומהפכות במקומות אחרים.
ב. הערכים והרעיונות עליהם היא שמה דגש: שוויון, חירות ואחווה, והרעיון שהשתייכות ללאום לא קשורה למעמד.
ג. בעקבות המהפכה פורסמה הצהרת זכויות האדם והאזרח. ההתפתחות בתחום זכויות האדם נתנה השראה לגיבוש זכויות של עם ולדרישות של עמים להגדרה לאומית.
6. התנועה הרומנטית התגובה / האנטי-תזה להשכלה. הרומנטים טענו שצריך להשתמש ברגש כדי להבין את העולם.
התנועה הרומנטית גרמה ללאומיות מפני שהיא חיזקה את תחושת השייכות והרגש הלאומי.
תפישתם של הרומנטים הייתה שתחושת השייכות ללאום מבוססת על חזרה לעבר, לשורשים. הם דגלו בהתרפקות על העבר: המיתוסים, התרבות, המסורות וההיסטוריה של העם. (לא בהכרח מדובר על היסטוריה אמיתית, אלא איך בני הלאום ראו את האירועים שקרו בעבר והתחברו אליהם).
7. המהפכה התעשייתית (גורם כלכלי) שינוי חד באופן הייצור ובמקום הייצור: מעבר מייצור ידני או בעזרת כלים פשוטים לייצור בעזרת מכונות, שמתבצע במפעל בעיר. כתוצאה מכך חל תהליך עיור מעבר של איכרים מכפרים אל ערים, כדי לשמש כפועלים בתעשייה. התפתח מעמד הפרולטריון (הפועלים).
המהפכה גרמה לאנשים לאבד את תחושת היצירתיות והסיפוק שלהם בעבודה, כיוון שהעבודה במפעלים הייתה לרוב מונוטונית ולא מעניינת. תושבי הערים חשבו שהחיים שלהם משעממים, וחשו שהם "בורג" במערכת. התגברה תחושת הבדידות, הזרות והניכור, עקב המעבר מסביבה מצומצמת ומוכרת (הכפר) לסביבה חדשה, גדולה וזרה (העיר).
איך תרמה המהפכה התעשייתית ללאומיות?
הלאומיות נתנה מענה לתחושת הניכור, הוסיפה תוכן ומשמעות לחייהם של תושבי הערים: תחושת השייכות הלאומית מילאה את הריקנות שנוצרה בחייהם של הפועלים. הם הפכו להיות חלק מלאום, הם חשו שהעבודה שלהם משרתת את הלאום והמדינה שלהם, וזה עודד אותם.
בנוסף, הלאומיות חיברה בין אנשים שהגיעו ממקומות שונים אל העיר.
*תהליך הדמוקרטיזציה במאה ה-19 עודד את הלאומיות, מכיוון שרעיונות לאומיים שולבו בפוליטיקה, התפתחה מערכת חינוך שלא קשורה לכנסייה, וחופש הביטוי אפשר להפיץ את רעיונות הלאומיות.
כולם הם גורמים לצמיחת התנועות הלאומיות ברחבי אירופה במהלך המאה ה-19.
באותו הנושא: