ממה אתם מפחדים? וכשאתם מפחדים, איך אתם מתנהגים?

כאב פיזי
להשתגע
כאוס ואי סדר

ליפול ולהכשל בחיים
ולעשות טעויות

מהפחד עצמו
זה מרתיע- לדעת שאתה מפחד ממשהו..

מזה שאני ישאר לבד כל חיי

להיות מושפלת מול קבוצה גדולה של אנשים
להיכשל ב"מטרה" שלי בחיים

אני נורא נורא מפחדת מתאונות דרכים,
ממוות ומחלות, מאיבוד אנשים שיקרים לי,
מגברים שיכורים, ומהשקט.
אני בן אדם שאוהב שמח, דיבורים, לצחוק, שירים, וכל מה שסובב סביב רעש.
השקט היחידי שאני יכולה לקבל אותו,
זה השקט שיש כשאני ממוקדת בקריאת ספרים.
אבל ככה סתם שקט דממה? פשוט לשבת ויש שקט?
אני פשוט לא יכולה לסבול את זה, זה לא נעים לי,
זו תחושה של בדידות כזו.. מפחיד אותי נורא.
כשאני מפחדת אני נושכת את השפתיים שלי, תמיד

מהדת
מהחיים האלה
מהאש
מהבדידות.

מכל מיני דברים... לא יודעת להגיד כרגע בדיוק...
איך אני מתמודדת? מדחיקה.

להיות חסרת אונים, למות בהרגשה שלא ניצלתי את החיים שלי, ג'וקים, עורבים, חושך

שואל השאלה:
ומערבים?

כשאני מפחדת אני מנסה תמיד להזכיר לעצמי שאני מגדילה לעצמי את הפחד. למשל אם נוגע בי לכלוך אני מפחדת להיות חןלה ועלולה להכנס לחרדה אם אין לידי מישהו שירגיע. אני מנסה להגיד לעצמי שזה לא נכון אבל בתוך המצב זה לא כל כך עוזר. ממה אתה מפחד?

מהמוח הסתום שלי והמחשבות הסתמיות שלי

ממני

מהחיים שלי.