יש לי פתיל קצר - שלום, אני מתעצבנת מהר מאוד. אני משתדלת מאוד אבל חברות שלי כל הזמן אומרות לי תפסיקי תפסיקי והם לא מבינות שיש לכל אחד מגרעות ושאני ככה ויש לי עצבים ואני כזאת. מה לעשות?

חביבתי ,
מתעצבנת מהר זו לא מגרעה, זו בעייה וגם יש פיתרון ללחץ הזה.
אל תנסי להשתדל - כי זה לא יעזור, כי את בלחץ ואין לך שליטה על זה, ,
את צריכה להתייעץ עם הרופא של המשפחה, והוא יבדוק איך להוריד את הלחץ שיש לך.
אולי זה היפר- אקטיביות,
את אולי תוכלי להירשם לחוגים ,
כמו חוג יוגה במתנ"ס,
בחוג יוגה לומדים לנשום נכון, וזה מאוד עוזר להירגע,
ומלמדים את הגוף להוריד מתח ולחצים מצטברים.
תבררי במתנ"ס שלכם מתי נפתח חוג יוגה,
ותבקשי מההורים שירשמו אותך.
תקשיבי למוסיקה שקטה ומרגיע, אולי אפילו תצטרפי לחוג מוסיקה ללימוד אורגנית או פסנתר.,
בזמן הפנוי תלכי עם החברות לראות לסרט מצחיק ,
כל דבר מרגיע יעזור,
וגם ייעוץ עם רופא המשפחה יביא לך יותר שקט ורוגע.
ושיהיה בהצלחה.

פשוט כל פעם שאת מרגישה שמשהו או מישהו עולים לך על העצבים ואת הולכת ל"התקיף" תשנני לעצמך בראש : אני לא הולכת להתעצבן, אני לא הולכת להתעצבן שוב ושוב.. תספרי עד 10 וככה לאט לאט העצבים שלך יירגעו וככל שתמידי בכך את תרגילי את עצמך לא להתעצבן כל כך מהר ותפסיקי להיות עצבנית כל כך ! אפחד לא שווה את העצבים שלך וזה גם לא בריא =)

".. ושאני ככה ויש לי עצבים ואני כזאת.."
אענה לך בסיפור ששמעתי ממנהלת בי"ס לאימון, נורית וייצמן, והסיפור הולך ככה:
"יש לי חבר, והוא מעדה מסוימת שמתעצבנת ממש מהר, ונסעתי איתו יום אחד בנוף מאוד פסטוראלי, בדרך לטבריה.
היה יום אביבי, דיברנו וצחקנו ראינו את הפריחה ואת הנוף והיה ממש נחמד.
לפתע עקפה אותנו מכונית, ו"חתכה" אותנו.
חבר שלי, שנהג ברכב התעצבן והחל לרדוף אחרי הנהג השני.
"עזוב אותו" התחננתי "תראה איזה כיף היה לנו, למה אתה מכניס עצבים"
"ככה אני" השיב לי "את לא מבינה, זה לא בשליטתי", והמשיך במהירות גבוהה יותר.
"אבל אנחנו יכולים להיהרג, עזוב אותו".
:"אמרתי לך. ככה אני ואני לא יכול לשנות את זה, הדם רותח לי בעורקים ואין לי על זה שליטה".
והוא הגביר את המהירות "חתך" את הנהג השני, אילץ אותו לרדת לשוליים, והחל יוצא מהמכונית.
"השתגעת" אמרתי לו, "אתה לא קורא עיתונים, אנשים נהרגים בגלל השטויות האלה".
"כמה פעמים אני צריך לאמר לך" התחיל להתעצבן גם עלי "ככה אני וזהו, אין לי שליטה על כך", והחל פוסע לכיוון הנהג השני.
מהרכב השני יצא "הר אדם" 2 מ' גובה, כולו שרירים.
"פתאום" החבר שלי הבין כי יש לו שליטה על העצבים שלו, וזה לא "הדם רותח" בעורקים, כי יש לפניו סכנה בדמות "הר אדם".
"מה רצית?" שאל האדם.
"רציתי רק לשאול אותך אם אתה מכיר את הדרך לטבריה", ענה החבר שלי בקול שקט ורגוע"

את הבנת את זה מריאנה?

לכל אדם יש את הבחירה איך הוא רוצה להתנהג, והתשובה "אני ככה" היא תשובה שגורמת לך לא לשנות את ההתנהגות שלך.
ברגע שתביני שזו בחירה שלך להתנהג כך - תוכלי להיות פתוחה לקבל עצות איך להפסיק את ההתנהגות הזו, אחרת זה לא משנה מה יכתבו לך כאן או מה חברות שלך יאמרו לך.

דרך אגב, אפשר לעבוד על כך באימון - שוב, רק אם זה יבוא ממך ותרצי באמת לשנות.

שיהיה בהצלחה : ))

שמעון צ'אושו
מאמן לפריצת הדרך שלך
נייד 0523-222199