מי פה סובל\סבל מבריונות\בריונות ברשת?

סבלתי המון שנים. עד שעליתי לכיתה ה'..
ולא רק ברשת.

סבלתי הרבה.. כרגע פחות

שואל השאלה:
איך היתמודדתם עם זה?

^

פעם אחת מישהו ניסה להציק לי הזהרתי אותו ובפעם השנייה נתתי לו אגרוף מדוייק לאף והוא לא מציק לי יותר

אם כבר מדברים על בריונות:

במקרה של... בבקשה תדווחו. בטח רובכם משתשים בכרום? ממליצה להוריד את התוסף שלהם.

חוויתי בריונות של שנה וחצי זה נפסק לפני חודש שפשוט הפסקתי להתייחס

סבלתי מבריונות עד שאותו ילד פשוט לא עבר בית ספר הייתי פשוט מתמודדת איתו לרוב מתעלמת אבל בסופו של דבר זה רק יעבור אם או אתה או אותם ילדים לא תראו אחד את השני אני ממליצה לעבור בית ספר נכון זה כמו לברוח מהם אבל אין כל כך הרבה דברים לעשות

סבלתי מבריונות.

אמנם לא סבלתי מבריונות ברשת, אך סבלתי מבריונות בבית הספר.
לא אגיד שאני שמחה שזה קרה, הרי הגעתי למצבים נפשיים קשים, אבל בזכות זה הגעתי למקומות רוחניים גבוהים שעזרו לי להתמודד, ולמצוא את עצמי.

אני סבלתי בריונות...

ביסודי -_-

התקופה השחורה של חיי...

אני סוהל עכשיו! ואפחד בסטיפס כולל המערכת הדפוקה לא עוזרים לי.
להיכנס לכיתה כל יום אחאי נה שרשמו עלי כאן.
באמצע שיעור נכנסים לדף כאן כדי לצחוק עלי.
ואפילו למחוק את זה הם לא רוצים.

סבלתי מבריונות, לא ברשת אבל.

סבלתי מבריונות ברשת כשרבתי עם חברה שלי והיא חסמה אותי והעלתה תמונות שלי לפייסבוק וירדה עלי והשפילה אותי
וסבלתי מבריונות בבית ספר בכיתה ו כשכל הכיתה ירדה עלי כל הזמן במשך שנה, התמודדתי עם זה כשפיתחתי אופי הבנתי שאני שווה הרבה יותר מהחבורת אפסים האלה והתחלתי להחזיר להם וככה נהייתי הרבה יותר חזקה אבל אני לא יכולה לדעת אם זה יקרה שוב מקווה שלא.

כל החיים שלי סבלתי מזה...

בריונות
אלימות פיזית אכזרית
אלימות מילולית
הפצת שמועות
צחוקים מאחורי הגב

לפעמים ני מסתכלת על הצלקות שלי ולא מבינה "למה?." אבל אז השנאה העצמית שלי עונה במקומי..." כי את מכוערת, טיפשה ולא שווה כלום!" בדיוןק מה שאמרו לי במשך כל כך הרבה זמן שאני כבר וויתרתי על לשכוח

גם בריונות ברשת מכיתה ד' כשכבר עברתי בית ספר ועיר... זה המשיך בדיוק באותה צורה רק שפתחו נגדי קבוצה בפייסבוק ולא ידעתי, ילדה אחת סיפרה לי, כל בית הספר היה בקבוצה הזאת ובדיוק לפני הלימודים עצרו את אבא שלי על אלימות במשפחה כלפי אמא שלי (הוא הרביץ גם לי כל השנים האלו אבל הי! למי אכפת... בצדק) לא הספקתי להיות חודשיים בבית ספר ולא התאוששתי מאבא שלי וכבר היה לי מועדון שונאים ): מכיתה ד' ועד ו' כולם היו בקבוצה הזאת... לפי מה שסיפרו לי, היו שם בדיחות עלי שהמציאו, צחוקים על דברים שאמרתי בבצפר... שזה אומר שבגלל החרדות שלי אני מגמגמת בשיעור (מעניין באמת ממה יש לי חרדות..) וישר כל שכבות ד', ה', ו' צוחקים עלי ומחקים אותי... שלחו שם תמונות שלי בלי שידעתי על זה, ערכו אותן בפוטושופ למרות שאני מכוערת מספיק גם ככה וצחקו עלי עד סוף יסודי שעברתי שוב

סבלתי מבריונות ובריונות ברשת 4 שנים מגיל 10 עד גיל 14
אני מעדיפה לדבר על זה פחות אבל מדובר באלימות פיזית קשה מאוד המון קללות עפו בשנים האלה שקרים ואלימות מילולית היו דוחפים אותי משפילים אותי סבלתי מאוד 4 שנים בלי להגיד מילה לאף אחד
אתם בטח רואים האח הגדול החיים שלי משולבים עם החיים של שי חי ושל גיל הייתי חוזרת הביתה לבד אף אחד לא היה מדבר איתי היו גורמים לי ליפול הייתי חוזרת הביתה עם חבלות בפנים ובכל הגוף כולם היו מרביצים לי
פעם אחת אני לא אשכח קשרו לי את הידיים בגיל 12 לשער כדורגל ובעטו עלי בכדור
הילדות שלי הייתה קשה לא הייתי מאחלת אותה אפילו לשונאים שלי...

ביסודי עד כיתה ד-ה