תשובה אחת
שואל השאלה:
אף אחד אף פעם לא דיבר איתי.
אף פעם לא חוויתי חברות אמיתית שנמשכה לאורך זמן.
כרגע אף אחד לא שמר על קשר או רב איתי על דבר מטופש.
זה כבר שנתיים ככה בלי חברים כשאני הכי צריכה אותם.
הקטע הוא שעכשיו כל פעם שפונים אליי אני נכנסת לסוג של לחץ. מה לענות. אני עןוה מהר מדי. אני לא רגועה. אני מפחדת. אני עונה מנסה להצחיק כשאני בלחץ ומדברת מהר ואניי וצאת מוזרה. אני לא הייתי כזאת.
חשוב לציין שכל פעם שזה קורה לי יש לי גם סוג של ''טיקים'' ברגליים או ביד או בראש לא משנה איפה אבל ישצלי טיקים.
נהייתי ילדה דכאונית מתבודדת.
חתכתי פעם אחת ואני חושבת על לעשות את זה שוב. אני עכשיו בטיפול פסיכולוגי אבל הם מפגרות ולא מבינות כלום ובגלל זה אני אעזוב. בבקשה מה לעשות? אני מרגישה חסרת אונים והמשפחה שלי כל הזמן רק משפילה אותי והאחיות שלי תוקפות אותי בשנייה שהם יכולןת. ככה שאין לי ככ את האוזן קשבת ואת הבית החם והאוהב. מה לעשות?
אף אחד אף פעם לא דיבר איתי.
אף פעם לא חוויתי חברות אמיתית שנמשכה לאורך זמן.
כרגע אף אחד לא שמר על קשר או רב איתי על דבר מטופש.
זה כבר שנתיים ככה בלי חברים כשאני הכי צריכה אותם.
הקטע הוא שעכשיו כל פעם שפונים אליי אני נכנסת לסוג של לחץ. מה לענות. אני עןוה מהר מדי. אני לא רגועה. אני מפחדת. אני עונה מנסה להצחיק כשאני בלחץ ומדברת מהר ואניי וצאת מוזרה. אני לא הייתי כזאת.
חשוב לציין שכל פעם שזה קורה לי יש לי גם סוג של ''טיקים'' ברגליים או ביד או בראש לא משנה איפה אבל ישצלי טיקים.
נהייתי ילדה דכאונית מתבודדת.
חתכתי פעם אחת ואני חושבת על לעשות את זה שוב. אני עכשיו בטיפול פסיכולוגי אבל הם מפגרות ולא מבינות כלום ובגלל זה אני אעזוב. בבקשה מה לעשות? אני מרגישה חסרת אונים והמשפחה שלי כל הזמן רק משפילה אותי והאחיות שלי תוקפות אותי בשנייה שהם יכולןת. ככה שאין לי ככ את האוזן קשבת ואת הבית החם והאוהב. מה לעשות?
אנונימית