מה הסוד שלכם? (בשביל לפרוק)

שואל השאלה:
שלי הוא שמלפני כמה שנים הייתי במצוקה נורא נפשית, ושאלתי כאן כמה כדורים צריך לקחת בשביל למות?
למחרת הגיעו אליי הביתה 2 שוטרים.
לא אשכח כמה אמא שלי בכתה שבכלל ילדה בת 14 חושבת על ליטול את חייה.

אין לי חח

אני בסטיפס ואף אחד לא יודע על זה, אפילו החברה הכי טובה שלי

אני די בטוח שאני ביוסקסואל ויש לי הפרעות אכילה..

אני אף פעם לא אוכל להכנס להיריון..

אני מאוהבת בחבר הכי טוב של האקס שלי והוא גם בי אבל אני מפחדת מה האקס יגיד. מחר נפגשת עם הידיד מקווה שאנלא ימות

שאני בנאדם רע וסרוט

לא התכוננתי למבחן בביולוגיה והוא מחר.. מועד ב

ביסקסואל

עשיתי סוג של סקס יבש עם האקס שלי וכשחשבתי על זה לאחרונה זה ממש הטריד אותי ואני לא מאמינה שזה קרה בכלל לא התכוונתי שזה יקרה.. סעמק אה ועשינו היקי וממש הסתרנו את זה מכולם

האקס שלי יודע שאני עקרה ולא מפסיק לצחוק על זה אני מאוהבת בריבאונד שלי מסתבר שזה הדדי אני מרגישה שהרסתי הכל מי שרואה את הפוסט ויכולה לרשום לי שאדבר איתה אני בוכה רצח

היי אנונימית במצוקה תשלחי הודעה בכיף וגם מי שצריך

היי אני כאן בשבילך גם

ניסיתי כמה פעמים להתאבד.
לקחתי סכין מהמטבח והתחלתי לחתוך קצת ואז פשוט הפסקתי. לא וויתרתי

דוד שלי הטריד אותי מינית.

-אני לא שלמה עם עצמי
-יש לי פירסינג שאני רוצה לעשות ואף אחד לא יודע על זה ואני לא יודעת איך לבקש..
-זה ממש מעצבן שלא סומכים עלי.
אני לא בת 12 כבר, וזה מעליב שלא סומכים עלי ונותנים לי להיות עצמאית, להחליט החלטות ולהתמודד עם ההשלכות.

אני כל הזמן אומרת לקראת שלי שהיו לי מלא חברים שלא מהעיר כדי להחשב בעיניו אבל ת'אמת היה לי רק אחד (שאנחנו חברים עכשיו) והוא ממש אוהב אותי אבל אני לא אוהבת אותו ואני איתו כי בא לי חבר

אני מאוהב במישהי כבר 7 שנים ואני לא מצליח לומר לה את זה ואנחנו באותה כיתה כבר 7 שנים.

יש לי סוג של התקפי פאניקה שאף אחד כמעט לא יודע עליהם, לפעמים אני יכול להתחיל לפחד מדבר מאד שטותי עד כדי כך שאני נופל ולפעמים מתחיל לרעוד קצת. לפעמים אני רואה אנשים או צליליות שעומדים מסביבי שלפעמים רוצים לפגוע בי. די קשה לתאר את זה בדיוק אבל זה ממש ממש לא נעים ואם מישהו היה רואה את זה או יודע על זה (חוץ מאדם אחד שיודע כרגע) אני חושב שהיו חושבים שאני משוגע או שיש לי בעיות נפשיות, אבל אני לא חושב שזה נכון, לא יודע איך להסביר את זה אבל לא ממליץ לאף אחד לעבור דבר כזה:\

i worship the darkness.

יש לי ocd.
יש לי נטיות לדיכאון לעיתים קרובות.

שם גרביים בנעליים שלי כדי להראות טיפה יותר גבוהה..

אין דבר כזה חברים. לא מאמין באף אחד
הם לא יודעים
אתזה:-\

ראיתי את ההורים שלי מזדווגים

תאמת אני אמורה לקחת כדורים כי חסר לי דברים בגוף ואני מזניחה את זה.. לפעמים אני מקבלת זעזועים ואני לא אומרת לאף אחד, כי מספיק יש לי דאגות..

אני נותן הרגשה שאני גיי כלפי כולם, וזה רק בגלל שאני לא שייך לאף טבלה (בטוח לא גיי)
זה רק מה שעולה לי עכשיו, יש עוד הרבה סודות שביקור פתע מהמשטרה זה הדבר האחרון שאדאג ממנו

אני לסבית בארון...
אני מרעיבה את עצמי שאני מתחרטת על משהו

אני כל הזמן חושבת על איך זה יהיה אם אני יעשה עם חבר שלי למרות שלא עשיתי אף פעם ואני רק בת 12..

חזרו לי ההפרעות אכילה אבל עכשיו יותר גרוע..
הביטחון העצמי שלי התרסק עם השנים
חתכתי את עצמי והפסקתי ואף אחד לא ידע חוץ מהחברה הכי טובה שלי
כמעט נאנסתי על ידי 'דוד' שלי
אני דיכאונית ואובדנית..

פאק נישבעת לך אמרתי לעצמי הלוואי מישהוא כתב תשאלה הזאת כי אני חייבת לפרוק

הייתי עם חברה שלי 5 חודשים בערך, במשך רוב הזמן הזה הייתי אובססיבי על ידידה שלא השתחררתי ממנה עדיין, חברה שלי לא עלתה על זה, ונפרדה ממני לא מזמן בגלל שהיא סתם לא רצתה להיות איתי יותר לא על ריב או משהו, אבל הדבר העצוב זה שאני והידידיה שלי כנראה לא ניפגש או עד גיל מאוחר שנהיה כבר יחסית מבוגרים או עד סוף החיים, ואני גם די בטוח שהיא לא מרגישה אליי כלום, ואף אחד לאיודע שאני אובבסיבי אלייה, אני חושב שאני אוהב אותה, אבל לא אמרתי את זה לאף אחד

שואלת השאלה, נשבעת לך שקרא לי בדיוק את אותו המקרה. רק שאני קצת הגזמתי עם מה שכתבתי... אבל זאת לא הייתה קריאה לעזרה, סתם התבכיינות.

לשאלה, כנראה שיש לי בעיה נפשית מסוג שלא ראיתי אצל אף אחד. גם לא שמעתי על זה, אבל אני יודעת זה כנראה מאוד חמור..

אני אוהבת אותך, כול כך אוהבת אותך...
אתמול הרגשתי קצת זולה ביגלל מה שקרה אני תוהה לפעמים אם אתה אוהב אותי רק ביגלל שאני כזאת ולא ביגלל מי שאני
אני מאוד מקווה שאתה באמת אוהב אותי ולא ביגלל שאני כזאת כי אתה אתה הנשיקה הראשונה שלי
לא רוצה, לא רוצה לאבד תבטולים בגיל הזה טוב? אני אוהבת אותך באמת אבל לא סקס
בבקשה תגיד לי שאתה לא רוצה להגיע לזה עוד מעט
אנחנו רק שבועיים כבר נגיעות מתחת לבגדים?
הלוואי ויכולתי לשלוט בחיי ולהיות בטוחה שהסוף יהיה טוב

אני יותר מדי סומכת על אנשים ואז מתפלאת שאני נפגעת...

אבל אם אני יספר זה כבר לא יהיה סוד \:

אה, ועוד משהו...
אין כזה דבר חברים.
הם ינצלו אותך, יגרמו לך לחשוב שאתה באמת רצוי, שאוהבים אותך, ששמחים שאתה קיים, ופתאום בבום ינפצו לך את האשליה שאתה חי בה.
יראו את הפרצוף האמיתי שלהם.
יבגדו בך, יעליבו אותך.
אחרי כל הזמן הזה, כל הזמן שניסית לשמח אותם, שניסית לעודד אותם ברגעים קשים, הם יתקעו לך סכין בגב.
ייגרמו לך להבין שכל הזמן הזה (במקרה שלי, שנה שלמה), מה שבעצם עשית זה דיברת עם בנאדם צבוע, נסיית לשמח בנאדם צבוע, כל פעם שאמרת שאתה בעצמך לא בסדר, ישר העבירו נושא שחס וחלילה לא ידברו על משהו אחר חוץ מהם.
אחרי כל הזמן הזה שעשית בשבילם כל כך הרבה, אתה תבין שבעצם הם לא עשו בשבילך כלום.

אל תסמכו על אף אחד.
אל תסמכו על אף אחד חוץ מעצמכם.
בבקשה.
אל תעשו את הטעות שאני עשיתי.

שפעם אחת הייתי ''החברה הכי טובה'' של הילדה הכי מקובלת בכיתה
ויום אחד בהיר
תפסתי אותה מרכלת עלי ושהיא בתם מנצלת אותי בשביל לדעת עלי סודות ולספר לכל העולם
סתם פריחה צבועה
בגללה אין לי כל כך הרבה חברות בכיתה

אה רגע אין לי בכלל חברות בכיתה
יש לי רק חברות מחוץ לבית ספר: (
טוב לפחות יש לי חברות..:)...

הציקו לי והעליבו אותי הרבה ביסודי
שאני ממש מבולבלת בקשר לנטיות שלי.. וקשה לי לקבל את עצמי
שאני מאמינה בנצרות ולא ביהדות (בבקשה תעשו כמה מינוסים שבאלכם לא אכפת לי)
שאני חתכתי הרבה שנה שעברה. (ועכשיו דיי הפסקתי.. כאילו הרבה זמן שכבר לא)
שאני מרגישה בודדה בבית ספר
שקשה לי, שאני בדיכאון וחרדות
אני לא שלמה/אוהבת את איך שאני נראת
שהסכסוכים שיש במשפחה שלי מקשים עלי
שאני בוכה הרבה
שאני מרעיבה את עצמי:p

ההורים/חברים לא יודעים עלי כלום אני שמחה שיש לי את האפשרות לפרוק את הדברים האלו פה, תודה.

לחבר שלי יש עבר פלילי ותיקים במשטרה והוא כמעט מת מהרעלת קיבה ובגללי הוא הפסיק לעשן ולא עושה יותר שטויות וברגע שההורים שלי ידעו על הדברים האלה אני כל כך מתה.

גדלתי בשכונת פשע ופעם אחת כמעט נאנסתי, רבתי עם איזה מישהו שהיינו בקשר שנתיים והיינו קשורים וקרובים מאוד והיה לנו הרגל ורגשות אחד כלפי השני פעם, ובקיצור הוא צחק והיה כל כך ציני ומגעיל בזמן הריב על זה שכמעט אנסו אותי וזה גרם לי לבכות. כן אנשים הם חרא אבל למדתי להשלים עם זה שאנשים רעים וצבועים בלי רגשות ועד שהם לא עוברים דברים הם לא לומדים כמה זה באמת כואב לאנשים.

אני לא יודעת אם אני בכלל נמשכת מינית למשהו.. כאילו אני בטוחה שאני אוהבת בנים אבל אני כאילו לא* מרגישה ממש משהו

אני לסבית, רק כמה חברות יודעות.
אני שוכבת עם גברים (ובכלל לא נהנת מזה) רק כדי שלא שאלו שאלות.
הייתי אובססיבית למישהי כמעט שנה, והיא ידעה על זה ועל זה שאני לסבית..
אני צריכה להכנס למלכישוע (מוסד גמילה מסמים ואלכוהול)..
יש לי חרדות, חרדת נטישה, הפרעה אישית גבולית.. ואני המון בדיכאון.. עם נטיות אובדניות אבל לא באמת עושה משהו
יש כול כך הרבה דברים פשוט..

לא קיבלתי מחזור ואני בת 13 ו- 8 חודשים
הרבה אנשים יודעים אתזה אבל אני מפחדת שאני לא יקבל בכלל ואת זה אף אחד לא יודע,
לא הייתי מאוהבת,
שהייתי קטנה ישנתי עם ההורים שלי בחדר ושמעתי אותם עושים סקס

עם כמה שאני נראית רגועה ויציבה, מבפנים אני לגמרי שבורה... החלק הגרוע הוא שאני אפילו לא יודעת למה.

לזאת שלא קיבלה מחזור... אז תקשיבי עד גיל 16 זה אפשרי לקבל מחזור אז יש לך זמן אל תידאגי. ותאמיני לי מחזור זה ממש אבל ממש לא כיף וכשתקבלי את זה את תרצי לחזור אחורה בזמן ולהיות בלי מחזור, וזה ממש כואב אני לא יכולה להסביר לך אפילו עד כמה חח אני לא מגזימה

לפעמים אנשים צריכים לפרוק משהו באמת, יותר מסתם לכתוב
אבל אין על מי לסמוך..:\

יש לי ריח נוראי מהישבנים ואני מסתיר את זה בכך שאני שם דאורדורנט כל בוקר לפניי היציאה ללימודים זה כל כך קשה לי כי זה דבר מאוד מטריד למחלה שלי קוראים תסמונת צחנת הדג והיא די נדירה ההתמודדות היא קשה ונוראית

אני חותכת ומכורה לזה.. ואף אחד לא יודע

אני ממש אוהבת את אמא שלי, היא הדבר הכי חשוב לע בעולם הזה, וגם אחותי ואבא שלי, אבל אני שונאת שהם פונים אליי, מנסים לדבר איתי או אפילו קוראים בשם שלי. זה פשוט נותן לי להרגיש רע עם עצמי

אנשים שופטים אותי היום לפי איך שאני... כל היסודי עברתי התעללות ורוב הצלקות הן לא "כי עברתי תאונה" אלא כי הכו אותו במשך שש שנים...

אמא שלי נכנסה לי לחדר והתחילה לדבר והרגשתי כבר שאין לי עצבים לאשה הזו, אם כמה שאני אוהבת אןתה..

מרוב שנפגעתי מאנשים, נהייתי ככ מופנמת שלא מספרת כלום ממה שעובר עלי..
יש לי חברים מדהימים, שאני אוהבת ומעריכה מאוד
אבל לא מסוגלת להיפתח שוב, למדתי להסתדר בכוחות עצמי מבלי לבקש טובות מאף אחד..
-אני פשוט שונאת את עצמי, מחיצוניות ופנימיות.

אני ילדת מבחנה

אני מתה לשכב עם חבר שלי אבל אין לי אומץ כי אני בת 14 וחצי וואו זה מפרק רצח לכתוב את זה!

-בקשר לנטיות המיניות שלי אני לא בטוחה... רוב הסיכוים שאני סטרייטית אבל לפני שנה בערך התנשקתי עם חברה שלי מהכיתה וזה ממש בלבל אותי.
-זה שהתנשקנו זה סוד אבל היא הייתה הנשיקה הראשונה שלי.
-אני לא אוהבת את הגוף שלי, אני חושבת שאני צריכה לרזות, אני יודעת ששמנה אני לא אבל.. אני לא אוהבת את המבנה גוף שלי ואני חושבת שאני מכוערת למרות שכולם אומרים שאני רזה ויפה.
-אני בדיכאון כבר חצי שנה כי הטרידו וניצלו אותי מינית והבנאדם היה האהבה הראשונה שלי...
-זה עצוב כי אני חושבת שמה שקרה שם היה באשמתי.
הוא ראה את כל האיברים שלי...
-בגלל שאני בדיכאון אני לא ישנה בלילה בגלל מחשבות אובדניות וישנה שנ"צים.
-אני בקושי אוכלת וגם זה בלחץ ואני לא משקיעה יותר בלימודים...
-הגיע ילד חדש לבית ספר ועכשיו יש לי קראש עליו..
הוא כל הזמן מצליח לבלבל אותי ואני לא יודעת אם הוא מרגיש אלי משהו או לא.
-חתכתי פעם אחת ואני רוצה לחתוך עוד וניסית להתאבד כמה פעמים בעזרת חומרי ניקוי שונים ומגוונים...

יש לי מלא חרדות. ולא באמת טוב לי כמו שזה נראה..

קרה לי בול מה שקרה לך.

אין לי ממש סוד, ונראה לי שזה חלק מהבעיה...
אני חושבת שאין בי מספיק עומק ושאני לא ראויה לאהבה שאני מקבלת, ושכל דבר טוב שקרה לי ממש לא הגיע לי: (
טוב, למען האמת כן יש לי סוד שקשור למשפחה ורק חברה שלי יודעת, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה:/

-לא קיבלתי מחזור ואני כבר בת 14
-לא סומכת על אף אחד, בקושי על ההורים
-היה לי איזה סוג של חבר בכיתה ו החנון של הכיתה (לא ממש עשינו כלום) הוא הציע חברות והיה לי קשה להגיד לא באותה תקופה אז הסכמתי ובקושי נפגשנו פעם אחד וביקשתי מחברה להפרד ממנו אחרי שבוע בערך כי גם את זה לא יכולתי לעשות והיו מלא שמועות על זה ומלא צחקו עלי ואמרו שהייתי חברה שלו כי חברים שלו סיפרו לכולם והייתי ממש בדיכאון מזה כל כיתה ו' אבל בכיתה ז' כולם שכחו ובאו ילדים חדשים והוא בשכבה שלי עכשיו אבל אף אחד לא מתאר לעצמו שפעם סוג של הייתי חברה שלו (לא עשינו שום דבר של חבר וחברה ביחד)

הייתה לי הפרעת אכילה שהרסה לי את החיים.

אני מרגישה מכוערת וחסרת ביטחון, אבל אני אחד האנשים המצחיקים שתכירו, כמה אירוני...

טרנסג'נדר הומו (או ביסקסואל, לא סגור על עצמי עדין) בארון
לא סומך על חברים שלי והם לא יודעים את זה
היפראקטיבי לא מאובחן ככל הנראה
אבל עם כל זה החיים שלי די מאושרים ושמחים ואני אוהב אותם

אני כל הזמן חושב על מוות ועל כמה זה נורא וזה פשוט לא יוצא לי מהפאקינג ראש...
זה משגע אותי

משחקת שהכל טוב ושאין לי בעיות בחיים, אבל יש לי מלא.
הסתובבתי עם ילדים לא הכי טובים שהרסו לי תחיים.
כמעט בכל יום אני מתכננת איך לפגוע בילדה שבכיתה שלי, שעשתה עלי חרם 6 שנים וזרקה עלי כיסאות ושולחנות על הפרצוף.
אני שונאת את עצמי
אני לפעמים מרעיבה את עצמי כדי להרזות
ניסיתי להתאבד אבל הבנתי שהחיים שלי יותר מידי חשובים מימה שאני חושבת, ושאני רוצה להביא ילדים לעולם ולהיות עם בעל ואני לא מוכנה לפספס דבר מדהים שכזה.
בסוכות היה צריך להיות לי יום ה30 שלי
חרטתי על היד
הקרבתי את כל כולי לידידה שלי, שכבר לא ידידה, והיא פגעה בי קשות ובגלל זה אני לא רוצה חברה טובה, כי היא הייתה החברה הכי טובה שלי.
באינטרנט אני מחפשת על התאבדויות של ילדים.
אני לפעמים מאמינה לעצמי מאשר לאנשים.
יש לי מחשבות טורדניות
בתיק בית ספר שלי היו כדורים כדי להתאבד, אבל הבנתי שזאת לא הדרך לברוח מבעיות אלא צריך לפתור אותן ולא ללכת על הדרך הכי קלה והכי כואבת.
איימו עלי כמה פעמים
מתרחקים מימני בהפסקות, ואני אומרת להורים שאני מאושרת ושכולם איתי.
הידיים שלי פעם היו מלאות בחריטות לא עמוקות אבל חריטות.
החברה הכי טובה שהייתה לי השנה בגדה בי, ובאמון שלי, לא מתייחסת אלי, מתנהגת כיאלו היא לא מכירה אותי וכיאלו אנחנו לא חברות.
חשבתי שאני בי (b).
אני הייתי בוכה כל לילה על החיים שלי.
כמה ילדים קראו לי זונה רק בגלל שהייתי שקטה, ולא עשיתי כלום לאף אחד.
שאני עוזרת לאנשים זה עוזר לי לשכוח מהבעיות שלי ולהתמקד בבעיות יותר גדולות של אחרים, ונותן לי להעריך על מה שיש לי, ולראות שהבעיה שלי קטנה משל האחר.
אני שקטה כי אני פוחדת לדבר ולהביע דעה.
איבדתי שני אנשים קרובים לחיי, שלעולם לא אפגוש יותר.
עשיתי פעם הגרלה על החיים שלי, אני יודעת שזה נראה דבילי ואדיוטי ומטורף אבל זה היה שנה שעברה ומאז לא חושבת על זה.
ניצלו אותי הרבה פעמים.
ילדה ניצלה אותי כדי שיהיה לה חברות יום למחרת כבר לא התייחסה אלי, ולא מדברת איתי עד עכשיו.
שונאים אותי מהעיר הקודמת שלי, לא עשיתי כלום.
לא מאמינה כמעט לאף אחד.
לא סומכת יותר מידי על אנשים.
מנסה לרדת במשקל גם שאומרים לי שלא לעשות את זה, כי אני "רזה". רזה כן, אבל לא כמו שאני רוצה, ושואפת.
קשה לי להיתפח אל אנשים.
אנשים חושבים שהכך בסדר אצלי, אבל הם לא יודעים כמה מרוסקת אני מבפנים.
באתר אני מראה כמה אני מאושרת ושמחה, אבל מרגישה ריקנות וחסרת טועלת. (ת)
עם כמה שאני נראית רגועה ושקטה, מבפנים אני לגמרי שבורה ומרוסקת.
מראה לכולם שלא אכפת לי מכלום, ושכלום לא מפריע לי גם אם הם יגידו לי משהו מעליב אני ישחק כלא נעלבת.
אני חוזרת לבד מבית הספר.
אני חוזרת עצובה ומושפלת.
אם הייתי לבד והיה לי סכין הייתי דוקרת את עצמי.



וואיי אימלה זה משחרר בטירוף, עכשיו אני רואה כמה יש לי סודות, ודברים קשים שאני עוברת..

וואוו זה כל כך קשה להתמודד עם כל זה... חסרת כוחות.

יש לי כוחות על, אבל החלטתי לא להציל אף אחד כי בסוף יצודו אותי כמו בכל הסרטים, או יגידו שאני עובד עם הגובלין הירוק, כשבכלל ניסיתי להגן על הבוס הדביל שלי מפניו, ואז הוא חטף אותי עם גז ירוק ו.. קיצר זה הסוד שלי..

מתנהגת כאילו הכל בסדר. מחייכת.
אנשים לא קולטים כמה חמורות הבעיות אמון שלי וכמה קשה לי לסמוך על אנשים. האנשים האלה בסוף הולכים ומשאירים אותי לבד עם הבעיות של עצמי.
אל תכנסו לי לחיים פעם הבאה וזהו!
כמו כל בן אדם נורמלי יש לי גם שיט של דימוי עצמי ורשימת בעיות עד הודעה חדשה.
תודה.
זה הרגיש טיפה יותר טוב לפרוק.

המצב הנפשי שלי. בבית רע לי, בגלל ההורים. הבית ספר היה המקום היחיד שאני יכולה ליהנות בו. הלימודים, החברים. כולם תקעו לי סכין בגב.
בנוסף לכך פיתחתי הפרעות אכילה וחרדות חברתיות ונפשיות. אני מניחה שסטיפס כרגע הוא המקום היחיד שמחזיק אותי על הרגליים.

אני מקיאה בסתר כבר שנה.
ויש לי הפרעות אכילה שנה וחצי וכמעט אף אחד שהוא לא משפחה שלי לא יודע על זה, גם כשהייתי באישפוז הסתרתי את זה.

אני חיה בעולם של עצמי
אני די סוטה, אבל אני מסתירה את זה
אני אוהבת לרקוד, אבל רק כשאני לבד
קשה לי לומר מה אני חושבת כי הראש שלי מלא בשטויות

אני נורא רוצה למות אבל אני לא אעשה את זה בזמן הקרוב וגם אני לא מת לכתוב את זה עכשיו כי אני נשמע צומי אבל לא הלכתם בנעליים שלי ואתם לא יודעים מה באמת עובר עלי, אני סגור מידי מכדי לספר..

ולא שזה סוד

שאני כמעט בטוחה שאבא שלי בוגד באימא שלי יש לי 5 הוכחות, אין לי אומץ ואני מתה מפחד לספר על זה למישהו
קשה לי להכיר באמת ולראות את אבא שלי מסתובב כל יום עם חיוך תמים על הפנים
כל פעם שאני חושבת על זה עולות לי דמעות בעיניים כמה הלב שלי יכול לשאת?
חברות שלי, המשפחה שלי אף אחד לא יודע שום דבר

אני מאוהב שנה בתלמיד שנה מתחתיי. ואני בן. ודתי. והאדם היחיד שיודע שאני נמשך לגברים הוא קרוב משפחה שלי שהוציא ממני את המידע הזה בכח. והוא מציק לי עם זה וסוחט אותי בגלל השטות הזאת.

אני הומו, בקרוב כבר לא סוד (:

יש לי בת זוג ואני כל כך שונאת את עצמי על זה שאני לא מסוגלת לספר עליה להורים שלי ולחברים שלי... חוץ מהחברה הכי טובה שלי, אף אחד לא יודע.
האמת שאני שונאת את עצמי בכללי, למרות שאני משדרת שאני רגועה ושלווה.
ועוד דבר שאני לא מספרת להורים שלי, כבר מזמן הפסקתי לחשוב שיש בשמיים יצור דמיוני שאכפת לו ממני -,-"

אני סאדיסטית
פעם תחכתי את עצמי כי אהבתי את הכאב
הייתה לי בת זוג מכה וזה הגיע לזה ששברתי יד, רגל ואף 3 פעמים
אני לא מכירה את אמא
אני הופרדתי עי הרווחה מאבא

ישבתי על ידיד שלי והתנשקנו שהיה לי חבר. לא מדברים על למה.

אני לא יודעת אם הוא (חבר שלי) מנצל אותי ורוצה מה שכל הבנים רוצים איך יודעים שמישהו אוהב אותך?
וקשה לי להתמודד עם החיים לא עומדת להתאבד אבל קשה לי עם זה שסבא וסבתא שלי כבר לא בעולם הזה כבר ארבע חמש שנים ואני מרגישה שהם נפטרו אתמול

אני ביישנית ברמותת
כאילו ממש אבל
והייתי מתה להפסיק להיות כזאת ביישנית אבל אני לא מצליחה

אני לא מסוגלת לא לשקר. אני חושבת שזה הדבר הכי אמיתי שאמרתי פה עד היום.

אני מאוהבת במישהו שבכלל לא אכפת לו ממני.

יש לי הפרעות אכילה ואני די בטוחה שאני חייזר

אני ילדה סוטה ומגעילה לפעמים יש לי התקפים שאני חייבת לראות דברים שאני לא אמורה לראות איכס למה אני כזאת פשוט לא בא לי להיות אני יותר:/

אני אוהבת אותו כבר חצי שנה בערך הייתה לו חברה במשך שנה הם נפרדו.. ואחרי חודש חזרו כנראה שעכשיו הם יהיו ביחד הרבה זמן כי ילמדו מהטעויות שעשו קודם אני יכולה להשתגע עם אני לא רואה אותו הרבה זמן.. כשאני רואה אותו ישר טוב לי הכל נהיה חלק גם עם הייתה לי בעיה לפני עם אני יראה אותו הכל יהפוך למושלם

עוד משהו ידיד שלי נדלק עלי והוא רוצה שנהיה ביחד אני לא יודעת מה לעשות כי אני אוהבת מישהו אחר המישהו האחר כבר מסודר בקטע הזה
אני שבורה מבפנים לא יודעת מה לעשות כי אני ממש רוצה להיות עם זה שאני אוהבת הוא זה שאני רואה וישר נהיה לי טוב..

הרבה דברים...
אבל למדתי להתגבר על הכל כי מצאתי את הדרך לסדר כל בעיה שהייתה לי..
היה קשה אבל הצלחתי תמיד!
וה חישל אותי להרבה דברים הרבה קשיים

שלא משנה בכמה אנשים אני אהיה מוקפת, אני ארגיש לבד

הסוד שלי זה שיש לי עולם פנימי עשיר, ויש כאלה שישפטו עפ רצונם והסוד הוא בעצם שאני מרגישה לפעמים שאני חיה בתוך עולם משל עצמי

אני משקרת להורים שלי ואומרת להם שיש לי חום כי אני לא מסוגלת להתמודד עם בית ספר.

אני בי ולא סיפרתי כמעט לאף אחד בנתיים