אבא שלי ניפטר לפני שלושה ימים ואני לא יודעת מה לעשות אני לא מפסיקה ליבכות ורק חושבת עליו הוא כול כך חסר לי ואני לא מסוגלת מה אוכל לעשות?

הי, אני ממש מצטערת לשמוע ואני משתתפת בצערך!
תני לזמן לעשות את שלו
החיים כואבים מאד לכולנו אני יודעת..
אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה...
כל דבר אני פה בשבילך!
ז"ל ):

משתתפת בצערך. אני בטוחה שתעברי את זה.

שום דבר לא יוכל להחליף את אבא שלך,
אבל ככל שיעבור יותר זמן מאז המוות שלו תתחילי להתגבר על זה לאט לאט ולחשוב על זה פחות.
כמובן שתמיד יהיה לך חור בלב, אבל את יכולה למצוא אנשים שימלאו לך אותו.

את תתגברי אבל זה יכאב.
אני מקווה שיהיה לך רק טוב.
תשארי חזקה! (:

משתתפת בצערך: (
אין מה לעשות..
זה הגורל כנראה..

משתתפת בצערך.
קודם כל. זה בסדר לבכות בלי סוף ולהרגיש עצובה. תקחי את הזמן אל תרגישי רע. אל תפחדי לקחת ייעוץ פסיכולוגי בבית ספר גם או אנונימי אצל מומחה. הוא יודע יותר טוב איך להוציא אותך מזה יותר מכל אחד בסטיפס.
שלא תדעי עוד צער ואת מוזמנת לפרטי לפרוק אם את רוצה.

משתתפת בצערך תמיד פה אם את רוצה לדבר או לפרוק!❤❤❤❤
: (: (: (: (: (: (: (: (: (

משתתפת מאוד בצערך!
זה נופל עליך משום מקום ואת לא יודעת למה אייך ולמה דווקא לך.. אל תדאגי הוא תמיד איתך בלב ורואה אותך ורוצה שתמשיכי בחייך כרגיל! אני יודעת שאת מתגעגעת יש לי שתי חברות שזה קרה להן אני מבינה אותן ואותך זה כל כך כואב והגעגוע שלא מרפה.. את מוזמנת לשלוח לי הודעה בפרטי לפרוק הכל אני אקשיב מתי שתרצי או תצטרכי ותשארי חזקה!

דבר ראשון- משתתפת בצערך!
אני לא אגיד שאני מבינה אותך, כי אני לא, ולא רוצה חס וחלילה להיות במקומך לרגע,
זה קשה, זה מדכא, וזה כואב.
את תתגברי על זה, זה יקח זמן, אבל הזמן ירפא את הכאב..
את יודעת? כשאנחנו עוברים נפילה בחיים, יש לנו 2 בחירות, להישאר למטה או לעלות למעלה ולהתחזק.
אני אומרת? תבחרי בשנייה.
אם כמה שזה נראה לך, כואב ושלא תוכלי להתמודד- את תוכלי! זה יקח זמן, אבל עצה שלי, תהיי עכשיו עם משפחתך ותתמכי באמא שלך.. הכל יהיה בסדר, מתישהו.
תנסי להיו כמה שיותר חזקה, ואם באלך לפרוק, מוזמנת לשלוח הודעה בכיף! <3

משתתפת בצערך.
אמא שלי נפטרה לפני חצי שנה... אם את רוצה לדבר על זה בפרטי אני אהיה פה בשבילך...

משתתפת בצערך.
אין לי עצות לתת לך חוץ מזה שתדברי על זה עם משהו שכואב לו גם ותוכלו לנסות לעבור את זה יחד

משתתף בצערך אני מבין שזה קשה לך תהיי חזקה זה יעבור הכי חשוב תהיי חזקה

אותי אישית עיצבן כשאמרו לי "משתטפ/ת בצערך"
אבא שלי מת לפני עוד מעט שמונה שנה לכן אני מבינה את הרגש למרות שהוא כבר לא טרי אצלי עכשיו עדין אני רגישה מאוד לנושא הזה (במיוחד שאימא כל הזמן אומרת דברים לא הכי נעימים עליו )

מה את יכולה לעשות זאת שאלה ללא מענה
אני יגיד לך מה אל תעשי: אל תשבי בחיבוק ידיים ותחכי שהזמן יעשה את שלו כי הוא לא יעשה כלום אם את לא תזרמי בחייך
זה אכן נופל משום מקום בכזה בום שאת חושבת לעצמך שאין לך כבר מטרה בחיים אבל אני אומרת לך שלא סתם ככה הוא מת כנראה המוות שלו יביא משהו טוב אליך הביתה או שזה מכשול שנועד לחזק אותך. כך או כך אל תשבי בחיבוק ידיים או בחיק אימך כי זה לא יעזור הרבה ההפך תמשיכי בחייך תמצאי למי לפנות כאשר את רוצה לדבר עם אבא שלך את תפחדי לדבר לאוויר, את רוצה לדבר דברי
לדוגמא יש לי דובי שקנו לי לאיזה יום הולדת והרגשתי איזו אסוציאציה ממנו לאבא שלי ומאז כשאני רוצה לדבר עם אבא של אני מדברת עם הדובי או לאוויר.

אם את רוצה לשתף את החברים שלך ברגשותיך אל תחששי, ההפך זה יעזור לך

אם את רוצה לדבר על הנושא אני מוכנה תמיד לענות

וואי.. מצטערת לשמוע.
זה מצב רע, ואני רוצה לשתף אותך בטעות שעשיתי.
לפני 11 חודשים ויום, סבתא שלי ניפטרה (היא הייתה כמו אימא שנייה שלי)
ואני בחרתי לבכות, לחשוב עליה ונכנסתי לדיכאון, עליתי במישקל חלמתי עליה בלילות.. וככה זה עד היום, עד עכשיו.
ברור שצריך לחשוב על מישהו חשוב ויקר שמת, וזה תמיד יהיה במחשבה שלך. אך אני חושבת שמה שיעודד אותך זה לשמוע מוזיקה שאת אוהבת (לא דיכאוני!) לאכול גלידה ולחשוב על דברים טובים שעיף לך איתם.. (נגיד על קראש שלך או על חברות טובות או שתיראי תמונות באינסטגרם\פייסבוק ותזכרי בימים ההם.) ככה אני עושה בחודש האחרון וזה משפר לי קצת את המצב רוח.
סליחה שחפרתי חח חשוב לי שתביני ולא תכנסי לדיכאון. אם את רוצה משהו בכיף תפני אליי בפרטי, אני אשמח לדבר איתך ולהבין אחת ואת השנייה. משתתפת בצערך, ומאחלת שימחה ובריאות לך ולמשפחתך.
אוהבת

משתתפת בצערך תשמעי עם הזמן זה יעשה את שלו

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם אתם עוזרים ותומכים וזה מחמם את הלב באמת תודה לכולכם

משתתפת בצערך..
אני כאן אם את רוצה לדבר, לפרוק, אני אשמח להקשיב לך ולעזור עד כמה שאני יכולה! ❤
שלא תדעי עוד צער

אני מאוד משתתפת בצערך!:' (
ביינתים, אני מציעה לך לנוח.. אל תלכי לבית הספר
תדברי עם אמא שלך או פסיכולוג,
ותישארי עם המשפחה, לא כדאי שתיהיה לבד במצב הזה.
תישארי חזקה <3

מסכנה שלא תדעי עוד צער יאא אני נורא מצטער זו בטח הרגשה נוראית אבל מה לעשות גם כשהכול כואב אלו החיים כולם חייבים ללכת בסוף סליחה שאני מחטט אבל אפשר לשאול ממה הוא נפטר אם לא תרצי להגיד לי אני אכבד את זה מסכנה שלי אמא זה נורא משתתף ממש בצערך

וואי חיים שלי משתתפת בצערך.. את האמת, שום דבר לא יעביר את הכאב, אבל הזמן יעשה את שלו ולאט הוא יתרכך.. אני פה אם באלך לדבר תרגישי חופשי

וואו אני כל כך מבין אותך עברתי בדיוק אותו דבר לפני 4 שנים בהתחלה זה יהיה ממש ממש קשה אבל את חייבת להיות חזקה בשביל אמא והאחים אם את צריכה עזרה אני תמיד פה משתתף בצערך